ש. בזמן האחרון יוצא לי המון לחשוב על המוות. וזה לא משהו שנער בן 17 אמור לחשוב עליו. אני חושב שהסיבה העיקרית היא שלא מזמן נפטר לי חבר טוב... זה קשה נורא לחשוב שיום אחד הוא היה איתי שמח וצוחק, ויום אחר הוא כבר איננו. איך זה יכול להיות אפילו!? זה גורם לי לחשוב שבכל רגע זה יכול גם לקרות לי. דווקא ברגע שאני בתקופה ממש טובה בחיים מרגיש לי שיכול להיות שסיימתי את התפקיד שלי בעולם... זה מאוד מלחיץ, מפחיד ומטריד אותי בזמן האחרון...איך אפשר להמשיך את החיים בלי לפחד מהמוות? האם יש לכם רעיון לדרך שאני יכול להפסיק לחשוב על זה ופשוט להאמין שזה יקרה בזמן שזה צריך לקרות. אני רוצה להגיע למקום שאני מרגיש שאין לי למה לחשוב על זה כי זה חשבונות שמיים.זכר, 17תשלום וברכה😊
וואו איזה שאלה גדולה וחשובה אתה שואל.ההרהורים והמחשבות האלה פוגשים את כולנו מדי פעם בטח ובטח כאשר אנחנו נפגשים במציאות של מוות ועוד יותר אם מדובר באדם קרוב.
מציאות של מוות היא מציאות מאוד מטלטלת שמערערת לנו את כל היציבות.אם היינו רגילים עד עכשיו לחיות חיים שיחסית אנחנו שולטים בהם ויודעים מה קורה, פתאום ברגע אחד הכל נופל. הדבר שהיה נראה הכי מובן מאליו פתאום כבר לא נמצא. כמו שכתבת איך זה יכול להיות שיום אחד חבר שלי היה איתי ופתאום הוא כבר לא נמצא בכלל. זאת מציאות שאי אפשר בכלל לתפוס ולהבין אותה. וכמובן שישר אנחנו גם משליכים זאת על החיים שלנו שהרי החיים של כולנו בסופו של דבר מוקצבים ואיננו יודעים עד מתי אנחנו נהיה פה.
אז באמת לאבד חבר קרוב זה אירוע לא פשוט בכלל אבל ב''ה יש היום הרבה מאוד כלים בשביל להתמודד עם זה ולהמשיך בחיים מתוך שמחה,רק צריך לדעת לפנות אל האנשים הנכונים לכן כדאי מאוד לפנות לאיש מקצוע- יועץ/ פסיכולוג/ עובדת סוציאלית או כל גורם אחר שיוכל לעזור. .
כמה דברים שחשבתי עליהם שיוכלו אולי לעזור- 🎍 לא להלחם-אל תלחם בעצמך עם המחשבות על המוות. תקבל אותם, תקבל את המקום שאתה נמצא בו עכשיו, הכי נורמלי וטבעי להרגיש ככה אחרי אובדן כזה. ברגע שתקבל את עצמך עם הפחד, החרדה והחששות, המתח הזה לאט לאט ידעך יותר ויותר.🎍 להתרכז בחיים- תעשה דברים שמשמחים אותך שמחיים אותך, שגורמים לך להרגיש טוב עם עצמך.הרי לא סתם אדם אינו יודע מתי יום המיתה שלו כי הקב''ה רוצה אותנו בחיים, רוצה אותנו שמחים, מתרכזים בכאן ועכשיו ולא חושבים יותר מדי על מה יהיה איתנו. ולכן תעשה כמה שיותר דברים שמחזקים אותך ומכניסים בך חיים.(ושוב, כאשר מגיעות המחשבות על המוות אל תלחץ מהם,תקבל אותם אליך, והם יעברו מאליהם.)🎍 לימוד אמונה- לימוד תמיד מכניס אותנו לפרופרציות, לאיזונים נכונים, נותן כוחות לחיות חיים מלאים וגדולים.🎍 "לשתף מישהו קרוב- כמו שכבר כתבתי לך אני ממליצה מאוד ללכת לאיזה טיפול מקצועי, אך בנוסף כדאי שיהיה איזה מישהו שאתה יכול לשתף אותו במה שעובר עליך (חבר/ אבא/ אמא/ אחד מהאחים/ כל אדם אחר שאתה מרגיש בנוח איתו).
✨ מוות של אהוב, מכר נחווה בשלב הראשון כמשהו סופי, מוחלט ומעורר תחושות חזקות של חוסר, של אבידה של משהו יקר שהיה לי ונלקח והכאב על כך הוא עצום.יותר מאוחר מזהים שהיקר הזה השאיר בתוכי רושם והוא ממשיך להתקיים על אף שהוא כבר לא נמצא במציאות הגשמית.מכח הגילוי הזה מתפתחים לעיתים ביטויים משמעותיים של המשכיות של אותה אבידה- הנהגות , מעשים וכד' שאנו ממשיכים מכוחו.בכך אפשר להבין שהחיים גם של הנפטר ממשיכים במובנים מסויימים הלאה ולא נקטעים לחלוטין.
📖 הרב קוק באורות הקודש ב' כותב "המות הוא חזיון שוא, טומאתו היא שקרו, מה שבני אדם קוראים מות הרי הוא רק תגבורת החיים ותעצומתם". איפה שפוגשים מוות שם נפגשים עם עוצמת החיים. וזה מה שהקב''ה רוצה מאיתנו עכשיו, חיים. כל עוד המחשבות שעולות לך הם מחשבות מחלישות ומייאשות אז הם גם לא מועילות. אך יכולות לצמוח מתוך המקום שאתה נמצא בו, גם הרבה מחשבות של צמיחה,התחדשות, תיקון, חשבון נפש,איך אפשר לחיות חיים גדולים וכ'ו..
💫אני אסיים במשפט יפה ששמעתי מאבא של דביר שורק הי"ד-"אין משמעות לאובדן אם אין משמעות לחיים".הקב''ה מאמין בך ונתן לך ניסיון לא פשוט. מתפללת שתצליח לצאת מזה יותר מחוזק ויותר חפץ בחיים🌱כמובן שתמיד מוזמן להמשיך לשאולבהצלחה רבה רבה!!הודיה🌺