ש . היי ,אח שלי הגדול עשה מעשה נוראי, אבל הוא לא מתחרט עליו. הוא בוחר ללכת בדרך הזאת. וכל פעם שאני נזכרת באותו יום אני נכנסת לטראומה.
אהבה העצומה שלי אליו שלא תלויה בדבר, הולכת ופוחתת כל פעם שאני רואה אותו. היא הולכת ודועכת. ובגלל שהוא אח שלי, נפער אצלי חור בלב שאני לא יודעת אם כבר לא מאוחר מדי כדי לאחות אותו.
ואני לא מפסיקה לנסות להחזיר אותו לדרך שהוא בכח סטה ממנה.
מה אני יכולה לעשות?
בת 16
ת . שלום וברכה 😀
דבר ראשון רציתי להגיד לך שזה מדהים עצם הרצון שלך לשאול על דבר כזה אינטימי וקשה ,וזה מעיד על כוחות נפש עצומים, ואני מקווה שנצליח לספק ולרצות את כאבך, רק אסייג שתשובתי מתייחסת לכך שהמעשה של אחיך הוא לא נוגע בפלילים או בפגיעה פיזית/נפשית כי במקרה כזה חשוב גם לפנות לגורמי טיפול מקצועיים.
לגוף השאלה, אנסה לפרק אותה לתתי שאלות כי יש פה כמה נושאים חשובים:
א. היחס למעשה של אח שלך
ב. דעיכת האהבה שאת מרגישה
ג. הרצון להחזיר אותו בכוח לדרך שאת מאמינה בה.
א. היחס למעשה של אח שלך -
הקב"ה נתן לנו מתנה נפלאה אך מסובכת לאין שיעור קוראים לה בחירה חופשית. לפי חלק מהראשונים הבחירה חופשית היא הצלם האלוקי שבנו !😇 היכולת לבחור ולקבוע את דרכינו ומעשינו זה המעלה הכי גדולה שלנו בתור יהודים, עד כדי כך שהרמח"ל כותב שזו אחת מסיבות בריאת העולם והאדם- כדי שהאדם במעשה ידיו ובחירותיו יחליט לדבוק בקב"ה ובשביל זה הרמח"ל אומר הקב"ה ברא את כל הרע והיצר הרע שבעולם- שנוכל לבחור בצורה הכי חופשית אבל גם הכי מסוכנת בין הטוב לרע.
אך בדבר המדהים הזה טמון גם כל הדברים הבעייתיים שיש בעולם, רוב הרעות שיש בעולם נגרמות מבחירות והחלטות של בני אדם(רמב"ם) .
כך גם בנוגע למעשה של אח שלך- האכפתיות שלך והדאגה אליו והצער הגדול מהמעשה שלו זה הכי טבעי והכי משפחתי בעולם 👨👩👧👦
ועל זה מגיע לך כל הכבוד וזה רק מראה כמה באמת את אוהבת אותו בצורה הכי חזקה! אבל בסופו של דבר הבחירות שלו מובילות אותו בעולם, רק כך הוא סולל לעצמו את דרכו ובונה את אישיותו, האם אין טעויות בדרך? יש ותמיד יהיו אך גם הבחירות המוטעות שלנו מגדלות אותנו וכמו שאומר אמיר דדון בשירו- מתי אלמד לבחור נכון?😉.
לכל בן אדם יש את הגיל שבו הוא מורד קצת, מברר את דרכו, את הגבולות בחייו כדי לבנות את אישיותו כדי להיות מי שהוא באמת ולברר לעצמו מי הוא באמת, ועל כן למרות הקושי אסור לנו לשפוט את הקרובים לנו אלא להאמין בכל ליבנו כי הם יבחרו את דרכם נכונה וכמובן להתפלל עליהם שיבחרו נכון.
ב. דעיכת האהבה שאת מרגישה 💔
נראה לי הדבר הכי חשוב לדעת שכמו שכתבת- את אוהבת את אח שלך אהבה שאינה תלויה בדבר! קשר בין אחים ההוא בלתי ניתן להפרדה, זה קשר דם וכל כך קרוב עד כדי כך שחלק מהתיאור של דביקות של עם ישראל בקב"ה זה תיאור של אח ואחות. אבל עובדה שמרגישים אחרת? כן, אהבה זה גם עצם הקשר והקרבה, אבל לא רק, היא גם רגש- וככזה היא תלויה במעשים של הנאהב ובעמדה שלך כלפיו. בנוגע לזה יש לי כמה עצות שאת יכולה לנסות-
1. לקחת פנקס ולרשום את כל הדברים הטובים שיש באח שלך – תכונות, מעשים, הכל. וכל פעם שאת מרגישה ככה על אח שלך – להסתכל שם, בנוסף לנסות לבחון כל מעשה שלו שמתסכל אותך מזווית אחרת ולרשום את זה גם בפנקס.
