מה נשמעע? שכוייח על הפרוייקטט, מדהים מדהים מדהים! אבא שלי ממש נכנס חזק לקטע של הקורונה. הוא כל יום כל היום רואה רק חדשות, ובודק מה מצב החולים, והאם העקומה ירדה או משו כזה. החדשות האלה משפיעות גם עליו וגם עלינו כמשפחה. כולנו ניסינו לגמול אותו מזה אבל כלום לא עובד, אנחנו רואים איך זה גורם לו להיות תמיד לחוץ, תמיד להעיר לנו למרות שאנחנו שומרים. תמיד השיח איתו הוא סביב זה. הכל תמיד לחוץ סביב העניין הזה. לא רוצה לראות אותו ככה. הוא עוד צעיר באלי שהוא יהיה שמח ולא יתן לחדשות ולקורונה להשפיע עליו לרעה, ממש אשמח לעצות של איך אפשר לתקן תמצב. תוודה רבה מראש:) בת 16
ת
שלום יקרה!
קודם כל, כבר כל הכבוד על ההתמודדות שלך עד עכשיו! הקורונה תפסה את כולנו לא מוכנים. לכל אחד יש קשיים והתמודדויות בחיים, והקורונה ממש הציפה וחידדה אצל כל אחד את מה שהוא ממילא מתמודד איתו. וכל אחד פוגש את עצמו ואת אחרים בצורה אחרת, ונשמע שאצלכם נוצר ממש מצב מורכב..
ויישר כח גדול על האחריות שאת לוקחת ורוצה לעשות דברים כדי לתקן ולשפר את המצב!
ממה שאת מספרת, אבא שלך מרגיש שהקורונה מסוכנת ופוגעת, ולכן חש צורך להישאר מעודכן על חומרת הסכנה, ולהגן על המשפחה שלכם ועל עצמו, וכל זה יוצר מצב מאד מתוח בבית.
✨פתיחה חשובה כדי להבין את התשובה:
יש אחריות רגילה שהיא של הילדים, ויש אחריות סופית שהיא של ההורים.
ההבדל בינהן הוא שאחריות סופית זה שבסוף בסוף מה שקורה זה באחריותם. הם יכולים להאציל אחריות, והילדים יכולים לעזור בהרבה דברים, אבל בסוף בסוף מה שקורה בשורה התחתונה זה של ההורים, ולא של הילדים.
באמת יש הבדל גדול בין הורה לילד. וכשהורה נלחץ זה משפיע על כל הבית, בזמן שאם זה היה קורה לאחד מהאחים זה לא בהכרח היה משפיע על המשפחה באותה מידה. וזה קורה כי ההורים הם האחראים הסופיים על הבית.
וגם אם אחד מההורים עובר משבר, זה לא התפקיד של הילדים לקחת את האחריות הסופית אליהם.
הם באמת צריכים לעזור ולקחת אחריות על מה שהם יכולים, אבל בשום פנים לאופן לא אחריות סופית. כי ברגע שהתפקידים מתחלפים, זה מכניס את הילד ואת כל הבית לחוסר איזון ולמצב לא בריא, שקשה מאד לצאת ממנו..
לכן, מציעה לפעול בכמה כיוונים:
בכלים שלך-
א. קודם כל, להבין שזה שאבא שלך דואג זה דבר טוב. אכפת לו ממה שקורה, הוא רוצה שהמשפחה שלו תהיה בריאה ושמחה.
ואחרי שאת מבינה את זה, אז להתמקד בטוב שלך. זה שאבא שלך רואה כל הזמן חדשות זה לא קשור אלייך. זה מה שעושה לו טוב עכשיו, ואם לך יותר טוב זה קצת להתנתק זה מצוין. כל אחד יעשה את מה שעושה לו טוב.
ב. לעזור במה שכן אפשר.
1. כלומר, אפשר להשמיע גם את הקול הרגוע והשלו יותר בבית, אבל רק בתנאי שהוא בנוסף לקיים ולא סותר אותו.
2. אותו דבר גם אם את רוצה לעזור לאנשים אחרים במשפחה, אז אפשר וכדאי שתעזרי כמה ובמה שאפשר בהתאם למצב, אבל לשים לב שזה עזרה של אחות ולא של הורה ח''ו..
ב. לשבת ולדבר עם אבא שלך בשיח פתוח וכנה. לספר לו מה התחושות אצלך, מה את מרגישה שזה עושה בבית. אולי אם הוא יקבל משוב על איך זה משפיע עליכם, הוא יוכל לפתוח את עצמו גם לגישה אחרת..
עזרה נוספת-
ג. לא הזכרת בכלל את אמא שלך, אז אני לא יודעת איך מבחינתה המצב ואיך המעורבות שלה מבחינתך..
מציעה גם לשתף אותה איך את מרגישה שזה משפיע עלייך ועל המשפחה. כמו שהזכרנו, אצלה נמצאת האחריות הסופית כמו אצל אבא שלך, ויש לה השפעה על המשפחה ועל אבא שלך. אם תביאי למודעות שלה, הגיוני מאד שדברים יוכלו להשתנות..
הגיוני שהכי טוב יהיה לדבר פשוט עם שניהם יחד. מכיוון שאני לא מכירה אתכם, משאירה אצלך את ההחלטה..
אם נסכם- הנקודה החשובה ביותר היא להבין שגם אם קשה, האחריות למצב המשפחתי היא של ההורים שלך ולא שלך. את יכולה לעזור כמה שאפשר בתור בת, אבל חשוב מאד לא להחליף את התפקידים..
וחשוב מאד להדגיש, שזה שאבא שלך מאד מקפיד זה הגיוני וחשוב. אבל צריך לדאוג שבנוסף לשמירה על הכללים צריך גם לשמור על הנפש..
מוסיפה דגש מאד מאד חשוב. כל מה שכתוב למעלה הוא העיקר, אבל חשוב מאד לדעת ולזכור- גם ההורים בני אדם, ואת צריכה לדאוג לשמחה שלך. יש מצבים כאלה שבהם ההורה עם קושי מנטלי/ פיזי, ואי אפשר שזה יחנוק את הילדים.. ברוב המקרים, מה שכתבתי למעלה זה מה שכדאי לעשות, אבל יש מקרים שבהם הילד צריך לקחת את האחריות אליו כי לאבא יש עכשיו קושי משמעותי.. אם את מרגישה שהמצב כזה, ממליצה לפנות למורה/ יועצת/ דמות שמכירה אותך ושאת חושבת שכדאי להתייעץ איתה מה אפשר לעשות..
הרבה הרבה ברכה והצלחה!
מחזקת אותך, ומתפללת שנצא מכל זה חזקים, מאמינים ושמחים יותר..
חן❤️