אהלן:)
אולי השאלה תישמע קצת טיפשית- זה פשוט מאוד יושב עליי.
כל החיים שלי חגגתי יום הולדת בא' אב. ר"ח אב. (אמא שלי לא נוטה להשתמש בתאריכים עבריים אלא רק בלועזיים ודודה שלי זוכרת את כל התאריכים של כל המשפחה ומאז ומתמיד אני בר"ח אב.)
לפני כמה זמן הייתי צריכה את הת.ז בשביל עניין וזו הפעם הראשונה שהסתכלתי בו. פתאום אני מסתכלת- והתאריך העברי שלי הוא ט"ז תמוז!!!!!!!!!! ערב לפני א' אב.
אני הייתי בהכחשה גמורה. מה זה הייתי??? עד היום כששואלים אותי מה התאריך שלי- אני עונה א' אב.
אני מאוד מאוד מאוד מאוד מחוברת לתאריך שלי ולחדש אב בכללי ( שמסתבר שהוא לא..) וקשה לי לראות את הבן אדם שבי נולד בתמוז (חחח זה באמת מצחיק)
אני באמת אשמח אם תספרו לי קצת על הייחוד של חודש תמוז, זה באמת באמת מאוד קשה לי שאני לא מחוברת ליום בו נולדתי. זה עדיין נחשב ר"ח אב?
כמו שמתפללים הלל בתאריך שלפני א של ר"ח מסוים
תודה ענקית
שלום!
וואו. זו באמת תחושה קשה להרגיש שממש חלק ממני נלקח ככה ופתאום נעלם...מקווה שהדברים הבאים יעזרו לך להתחזק ולקבל באהבה את השינוי.
היום שבו נולדת, הוא היום שבו הקב"ה החליט שהעולם הזה כבר לא יכול להסתדר בלעדייך. ולכן זכינו בך😊. זה קרה ברגע מדוייק – בדיוק ביום הנכון.
לפני שננסה לדבר קצת על חודש תמוז – רציתי להאיר משהו על התחושה שלך עכשיו, בהמשך תראי איך זה ממש מתחבר לרעיון של חודש תמוז:
לפעמים קורים לנו דברים חיצוניים כמו פספוס אוטובוס או תאונה ח"ו שמשנים לנו את מהלך החיים. יש איזה זעזוע שלפעמים לוקח שנייה לצאת ממנו, ולפעמים לוקח יותר זמן. אבל הגורם הוא משהו מבחוץ.
מה שקרה לך זה לא מקרה חיצוני – כל ההתרחשות שאת מתארת זה משהו שקורה אך ורק בתוך העולם הפנימי שלך, בצורה שאת מסתכלת על עצמך, על החיים שלך, על העולם.
הדרך שבה את תתמודדי עם הקושי הזה, זה אך ורק בשינוי שתעשי בתוכך, בבחירה שלך איך להסתכל על זה.
שימי לב כמה העולם הפנימי שלנו משמעותי, איזה עוצמות יש לו. איזו עוצמה יש לנקודת המבט שלי, לצורה שבה את תופסת דברים. וממילא מי שיודע לפתח את זה, ולהעמיק את עולם הפנים שלו – יכול לעשות מהפכות אדירות בחיים שלו, לגלות בעצמו עומקים שהוא אפילו לא חלם עליהם.
איך זה קשור לחודש תמוז?
(הערה כללית – תורת ראשי החודשים היא תורה עמוקה ופנימית. הדברים הבאים מבוססים בעיקר על הספרים 'פרי צדיק' וה'בני יששכר', שבהם יש עיסוק רחב בנושא הזה. הם בעצמם מבוססים על מקורות פנימיים יותר.)
בכ"ט בסיוון יצאו המרגלים לתור את הארץ. זאת אומרת שכל חודש תמוז הם עברו בארץ וראו אותה.
חודש תמוז קשור כולו לראייה.
ננסה לגעת בשתי נקודות שקשורות לראיה:
💡 לראות את התורה, שהיא לנו עוז ואורה
המושג ראייה תמיד משמש בשתי צורות – גם על ראייה פיזית של העולם, וגם על הבנה. אנחנו מסוגלים לראות רק על ידי אור. והפעם הראשונה שמוזכר בתורה שורש 'ראה' זה בפסוק "וירא אלוקים את האור כי טוב". האור הזה הוא התורה, שהיא מאירה את המציאות. כשמבינים דברים לעומק, כשברור לנו משהו, מרגישים שהכל מאיר לנו, יש תחושה של נעימות כמו כשנעים לשבת בשמש.
