1 דקות קריאה
20 Oct

ש                                                                                                                                                                             אהלן

קודם כל תודה ממש על  הפרוייקט!

ישלי שאלה

אני בת 17

ראיתי כלמיני דברים שאני מתחרטת שראיתי.

הם כל הזמן רצים לי בראש ואנלא מצליחה לעצור אתזה..

וגם הקטע הוא שהזהירו אותי לפני זה לא לראות ולא הקשבתי...

איך אפשר להוציא מהראש דברים שלא רוצים שיהיו שם?

תודה רבה


ת

שלום שואלת יקרה וצדיקה! 😄😇

חייב לשתף, ראיתי את עצמי בגיל 17/18 בשאלה שלך, בדומה לך, צפיתי וראיתי דברים שהתחרטתי עליהם בעבר. בעצמי חזרתי בתשובה לפני כשש שנים ולכן אשמח לענות לך מתוך הזדהות מוחלטת עם שאלתך. 😁

רק אציין, ישנו מוקד שנקרא 'חברים מקשיבים'

המוקד נותן מענה אנונימי, אם והתכנים שצפית הינם תכנים לא צנועים- המוקד עוזר בזה, שוב בצורה אנונימית כך שאף אחד לא ידע מכך.

ניתן ליצור איתם קשר במוקד טלפוני בשעות 19:00-23:00 כל לילה במספר: 1599-5000-54

או בווצ אפ: 052-468-3927 

כמו כן ניתן לשאול באתר שלהם: makshivim.org.il


מכאן ואילך תשובתי לך שואלת יקרה 🙏

אז ככה, בין אם מדובר בתכנים לא צנועים, בין אם מדובר בתכנים קשים (חלילה גניבות, אלימות קשה, סמים) הדרך, שבעיני הנכונה ביותר להמשיך הלאה ולהתגבר על המראות הקשים, היא על ידי כמה רבדים שאציין אותם פה, חשוב לי להגיד, מתוך נסיון אישי, כולם חשובים, נסי לקיים אותם כמה שאת יכולה. 💪

דבר ראשון: עיון וקיום מה שכתב לנו הרמב'ם!

הרמב'ם כתב בהלכות תשובה שהדרך לחזור בתשובה מחולקת לשלושה חלקים:

א. עזיבת החטא.

ב. חרטה על העבר.

ג. קבלה לעתיד.

ארחיב מעט:

1. עזיבת החטא- אם צפינו במשהו רע? להפסיק לצפות בו, בלי שום קשר לאיזה תוכן יש במה שצפית, פשוט להתרחק מזה כמה שאפשר.

2. חרטה על העבר, אני מבין לליבך שואלת יקרה, מבין מאוד לליבך, הקושי להפסיק לעיתים לראות לנגד עינינו את מה שראינו, להפסיק לדמיין את זה, אני בטוח ויודע כמה שזה כואב. 

במקרה הזה, עכשיו זה הזמן לתת לרגש הזה ביטוי! כואב לנו? טוב מאוד, זה מעיד על זה שהעניין מפריע לנו, שאכפת לנו, שאנחנו מבינים ורוצים לעשות טוב יותר,  תלכי אולי למקום בטבע, איזו חורשה שאת מכירה, מקום מעט מבודד, נסי להתבודד רק את ואבינו שבשמיים, ותתפללי אליו, תבכי, תשפכי את ליבך, ספרי לו כמה את מצטערת, כמה זה כואב לך, כמה זה מציק לך, כמה זה לא מי ומה שאת.

3. ובאותה נימה, תקבלי על עצמך לא לצפות ואפילו אוסיף, לא לחשוב על זה. לא לדמיין. תחליטי מתוך עוצמה גדולה, מתוך אמונה גדולה, להפסיק לדמיין את זה, מה שצפית, מה שראית, הוא לא מה שמגדיר אותך, הוא לא חלק ממך והוא לא חייב להיות העתיד שלך, הוא פשוט לא. רק מהכתיבה שלך אני מרגיש עד כמה את לא רוצה שזה יהיה חלק ממך ואני בע'ה אשא תפילה גם אני שזה לא יהיה כך! 


עניין שני:

כח הדמיון הוא כח שיש לנו! וכמו כל כח צריך לדעת איך ובמה להזין אותו. אפשר לצורך העניין לצפות בסרטי אקשן כל היום ולרצות לנהוג במכונית מירוץ וללכת להציל את העולם בעזרת מהירות, (מהיר ועצבני) 🚲

 ואפשר גם לצאת לטיול בחיק הטבע, את וכלי נגינה (אם את יודעת ואוהבת), או מוזיקה שאת אוהבת לצורך העניין, לדמיין לעצמך עתיד טוב יותר, שלך, לדמיין אולי את עצמך במסגרות שונות שאת רוצה להיות בהן בעתיד, מסגרות טובות, התנדבות, שירות לאומי, מדרשה, צבא. מה שתבחרי ושנכון לך, לדמיין אותך יושבת ולומדת משהו שאת אוהבת, עוזרת לחברה בצרה, משהו חיובי, שמוציא ממך כוחות, שעושה טוב! תמשיכי לעשות את זה מפעם לפעם, ואחרי ששינית בכח עצמך- את מה ועל מה את חושבת, להתחיל לפעול לזה, לחשוב לאן את יכולה להתקדם בעתיד, מה את יכולה לעשות בנידון,  איך אפשר להוסיף טוב ואור בחייך! ברמה הכי פרקטית, לעזור לאחייך/ אחיותייך הקטנים/ הגדולים, לעזור להורים, להיות תלמידה טובה יותר, להתפלל בכוונה יותר, להיות חברה טובה יותר ומקשיבה יותר,  לשבת ללמוד ספר אמונה שאת אוהבת ולמה זה עוזר ככה? כי השימוש הנכון בכח הדמיון הוא זה שמוביל אותנו לעשות טוב יותר.


דבר שלישי ואחרון, הוא קשור לעבודה פנימית שלך מול עצמך, תהליך התשובה הוא לא קל, הוא מאוד קשה, כרוכים בו הרבה עמל, הרבה נסיונות, לא מעט נפילות ואין ספור הצלחות, תמיד תמיד תמיד לשמור על אופטימיות, תמיד עלינו לשאוף להיות טובים יותר, אם נפלנו? אז מה, קמנו! 'שבע יפול צדיק וקם', מבטיח לך שמדובר גם על צדיקה 😉

אם יש לך חברה טובה תצמדי אליה, את לא חייבת לשתף אם את לא מרגישה בנוח, אבל עצם הנוכחות מעודדת!

מצטער על האריכות, אבל הדברים שכתבתי יצאו מהלב כי אני כל כך מזדהה איתך!

מאחל את כל הטוב וההצלחה שבעולם,

בברכת אור וטוב, יקיר יהודה!

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.