אהלן ותודה רבה
אני יודעת ששלחו לא מזמן שאלה דומה אבל עדיין אשמח אם תענו לי.
משגע אותי ממש למה אני תלויה באדם וחווה? לא משנה לי שזה היה לפני 5000 שנה אבל למה אני צריכה לסבול בגללם? בסופו של דבר אם הם לא היו חוטאים היה עולם טוב ומתוקן. אנחנו ממש תלויים בהם! ובגלל רק 2 אנשים! אשכרה שני אנשים אנשים ששינו את כל העולם! הכל יכל להיות הרבה יותר טוב! אני לא יודעת אם אני "מאשימה" אותם שהם לא היו בסדר, אבל למה שהכל לא יחזור להיות איך שהיה אז ויביאו לנו עוד אפשרות לתיקון??
תודה רבה בת 16
היי!
(קודם כל, כמו שכתבת, אחת המשיבות שלנו כבר ענתה תשובה מעולה על שאלה דומה, ולמעוניינים ניתן למצוא את התשובה שלה פה: https://5f353e7470044.site123.me/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%A0%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95/1051-%D7%97%D7%98%D7%90-%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95
בתשובה שלי אנסה אולי לגשת לדברים בצורה קצת שונה ולהציע זווית הסתכלות נוספת.)
נחזור בחזרה לשאלתך
אז שאלת שאלה מעולה! ואפילו אחזק את השאלה שלך. הרי כתוב בספר דברים (כ"ד, ט"ז): "לא יומתו אבות על בנים, ובנים לא יומתו על אבות". ואם ככה, איך התורה שדורשת מאיתנו לקיים את הערך של "בנים לא יומתו על אבות", דורשת מאיתנו באותה נשימה לשאת בתוצאות החטא של האבא הקדמון שלנו - האדם הראשון?!
אבל לפני שאגש לענות על שאלתך, אדייק רק פרט חשוב ומשמעותי. כתבת שאם אדם וחווה לא היו חוטאים, העולם היה שלם ומתוקן, אך על פי הרמח"ל בספרו 'דרך ה'', זה לא בדיוק ככה.
הרמח"ל מסביר שכשהאדם הראשון נברא, הוא לא היה מתוקן, והיה צריך להגיע בעצמו אל השלמות בדיוק כמונו. אך ההבדל היה שאצלו הכוחות שמושכים אל הרע והכוחות שמושכים אל הטוב היו שווים בעוצמתם, וככה יכולת הבחירה שלו בטוב הייתה חזקה ויציבה. אבל המצב הזה לא המשיך להרבה זמן, ולאחר החטא הכוחות שמושכים אל הרע התחזקו מאוד, בעוד הכוחות שמושכים אל הטוב נחלשו מאוד. וכך המצב ממשיך עד היום, ולכן היכולת שלנו לבחור בטוב ולהגיע לשלימות הפכה להיות הרבה הרבה יותר קשה.
עד פה הדיוק שחשוב לי לדייק, ועל גביו אפשר לבנות את התשובה לשאלתך:)
אדם וחווה - מי אתם?
בבראשית רבה (פרשה ט', א') מובא מדרש שעל פיו הרמב"ם כותב במורה נבוכים שאת מעשה בראשית לא ניתן להבין כפשוטו. כלומר, כשכתוב בתורה שהקב"ה ברא את השמיים - זה לא כפשוטו ואנחנו לא באמת מבינים מה זה אומר. כנ"ל על בריאת הארץ, הצמחים, המאורות, החיות וגם האדם. כשהתורה מספרת לנו על בריאת האדם, אין לנו מושג באמת מה זה אומר. ואם ככה, גם כשהתורה מספרת שאדם וחווה חטאו ואכלו מעץ הדעת - אין לנו באמת מושג מה זה אומר.
אנחנו מנסים לדמיין איש אחד שקראו לו אדם, ושלאישתו קראו חווה, ושניהם אכלו מאיזה עץ שהקב"ה אסר עליהם. אבל התפיסה הזאת היא רק כדי שנוכל להבין ולתפוס במשהו את סיפור הבריאה, אבל זה ממש לא מה שהיה. את מה שהיה אנחנו לא מסוגלים להבין.