2. רק אם את יכולה ומסוגלת,לשבת לדבר איתו סתם, ללא הקשר כלשהו ותוך כדי לנסות לראות את הזווית שלו.
3. לשאול בעדינות את ההורים- איך הם מקבלים את זה? מה עוזר להם בהתמודדות?
4. ללמוד את תורה רפב בליקוטי מוהרן- מדהימה וכמובן להתפלל במילים שלך לאלוקים על כל הסיפור📖
ג. הרצון להחזיר אותו לדרך שאת מאמינה בה
לדעתי הנקודה הזאת קשורה ומסכמת את הנקודות הקודמות שדיברנו- כשאנחנו בעמדה של שפיטה, של חוסר קבלת האחר כמו שהוא, כל מעשה, כל דיבור מתפרש בעינינו כבעייתי, פעם המשלתי לעצמי את התופעה לכך שמישהו מלביש עליי משקפיים עם נקודות שחורות😎, ברגע שאני רואה מישהו מסוים, לא משנה מה הוא יעשה או יגיד- אני אראה את הנקודות השחורות שבו.
רק אדגיש, שהנקודה הזאת נובעת המון פעמים דווקא מאהבה עצומה !!
ככל שאני אוהב מישהו/ מישהי יותר אני רוצה בטובתו ורוצה לעזור לו כמה שיותר! וככל שהוא מתרחק משם אני סובל יותר כי אני מאמין בו שהוא יכול להיות הרבה יותר/ אחר ממה שהוא עכשיו. וכמו שהזכרנו קודם- הוא סולל ובונה את אישיותו ודרכו בכל בחירה ומעשה שלו, ולכן עם כל הקושי בדבר , צריך לתת לו ללכת בדרכו , ואם יש מישהו שתפקידו לחנך ולהעיר- זה ההורים והמחנכים. אנחנו בתור אחים ואחיות תפקידנו לתמוך, לאהוב ולעזור במה שאפשר, מה גם שלפעמים דווקא הניסיון לחנך יוצר יותר אנטי.
אשתף אותך בסיפור אישי שלי-בזמנו גם לי קרה אותו דבר עם אחי הקטן שניסיתי להכתיב לו מה לעשות והייתי מעיר לו מלא בתחום הדתי – והוא? עשה דווקא והפוך ואנטי וממש התרחקנו אחד מהשני.
בשלב מסוים פשוט הפסקתי להעיר (גם כי הלכתי למסגרת רחוקה מהבית אבל גם מבחירה של להרפות ) ודיברתי אתו רק על הדברים שהוא התעניין בהם באותו זמן כמו כדורגל וסרטים, ולאט לאט הפשיר הקרח בינינו ופתאום אני רואה איך הוא חוזר מעצמו לדת אמנם בצורה אחרת ממה שאני הייתי רוצה, אבל הוא מצא את דרכו ואת איך הוא רוצה לחיות את חייו הדתיים.
לפני שאסיים חשוב לי מאוד להבהיר- בשאלתך לא פירטת את המעשה(משום צנעת הפרט וזה מובן☺) כך שלא יכולתי להתייחס אליו בהתאם, אך אם מדובר במעשה חמור שאולי נושק בפלילים או שבמעשה הוא פגע בך באופן רציני וגרם לטראומה נפשית , אז אני ממליץ ללכת לגורמי מקצוע ולהתייעץ איתם בנושא זה ממש פיקוח נפש!
ובמקרה כזה לא בטוח שחידוש הקשר איתו הוא עצה נכונה, ולכן צריך התייחסות מתאימה לכל מקרה לגופו.
לסיכום - בתור אחים עלינו לאהוב כמה שיותר ללא תנאי❤, לפרגן ולקבל אותו כמו שהוא כדי לתת לו לסלול את דרכו בחיים.
כמו כן צריך להתפלל על הדברים כמה שיותר ולנסות לראות את הטוב שיש בו ולמצוא את המשותף ולא את המפריד.
מקווה שעזרתי☺
רואי