1 דקות קריאה
26 Jul

ש.

הרבה פעמים אני מרגישה שאני לא סבלנית. שאין לי סבלנות לחכות שדברים יגיעו, אין לי סבלנות לקרוא את כל הדף במלואו או לראות את כל הסרטון בלי לדלג, לפעמים אני לא אקרא הודעות בשלמותן ואפספס כל מיני דברים חשובים וכו. אני ממש מתאמצת להרגיש ולהנות כמה שיותר ממה שיש עכשיו ולהתרכז בו אבל תמיד יותר קל לי להיות במחשבות על העתיד.. אשמח לטיפים אם יש לכם! גם על איך לעבוד על סבלנות וגם על איך להנות יותר ממה שיש עכשיו תודה רבה רבה!!!


ת.

שמעתי פעם שיחה מהרב חגי לונדין והוא סיפר על ילדה חמודה שהיתה בגן וכל הזמן רק חיכתה להגיע לכיתה א'. כשהיא הגיעה לכיתה א' היא פתאום ראתה את הילדים של כיתה ו' וחיכתה ממש להגיע ליום שבו תהיה בכיתה ו'. כשהגיע לשם, ב"ה, היא כבר חלמה על היום שבו תהיה באולפנא! באולפנא יש בנות גדולות באמת..

אבל כמובן שהילדה החמודה שלנו שנהיתה כבר נערה לא הסתפקה בזה והיא המשיכה לחלום על היום שבו תהיה בי"ב, תצא לשירות לאומי והדבר הכי חשוב תתחתןן!!

אבל מה יקרה אח"כ לאותה ילדה? היא תתחתן ותמשיך תחלום על ילדים, שהילדים יגדלו, על נכדים.. ואז מה? האם אפשר להגיד עליה שהיא חיה את החיים שלה באמת?!


אם נתמקד במחשבות על העתיד, נחכה כל הזמן לדבר הבא שיבוא, אנחנו עלולים ח"ו להעביר חיים שלמים בלי לעשות כלום כי כל הזמן רק חיכינו וחיכינו..


אז אחרי שהבנו למה כ"כ חבל לחיות רק במחשבות על העתיד ננסה לחשוב איך לחיות נכון את ההווה- בשמחה ובסבלנות:

 

אני רוצה לשתף אותך בפסקה שמלווה אותי הרבה זמן- ליקוטי מוהר"ן רע"ב:

הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ (תְּהִלִּים צ"ה) זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁלּא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם הֵן בְּעֵסֶק פַּרְנָסָה וְהִצְטָרְכוּתוֹ צָרִיך שֶׁלּא יַחֲשׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים וְכֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך לא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת ה' נִדְמֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ הוּא מַשָּׂא כָּבֵד וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשָּׂא מַשָּׂא כָּבֵד כָּזוֹ אֲבָל כְּשֶׁיַּחֲשׂב שֶׁאֵין לוֹ רַק אוֹתוֹ הַיּוֹם, לא יִהְיֶה לוֹ מַשָּׂא כְּלָל וְגַם שֶׁלּא יִדְחֶה אֶת עַצְמוֹ מִיּוֹם לְיוֹם לֵאמר מָחָר אַתְחִיל, מָחָר אֶתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְכחַ כָּרָאוּי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת כִּי אֵין לְאָדָם בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁעוֹמֵד בּוֹ כִּי יוֹם הַמָּחֳרָת הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, הַיּוֹם דַּיְקָא, וְהָבֵן.


בשביל לעבוד את ה' נכון ולעשות את התפקיד שלי בעולם כמו שצריך- אני צריכה לחיות בהווה. זה מה שהקב"ה רוצה מאיתנו! לעשות את המקסימום שלי בכל יום ולהיות הכי טובה שאני יכולה.


חשוב לי להדגיש, זה לא שאני לא שואפת וחולמת ומציבה לעצמי מטרות ויעדים! יש לי חזון, ואני מתקדמת אליו קצת בכל יום, ולא יושבת ומחכה לו..


כדאי לך לשבת כל ערב ולחשוב מה את הולכת לעשות מחר. לחשוב מה את הולכת לעשות כך שתעשי בצורה הכי טובה באותו יום את רצון ה'. 

בסוף כל שבוע כדאי לעשות בדיקה איך היה לי ומה הספקתי. להסתכל במבט לאחור ולראות שהצלחתי וניצלתי כל יום כשלעצמו!


ואיך הסבלנות נכנסת פה?

אני חושבת שהידיעה שהקב"ה הוא זה שמוביל אותנו בחיים, הוא זה שנותן לנו את נתוני החיים ושלא הכל תלוי בי נותנת לנו נחת ושלווה. העתיד עוד יגיע, הוא מחכה לך, ובעז"ה הוא יהיה מתוק והכי טוב שיש, אבל זה שנחשוב עליו כל הזמן לא יגרום לו לבוא מהר יותר..

אנחנו חיים את ההוה, עושים את ההשתדלות שלנו, וכל השאר בידיים שלו..

ואוסיף טיפ קטן- תחליטי על משהו אחד כל יום שאת מנסה לעשות אותו יותר לאט, להנות ממנו, לחייך תוך כדי, לנשום עמוק.. זה יכול להיות סרטון שאת רואה עד הסוף, שיעור שאת מנסה להתרכז בו יותר.. 


ממליצה לך לעבור גם על תשובה 293.


בהצלחה יקרה💕

הודיה.



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.