למחות את זכר עמלק זה אומר להשמיד אותו מהיסוד. לכלות אותו לגמרי. אפילו תינוקות, ילדים וזקנים. מלכי העבר צוו לעשות את זה כמה פעמים אבל בכל פעם עמלק נשאר ולכן אנחנו עדיין מצווים למחות אותו. זה אומר שלעתיד לבוא אנחנו נצטרך לעמוד מול תינוק, עמלקי, אבל עדיין תינוק, ולהוריד עליו חרב או לירות בו כדור? איך זה הגיוני מוסרית? זה באמת מה שאנחנו מצווים עליו כיהודים? רצח של תינוקות חפים מפשע?? אנשים זקנים וחסרי אונים? נשים בהריון? ילדים?
*ש.* היי מה נשמע? יש לי בעיה אני סוג של מכורה לדבר מסוים כל פעם אני אומרת די זה עברה אני יפסיק ולא יעבור על זה שוב, איכשהו בסוף אני מוצאת את עצמי שוב עושה את זה.. יש לכם רעיון איך אני יכולה להתגבר או להיגמל מזה?
*ש* אם בעל ואישה נמנעים מלגעת אחד בשני במשך שבועיים בחודש בשביל לקרב את האהבה וכדי ליצור מעין געגוע בשביל שכשיחזרו, יהיה לזה יותר משמעות. למה את הקב"ה אנחנו כל הזמן מזכירים 'בכל דרכיך דעהו' ? זה לא הופך את המפגשים שלנו עם הקב"ה למשהו יותר פשוט, אם יש אותו כל הזמן? נגיד יש ממתק שאבא מאפשר רק בשבתות, ברור שאני ארצה אותו יותר מאשר אם הייתי יכולה לאכול אותו בכל השבוע... למה לא ככה היחסים שלנו עם הקב"ה. געגוע וחיבור אלא חיבור מתמיד.
*ש.* שלום, אני מדריך של שבט הרא״ה בבנ״ע, לפעמים אני מרגיש שאני גדול מהחניכים שלי רק בשנתיים ושאין לי את היכולת ללמד אותם או להעביר להם מסרים. העולם הרוחני שלי לא עצום ואין לי המון ידע לתת להם, אני רוצה להיות דמות משמעותית בשבילם. יש לנו בשבט ילדים מאוד בוגרים, לפחות יותר בוגרים ממה שאני הייתי בגילם, ואני לא יודע אם אני בדרך הנכונה בכלל. תודה רבה
היי(: קודם כל לומר תודה על התשובות העמוקות, אני לומדת מהן המון! הרבה זמן מטרידה אותי השאלה- איך זה הגיוני שאנו מאמינים ומבססים את כל חיינו על דבר שלא ראינו באופן ברור, שלא התאמת אצלנו באופן שכלי? אני מבינה שנראה שאם יש ברואים אז יש בורא. אולם, יכול להיות שכח הטבע הוא זה שייצר את העולם והכל צירופים מופלאים שלו. אשמח לתשובה! תודה!