אבל למרות זאת, חז"ל מגלים לנו כמה פרטים מעניינים מאוד על האדם הראשון. בכמה מקורות מובא שהאדם הראשון נברא מעפר כל העולם, שלפני החטא הוא היה בגודל של כל העולם, ושהיו כלולות בו כל נשמות בני האדם בכל הדורות. נשמע ממש הגיוני, נכון?
אז קודם כל זה רק ממחיש לנו עד כמה ההבנה של בריאת האדם רחוקה מתפיסתינו. דבר שני, כנראה שבאמירה הזאת חז"ל מנסים להעביר לנו איזשהו מסר, והוא - שיהיה יותר נכון להפסיק להסתכל על האדם הראשון כעל אדם יחידי, אלא להסתכל עליו יותר בבחינת 'כלל העולם' או במילים אחרות "האנושות".
אם נסתכל על זה בצורה הזו, שהאדם הראשון הוא בבחינת האנושות כולה, נוכל להבין שגם חטאו של האדם הראשון הוא חטאה של האנושות כולה בכל הדורות, וגם חטאנו שלנו.
אז בוא רגע נחבר את כל הבלאגן שעשינו
על פי ההבנה שלנו עכשיו, דברי הרמח"ל שהבאנו בהתחלה מתבהרים כך:
בתחילה, היכולת של האנושות לבחור בטוב כדי להגיע אל השלמות הייתה שווה ליכולת שלה לבחור ברע. אך לאחר מכן האנושות, ובתוכה אנחנו, חטאה וחוטאת, ובעקבות החטא נוצר מצב בו הכוחות שמושכים אל הרע, גוברים על הכוחות שמושכים אל הטוב, והיכולת של האנושות לבחור בטוב נתמעטה מאוד.
ולכן, לפני שהאנושות תוכל להגיע אל המטרה שלה, אל השלמות, היא צריכה קודם כל לעבור דרך תיקון החטא שלה - 'חטא האדם הראשון'.
עכשיו כבר קל יותר להבין מה הקשר של חטא האדם הראשון אלינו. נכון?
אבל עדיין חסרה נקודה אחת כדי להשלים את העניין.
החטא
עכשיו השאלה המתבקשת היא - מה זה בדיוק החטא הזה שחטאנו בו כולנו וכל האנושות?
אם נפתח את חומש בראשית בתיאור חטא האדם הראשון, נוכל לראות שאחד השחקנים המרכזיים בסיפור הוא יצר התאווה - אי היכולת של אדם וחווה לעמוד בפני פיתויים למרות האיסור המפורש שאסר להם הקב"ה.
ובאמת אנחנו יכולים לראות שלא רק אלו שאנו מכנים 'אדם וחווה' נפלו בחטא הזה, אלא גם היום האנושות בכללותה עדיין לא הצליחה להתרומם מעל התאווה הזאת.
אם ככה, ברור לנו מה הקשר שלנו לחטא האדם הראשון, ועוד יותר מזה - ברור לנו גם שאנחנו אלה שאחראים לתיקון החטא!
הבחירה אם להמשיך לאכול מעץ הדעת או לא - בידינו!
לסיום
עוד נקודה אחרונה שחשוב לי להתעכב עליה, היא שהרבה פעמים אנחנו תופסים את התיקון שאנחנו צריכים לתקן בתור סבל ועונש, אבל ההסתכלות הנכונה היא דווקא להסתכל על זה בתור אתגר והזדמנות לטפס גבוה יותר! ואם הקב"ה נתן לנו את המשימה הזו, כנראה שאנחנו מסוגלים לה!
להרחבה, מוזמנת לעיין בשפת אמת על בראשית (ג', כ"ג).
אז יאללה, יש לנו משימה לתקן. אני בעניין ואעשה יותר השתדלות מהיום. ואת/ה?
יאיר