ש. היי😊קודם כל, כל הכבוד על המיזם!! אני מרגישה שהוא תורם לי ולעוד חברות רבות!
רוב החיים שלי לא הייתי ליד בנים (מלבד אחים, בני דודים, משפחה..)גם בבית ספר וגם בסניף הכל היה מופרד כך שאין לי אינטרקציה עם בנים כלל. בבית ספר ובכללי בחינוך הדתי מדברים הרבה על כך שבנים כל הזמן חושבים על בנות, אם הם רואים בנות יפות הם חושקים בהם ושבכללי יש להם יצר תאווה מאוד חזק. בגלל שלא היה לי קשר עם בנים בני גילי אני לא יודעת איך זה, אבל האם זה באמת נכון? בגלל כל מה שחינכו אותי אני מרגישה שיהיה לי קשה לסמוך על בנים כי אני מפחדת שכל מה שמניע אותם זה רק זה. אשמח לתשובה (ואם היא תהיה מבן זה יעזור) האם באמת המחשבות האלו כל הזמן והאם הם באמת לא יכולים "לשלוט" בזה? בת 17
ת.
שלום לשואלת היקרה! האמת שאני ממש מבין את השאלה שלך, במערכת החינוך משקיעים המון זמן בנושא הצניעות ואכן אפשר לקבל את הרושם הזה שאמרת אז קודם כל סחתיין על השאלה ועל הרצון לברר!
אז כמובן נפתח בתשובה קצרה ונאמר שברור שלא כל מה שמניע אותנו (הבנים 😊) זה יצרים ושאנחנו יכולים לשלוט על המחשבות שלנו. אני אומר את זה קודם כל מהכרת המציאות שברוך ה' רוב מוחלט של הבנים שאני מכיר ובכלל - ממש לא במקום הזה (כמובן אני מדבר על בנים שמנסים לשמור על עצמם, מי שלא מנסה זה סיפור אחר לגמרי),
בנוסף גם מסברא ברור שבנים יכולים להתמודד עם היצר ולשלוט על המחשבות כי אחרת הקב"ה לא היה מנסה אותם בניסיון בלתי אפשרי.
לכן, לפני שנסביר בגדול על היצר של בנים, חשוב לי לומר לך שאת בהחלט יכולה לסמוך על בנים. היצר הוא שולי בחיי היומיום וכשבחור מחפש בחורה לחתונה למשל, הוא בעיקר מחפש אופי ואישיות והיצר הוא ממש לא מה שמוביל אותו בחיים אז את יכולה להיות רגועה :) (כמובן אני מדבר על מקרים נורמלים אבל בכל דבר יש יוצאי דופן נדירים)
אז מה מתכוונים כל המחנכים כשהם מדברים על הנסיונות הקשים של הבנים?
נחלק את זה לשניים: יש את היצר שכל אחד ברמה שלו מתמודד איתו ביומיום ויש את היצר שאחרי שהכנסת את עצמך למצב מסויים אתה מתמודד איתו. ונסביר-
היצר היומיומי , אם נדמה אותו למציאות מהחיים שלך הוא כמו ההתמודדות של בחורה יומיום לשים שרוול ארוך וחצאית ארוכה, זה אחד הניסיונות הכי קשים בקיץ ואני מלא הערכה למי שמצליחה אבל אחרי שמתרגלים זה כבר יחסית לא כזה ניסיון. ככה נוצר מצב שיש בנות שמתארות את ההתמודדות הזאת כמשהו בלתי אפשרי ואחרות שבקושי מרגישות התמודדות. ואותו דבר אצל בנים, אדם שמתרגל לשמור על העיניים ולהסיט מחשבות לא רצויות כשהם עולות, ההתמודדות הופכת להרגל.
לעומתו, יש יצר שנובע ממצב שהכנסנו את עצמנו אליו, למשל כניסה לאינטרנט בלי חסימה, שאז עלולה פתאום לקפוץ תמונה לא צנועה או משהו בסגנון וההתמודדות באותו הרגע זה משהו שלפעמים ברגע עלולים ליפול ועל זה חז"ל אמרו "אין אפוטרופוס לעריות".
אז מה עושים? כל אחד, איך שהוא מכיר את עצמו, שם לעצמו הגבלות שימנעו ממנו להגיע לניסיון שהוא עלול ליפול ממנו וככה רבים וטובים שומרים על עצמם היטב. 💪
אם משהו לא היה מובן או שיש לך שאלות נוספות מוזמנת בשמחה! עדיאל