*ש.*
אין לי שאלה מאוד ספציפית. אשמח לשמוע את דעתכם על קשר של ידידים.. מה אתם חושבים על זה? אם יש אפשרות לתשובה מכמה משיבים-אשמח!
*ת.*
אהלן !
שמחים על השאלה. אשאל 2 שאלות למחשבה לפני שאענה.
ראשית, מה אנחנו מגדירים ידידים? אני יכול להעיד על עצמי, *שאנחנו אלופים בלתת שמות 'פרווה' לדברים שאנחנו מפחדים מהמשמעות העוצמתית שלהם.* "היא/הוא רק ידיד/ה שלי". בתור אחד שמכיר את ה'עסק', 'ידידים' זה שם פרווה לקשר של חברות, סמויה ככל שתהיה.
שנית, מה דעתך? היהדות תומכת בקשר של חברות בין בנים לבנות?
👁️ נתבונן בפסוקים שמהם הכל התחיל – יצירת האיש והאישה (בראשית פרק ב').
הקב"ה רצה שיהיו איש ואישה בעולם, כדמויות נפרדות שכל אחד מביא את תכונותיו וכישוריו המיוחדים❗ אולם מתחילה בראם מחוברים,
כגוף אחד בעל 2 פרצופים – זכר ונקבה.
ואז
וַיֹּ֙אמֶר֙ ה' אֱ-לֹקִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃ ...
וַיַּפֵּל֩ ה' אֱ-לֹקִ֧ים ׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו
...
וַיִּבֶן֩ ה' אֱ-לֹקִ֧ים ׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם׃
הגמרא (ברכות סא.) מסבירה כאן ש'צלע' זה לא עצם בגוף, אלא *'צד',* פרצוף, כפי שאמרנו.
👈🏿 ולמה התהליך הזה?
כדי שגם כשיחיו בצורה נפרדת,
ירגישו שהדבר שהכי יכול להשלים אותם בעולם זה ה'צד השני' – בן או בת הזוג (ע"פ הרמב"ן).
למדנו מכאן 3 דברים חשובים:
✨ 1. לאיש ואישה יש כישורים ותכונות מיוחדות, נפרדות.
🔥2. רגש המשיכה והאהבה מתחיל במקום מאוד עמוק.
💔 3. הדבר שהכי יכול להשלים אותנו – זה הצד השני.
אז אם הדבר הכי טוב זה חבר, למה לא לרוץ על זה?
התשובה עמוקה וחשובה. יש הבדל בין 2 סוגי קשר: 'שותף' ו'חבר'.
אסביר. נתחיל מה'שותפים' וה'חברים' בני המין שלנו:
🤝 *שותף* זה מישהו שנמצא לצידי. בדרך להגשים שאיפה/מטרה/חלום, כלכלי, רוחני או אישי, אני נעזר בו.
♥️ *חבר (אמיתי,* יש לציין) זה מישהו שנמצא כנגדי. הוא ואני יוצרים שאיפה משותפת שנוצרת מהאיחוד בינינו. בנוסף, אנחנו חווים חוויות רגשיות משותפות. המטרות נותנות את העומק, והחוויות את חוזק החברות.
ולגבי המין השני –
🤝 לא סתם העולם נברא כך. הן שם כדי להיות *שותפות לדרך ואנחנו שותפים שלהם.* אבל רק שותפות – לעזור אחת לשני מן הצד, בדרך לתיקון העולם. אבא שלי היה 15 שנה ראש אולפנה, כשצוות המורות הן שותפות שלו והוא שותף שלהן. יש לו במקביל הרבה שותפים, ורמה מעל – הרבה חברי אמת. אבל יש לו *חברה אחת בעולם.* והיא אמא שלי.
למה?
💞 *קשר של חברות אמיתית משפיע עלינו המון.* כל החברים שלנו תורמים לאישיות שלנו ואני תורם לדמות שלהם, אך כל זה במסגרת העובדה שהאישיות שלי היא עדיין 'חצי'. ויש לי אחת בעולם שמשלימה אותי, היא החצי השני. אין לי 1000 חצאים שניים, רק אחת מיוחדת. ליצור קשר של חברות ולא שותפות (חברות = עומק וחוזק, שכל ורגש, כפי שאמרנו) עם מישהי שהיא לא האחת שלי תורמת לי באופן *מזויף.* לא אמיתי.
לכן קשר אדיר כזה חייב להיות מכוון-מטרה, וזו ההנחיה ההלכתית הנחרצת: קשר של שותפים בין המינים הוא קשר מותר, הלכות צניעות והיחס בין נשים לאנשים מכוונות בדיוק לשם. (אגב, מתוך הבנה עמוקה זו כל הלכה והלכה בנושא הזה פתאום נראית הגיונית וזוהרת כשמש.) ואילו קשר של חברות (איך אנחנו קוראים לזה בהתחלה? "רק ידידים") עם המין השני חייב *להיות מכוון מטרה: רק* אם החלטנו לחפש את החצי השני ולהקים איתו את הדבר הכי קדוש וטהור – בית נאמן בישראל, משכן קטן, לחזור להיות אחד.💔
קשה להסביר את זה בהודעת Whats`App. אך נגענו פה בנקודה עמוקה מאוד.
זו עומק התשובה.
עכשיו יכולות לצוץ הרבה שאלות המשך, מהותיות ומעשיות.
נשמח להיות פה לשמוע אותן.
אפשר בכיף להציץ בתשובה אחרת שכתבתי על שאלה באותו נושא (512א), בה יש נקודות למחשבה בקשר לקשר כזה בגיל צעיר.
לביא