ש.
תודה על המקום לפרוק ❤️
אוף. נמאס לי. אני בת שירות שהתחילה השנה ופשוט נמאס לי. נמאס לי שמכניסים לי תפקידים שלא שייכים לי אבל אני חייבת להשלים שעות כי להיות עם חניכים בזום זה לא מספיק שעות ולא אין עוד דברים אחרים לעשות. נמאס לי שמפילים עלי את העבודה השחורה. נמאס לי שאנשים במיוחד מבוגרים "מבינים אותי". לא אתם לא!!! יש לי אשכרה שנתיים שבחיים שכולם חולמות עליהם ושלי פשוט נהרסו. אני מנסה לחשוב חיובי, להבין שזו התקופה ואולי לשם זה הגעתי אבל פשוט.. אין בי כוחות. כיתה י"ב שלי הלכה לפח. אני עוד סוחבת איתי. תכננתי את הפרויקט הגדול של חיי במשך 3 שנים ושבוע לפני קורונה. התרסקתי כל כך באותה תקופה. אני לא רוצה ששוב אני אעבוד על פרויקט גדול ואשקיע את כל כוחותיי כשסגר יכול לבוא לי על הראש ולצחוק עליי. הבנות בדירה שלי אופטימיות מידי ומקבלות את המצב. אני אחת היחידות שעוד נלחמות ועוד מהסטת רוצות להיות משמעותית אבל הבנתי שפשוט יצא לי כל הרוח המפרשים. גם אם אקבל משהו עכשיו אני כולי מיואשת. ורוצה לבכות. כל יום כי אני לא מסוגלת מהאכזבה שיש בי. הצילו?
ת.
אהובה ❤️
וואי, אימל'ה, זה כל כך כל כך קשה. את פשוט צודקת.
יוצא לי לדבר המון עם בנות שירות שנקלעו לסיטואציה הזאת של הקורונה, ואני פשוט עומדת בפליאה מול הקשיים שהתקופה הזו מציבה בפניכן, אני רואה את כוחות הנפש והיציאה מהקופסא המשוגעת שזה דורש מכן, וזה לא פשוט בכלל, אני בטוחה.לכן, קודם כל חשוב לי להגיד לך שהתחושות שלך מובנות מאוד, ונשמע שאת חורקת שיניים בניסיון להחזיר לעצמך את הכוחות כך שתוכלי לפעול ולהפוך את השנה שלך למשמעותית באמת- ועל זה את פשוט אלופה ! 👑הזעקת כאב שלך מעידה שמשהו בתוכך לא מוכן להשלים עם זה ואת מזדעקת לשינוי !אשרייך ! והלוואי שאפילו הידיעה הזאת תחזק אותך מעט. אז מה עושים ?? 🤔
הדבר החשוב ביותר בעיני כרגע זה להחזיר לך את הכוחות. או כמו שכינית את זה יפה : "להחזיר את הרוח למפרשים". ⛵
בשביל זה אשמח אם ננסה קודם כל להבין ביחד מה קרה כאן בעצם.אם תרשי לי לנתח את זה מעט- בעיני מה שקרה לך זה בעצם התנגשות חזיתית בין הציפיות שהיו לך לבין המציאות. נשמע שהמציאות של הקורונה במידה מסוימת מפוררת לך את כל מה שחלמת שיהיה בשנת שירות שלך. המציאות כל כך כל כך שונה שאת אומרת - רגע, אז מה בעצם נשאר ? זה משאיר מציאות של ריק. יש מלא דברים שרציתי לעשות ועכשיו פשוט -אין. נאדה. ומרגיש שכל דקה שעוברת החלום הולך ומתמוסס לך מול העניים. וזה מתסכל כל כך ! את מבינה שלא פלא שכל הרוח מהמפרשים יצאה ?
אחרי שניסינו קצת להבין מה קרה בעצם אפשר לנסות להבין איך מתקדמים מכאן קדימה.
בראש ובראשונה -לא להיכנע לייאוש 💪🏻
תחליטי שאת משקיעה את כל כולך ברצון הזה שלך לשנות. כי לייאוש יש נטיה למשוך אותנו למטה, ולהגיד לנו :"עזבי, זה לא יעבוד. הכל אבוד", אבל כשעומד מול הייאוש הזה רצון חזק - קל יותר לשים עליו פס 😉
שינוי גישה 💪🏻
זה כמו תרגיל במתמטיקה, שלפעמים אפשר להסתכל עליו שעות, עם כיוון מסויים, ולא מצליחים לפתור, ואז לפעמים ברגע אחד תופסים כיוון אחר, וכל השאלה שהייתה נראית כל כך מסובכת, פתאום נפתרת ברגע. כך גם כאן, אולי כדאי לשנות כיוון.לעניות דעתי, אם החלומות שלך ישארו אותם החלומות מלפני תקופת הקורונה את תחווי שוב ושוב את תחושת הריסוק. כי המציאות היא שהשנת שירות שלך תהיה שונה מכל מה שציפית. והמפתח בעיני הוא קודם כל להשלים עם העובדה הזאת. אפשר להמשיל את זה כחומר גלם, את יכולה לבחור מה לעשות איתו. את יכולה לשקוע בתוך הביאוס שהמציאות הזאת מביאה איתה (ובצדק), אבל כך המציאות כנראה תשאר כפי שהיא. מאידך, את יכולה לבחור להביט לה בעיניים ולהגיד לה - קורונה, מה בעצם את רוצה ממני ? מה את צריכה ? אני כאן לשירותך. בשביל זה הגעתי לכאן בעצם.
עמ"י צריך בנות שירות היום יותר מתמיד !! את ממלאת חלל שאף אחד אחר לא יכול למלא. נכון שיותר מאתגר השנה למצוא את הכלים לעשיה, אבל את ממש לא פחות משמעותית מהבנות שירות שקדמו לך - להיפך ! את משמעותית יותר ! עמ"י נמצא במצוקה גדולה, ודווקא עכשיו הוא צריך את החיוך, הלב הרחב, והרצון התמידי והבלתי תלוי להוסיף עוד טוב בעולם של בנות השירות.בעיני, אם תצליחי לחבר את הגישה הזאת אל הלב שלך את תצליחי להתרומם מעל כל אתגר טכני שניצב בפנייך.
"מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות?" עמ"י צריך אותך ואת הכוחות הייחודיים שאת מביאה איתך לעולם !
ונקודה אחרונה אחרונה -כדאי לדעת לשים לעצמך תחנות כוח בדרך. לפעמים העשיה היא אינטנסיבית, ומנוע צריך דלק ! יחד עם כל העשיה המשמעותית תזכרי למצוא רגעים שבהם את עוצרת, נושמת, מפנקת ומשמחת את עצמך, ומתמלאת בכוחות מחודשים להמשיך לעשות טוב בעמ"י (:
זהו, אלה בעיני הנקודות המרכזיות.
אם את מרגישה שלא הבנתי עד הסוף את תחושותייך ולכן לא הצלחתי כל כך לענות במדויק, את מוזמנת באהבה לפנות ולדייק לי את השאלה ❤️ ובכללי להמשיך לשאול 🙃
את אלופה אלופה ! מחזקת את ידייך 💪🏻❤️ ומצדיעה לך 👏🏻
אביטל קרמר