יום בהיר של שמש מזמין תחושה של שמחה ושל נינוחות. ככה גם כשאנחנו מתחברים לתורה – הדרך שלנו ברורה לפנינו, אנחנו מרגישים רוממות רוח ונעימות.
חודש תמוז מוכן להארה גדולה, להאיר את העיניים שלו. (אולי בגלל זה הוא כ"כ מלא שמש עד שצריך לפעמים לשים משקפי שמש😎, שנוכל לקבל את השפע בצורה מדוייקת...). 'והאר עיננו בתורתך'.
מסופר בספר יחזקאל (ח,יד) על נשים שהיו מבכות את התמוז (סוג של ע"ז, הבכי היה קשור לצורת העבודה שלה). גם הבכי - כמו הראיה - הוא בעיניים. אבל בכי קשור מאוד לעצב, והדמעות מטשטשות את הראיה. זה לקחת את הכח של חודש תמוז למקום לא טוב.
לעומת זאת, חיבור לתורה הוא משמח והוא מאיר את העיניים – "פיקודי ה' ישרים (לכן) הם משמחי לב. מצוות ה' היא ברה(כלומר נקייה, לכן) היא מאירת עיניים "(על פי תהילים יט). חודש תמוז בא אחרי חודש סיוון שבו קיבלנו את התורה. ועכשיו זה הזמן ללמוד אותה, להתמלא מהאור שלה.😇
אמנם כיום לא זכינו, ובחודש תמוז יש אבל גדול – אבל זה אומר שמונח בו גם תיקון גדול, לעתיד לבוא הימים האלו יהפכו לימים שמחים. כמו שכתוב בתורה בפרשת העגל שאמר אהרון – "חג לה' מחר". כיום זה אבל, לעתיד לבוא זה יהיה חג.
👁️ לתקן את הראיה שלנו
העיניים זה אולי הכלי הכי עוצמתי שלנו בפגישה עם המציאות. דברים שראינו, קשה יותר לשכוח, הם יכולים להישאר לנו בזכרון זמן רב, הרבה יותר מדברים ששמענו או טעמנו. לא סתם נאמר "ולא תתרו אחרי עיניכם" כי מאוד קל לנו להמשך אחרי מראה עיניים. ולא סתם בסוף פרשת שלח לך העוסקת במרגלים, שנפלו בראיית הארץ, יש לנו את מצוות ציצית – שכתוב בה " וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם".
אבל לפעמים אנחנו תופסים את הדברים רק לפי מה שראינו במבט ראשון, בלי להעמיק ובלי לראות שלא פספסנו איזה פרט קריטי – ואז אנחנו מתקבעים על נקודת מבט מסויימת, שהיא חיצונית ושיטחית.
חלק מתיקון הראיה הוא בשינוי המבט - מתוך ראיה בשכל, מתוך העמקה בהכרה שלנו, גם נקודת המבט שלנו על כל מיני דברים יכולה להשתנות.
תיקון הראיה הוא לא רק לא לראות מראות לא טובים, אלא גם להעמיק את העין הטובה, לייצר בעצמנו נקודת מבט נכונה וישרה על העולם.
וזה ממש מתחבר למה שפתחנו – שהכלי להתמודד עם התחושות הקשות שלך, הוא פיתוח והעמקת נקודת המבט שלך, להרחיב את האישיות שלך, וזה יכול יעזור לך להשלים עם השינוי.💪
🛠️ מתורה לעבודה
איך מחברים את כל הרעיונות האלו לחיים – אפשר לשבת בר"ח, ולשאול את עצמינו איפה אנחנו עומדים ביחס לזה – האם יש לי עין טובה? איפה אני יכולה להעמיק את המבט שלי על החיים?
אמרנו שזה חודש שבו ריגלו את הארץ – מה הקשר שלי לארץ ישראל?
אח"כ לנסות חשוב מה אפשר לעשות כדי לתקן את עצמי, ולהעמיק את התכנים האלו בחיים שלי. על ידי לימוד ועובדה מתאימה.
בהצלחה רבה!. ושיהיה יומולדת שמח🥳, מתי שהוא לא יהיה...😉