1 דקות קריאה
17 Aug

ש.

קצת מביך.... אני קומונרית.יש אצלי מדריך שמסיים השנה בסניף והוא הולך שנה הבאה לשלפ אז הוא לא יכול להמשיך כרכז בסניף... אני בחורה באמת עם ראש על הכתפיים ולא חשבתי שזה יקרה לי אבל אין מה לעשות. אני חושבת שהתאהבתי בו.. אין לי מושג מה לעשות.סגרתי שנה שנייה בסניף ואני באמת לא יודעת מה לעשות. יודעת שאני צריכה לחכות לסוף שנה אבל גם בסוף שנה שהוא כבר יעזוב לא יודעת איך לעשות את זה. הוא ממש חמוד ובן אדם מדהים ונראה לי שגם הוא בעניין. עצות מה לעשות? אני כן רוצה לנסות איתו בסופו של דבר אז אשמח לקבל יוצר עצות מהודעות בכיוון שלילי,למרות שגם כיוון שלילי אני פתוחה לשמוע...

*ת.*

היי יקרה, מקווה ששלומך טוב!

וואו, קומונה.. תפקיד קשוח בהחלט. קודם כל אשרייך וישר כח. זה תפקיד שדורש אינסוף עבודה, שעות, כוחות נפש, למידה, רצון, אמונה.. באמת תפקיד גדול.

אני רוצה להקדים ולהגיד שהכל בסדר, זה לא מביך, זה נורמאלי, וקורה לטובות ביותר, גם לאלו עם הראש על הכתפיים(:


לא חושבת שבידיי היכולת להגיד לך האם זה שלילי או חיובי, אבל בואי ננסה ביחד בע"ה לבחון את הדברים קצת יותר לעומק.


נתחיל מזה שהדבר שהכי חשוב לזכור הוא שהחיים שלנו מושגחים ומובלים בידי ריבוש"ע. כל מה שקורה לנו זה בזכותו ובידיו. בין אם הבחור הזה שלך, ובין אם לא, בע'ה בעתו ובזמנו תמצאי את שלך וזה יהיה הכי טוב בשבילך. זו אמונה שחשוב לחזק בנו, ורק מתוכה אפשר לעשות בירור אמיתי ובנחת. 


קשר עם אדם שאנו שואפים שיוביל לחתונה, יכול

להבנות בצורה הכי נכונה שלו *כקומה נוספת*, עוצמתית יותר, על בסיס הקומה האישיותית של כל אחד מבני הזוג. לאחר בשלות, בנייה, שלמות- של כל אחד בפני עצמו. שכל אחד מבורר עם עצמו, ובסה"כ יודע מה הוא מחפש ורוצה מעצמו.

קשר זוגי לא אמור ולא בריא שיבוא כדי למלא צורך, לא מתוך הזדקקות לאדם שימלא לי איזשהו חוסר שיש לי עכשיו. 


הקומונה מהחוויה שלי, מביאה איתה המון אתגרים. אינטנסיביות, עומס, לפעמים אפילו בדידות (תחשבי שאף אדם בעולם לא עומד בדיוק בתפקיד שלך ולא חווה יחד איתך בדיוק אותם דברים. לא בבית, לא בדירה, ואפילו לא בסניף..). העומס הרגשי הזה עלול להוביל לרצון מאד מאד גדול לקשר, שלא בהכרח מגיע מהמקום הנכון. חשוב לתת לצורך הזה מענה- אך שהוא לא בהכרח בדמות בחור.


לכן אני חושבת שבתור שלב ראשון, השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך היא- מאיפה מגיע עכשיו הרצון הזה לקשר? האם הוא נכון עכשיו? האם אני באמת מכוונת לקשר שיתכן ויוביל לחתונה? 


מתוך זה אפשר להגיע לשאלתך.

*האם עכשיו? האם לחכות?*

זה תלוי בך. זה נשמע שאת מבינה בעצמך שזה עלול להיות קצת מורכב.

לא לשכוח שקשר דורש המון פניות נפשית, השקעה, זמן, וכוחות- שמן הסתם יילקחו מהיעילות שלך כקומונרית .

לאחר שתביני את כל הגורמים בסיפור יהיה לך יותר קל להחליט על הצעד הנכון לך ולשאת באחריות ובתוצאות שיגיעו איתו.


*האם הוא?*

כפי שכתבתי בהתחלה, סיפורים כאלה יכולים לקרות🙂

מכירה כל מיני קומונריות שהתחתנו עם מדריך שלהן ויש להן זוגיות טובה וחיים מדהימים. יש שניסו ולא יצא בסוף..

אם את חושבת שבאמת יכולה להיות ביניכם התאמה, אפשר לנסות ולראות.

כמובן ששוב, זה עניין של תזמון שנכון לך- לבדוק שזה מגיע ממקום בריא, מתוך בירור של  מי את, מה את באמת מחפשת, לאן את שואפת..


במידה והחלטת לנסות, קודם כל, אפשר פשוט לפנות. גם במרחק של זמן(:

אם זה יהיה לך פחות נעים את יכולה לבקש ממישהו שנוח לך איתו ומכיר את שניכם שינסה לקשר ביניכם.

חשוב מאד לראות שיש פה הדדיות. *איפה הוא בכל הסיפור הזה?*

מה דעתו? מה מתאים למציאות שלו עכשיו?

האם יש בו מוכנות לקשר כזה? לחתונה? 


תמיד טוב גם להתייעץ עם דמות- מחנכת, רב, שמכיר אותך טוב, ואולי יוכל להאיר לך נקודות חשובות.


כמובן שאחרי שניסית והשתדלת, שחררי..משם זה של ה' יתברך✨


אני רוצה לסיים ולהגיד שאין נכון או לא נכון. בסוף מי שהכי יודע לענות על השאלות הללו זו *את*. יש לך את כל התשובות. תסמכי על עצמך ועל תחושותייך. כך תוכלי להיות שלימה באמת עם כל החלטה שתעשי.


בהצלחה גדולה, שתרגישי את ה' איתך בכל צעד, ורק בשורות טובות בע'ה😉


אחינעם

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.