ש.
היי, תודה רבה על כל מה שאתם עושים זה באמת גדול מאוד,
רציתי לשאול מה תוכלו להסביר לי על מעמד האישה בתורה, לגבי צניעות אני לגמרי מבינה ומתחברת, אני מדברת למשל על "אל תרבה שיחה עם האישה", או על אישה סוטה, לא כל כך מבינה למה זה כביכול נותן לגבר את הכוח.
בנוסף קראתי בספר המידות של רבי נחמן מברסלב התפעלתי כמובן מהכל, היה מעניין וממש מטורף, נתקלתי בשני משפטים שלא כל כך הבנתי, אשמח להסבר: "ההולך אחר עצת אשתו, נופל בגיהנום" ו "אל תשאל עצה אלא מאיש ולא מאישה" (עצה, ט, י) ומנגד "מי שאין לו אישה שרוי בלא טובה(תורה)" (לימוד, ל"ד)
כמובן מדברת מתוך עניות דעת ולא מתוך תוכחה, ומנסה להבין איך המשפטים מסתדרים, אשמח להסבר, בכל מקרה תודה על כל העבודה שאתם משקיעים!!
ת.
שלום וברכה!
קודם כל, כל הכבוד על הרצון לברר ולהבין את דרכה של תורה, מתוך מחויבות מלאה לדרך!
ברצוני לחלק את התשובה לשני חלקים:
א. עקרונות למעמד האישה בתורה, עם מספר השלכות על סוגיות נפוצות.
ב. על פי עקרונות אלה, אנסה לענות על הדוגמאות שנתת.
עקרונות למעמד האישה בתורה
בעולם החילוני והמערבי בימינו, ישנה דרישה לשוויון מלא בין נשים לגברים. הדרישה היא עקרונית דרישה נכונה וצודקת מחד, אך מאידך היא יכולה להיות הרסנית מאוד, ואסביר.
הדבר הראשון שצריך להגיד הוא שמעמד האישה בתורה שווה באופן מוחלט למעמד של הגבר, כלומר – אין מין אחד שהוא יותר חשוב מהמין השני.
הדבר הזה הוא מעוגן בתורה – בקללות שה' מקלל את חוה לאחר החטא שלה עם אדם בגן עדן, נאמר(בראשית ג, טז): "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים, וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ". כלומר – המצב המקולקל, אחרי החטא של גן עדן, הוא שהאיש מושל באישה, אך וודאי שהמצב המתוקן והאידאלי הוא – שוויון מעמדי מלא. ברוך ה', עיננו הרואות שבימינו הקללה הזו כבר מצטמצמת מאוד, כמו שאר הקללות – בזכות הטכנולוגיה הרפואה התקדמה והקללה הראשונה לאישה "בעצב תלדי בנים" הצטמצמה מאוד, וגם הקללה לאיש "בזעת אפך תאכל לחם" – אמנם יש אנשים שעוד עובדים קשה, אך אי אפשר לקרוא לישיבה במזגן והקלדה במחשב "בזעת אפך"...
נמצא אם כן, שככל שהזמן עובר הקללות מצטמצמות, וברור שזה חלק מתהליך הגאולה שאנחנו זוכים להיות בו, ואם כן הדרישה לשוויון בין נשים לגברים היא בעצם דרישה לקידום תהליך הגאולה!
אך כפי שכתבתי בהתחלה, הדרישה של התרבות החילונית והמערבית היא גם בעייתית, וזה בגלל טשטוש ההבדלים בין נשים לגברים. על אף השוויון המעמדי שצריך להיות, ברור שישנם הבדלים בין נשים לגברים, וישנם תפקידים שונים לנשים וגברים, שאם לא כן – ה' לא היה צריך לברוא שני מינים שונים. ברגע שמטשטשים את ההבדלים ונותנים לאיש או לאשה תפקידים שמתאימים למין השני, נוצר בלבול שמערער את ההרמוניה שה' יצר בבריאת העולם, וכמובן התפקידים נעשים בצורה לא טובה בדרך כלל.
בשביל להמחיש את העניין, אתן מספר דוגמאות שנדונות רבות בציבור.
השכלה בכלל, והשכלה תורנית בפרט
קודם כל צריך להתחיל בעובדה – אין שום הבדל ברמת המשכל בין נשים לגברים. ישנם הבדלים בין אנשים שונים, אך זה כלל לא קשור למין שלהם, וכפי שכותב הרמב"ם על לימוד "הוויות אביי ורבא", כלומר גמרא בעיון – "ואפשר שידעם הכל, קטן וגדול, איש ואשה..."(יסודי התורה ד, יג).
כשמדברים על השכלה לנשים, חייבים לדבר על ההבדל בין העבר להווה – בעבר רוב הנשים לא למדו כלל, ואפילו לא ידעו לקרוא ולכתוב. בעקבות תנועת ההשכלה שהחלה לפני כמה מאות שנים, גם נשים התחילו ללמוד, והדבר הזה הביא ברכה רבה לעולם. בעקבות הדבר הזה, נוצר מצב אבסורדי שנשים למדו את כל התחומים ואת כל המקצועות, מלבד לימוד תורה, ואז התחיל המפעל האדיר והמבורך של לימוד תורה לנשים, וכיום אין כמעט אישה דתית שלא לומדת/למדה בעבר תורה, ואישה שלמדה מקבלת על כך שכר(רמב"ם תלמוד תורה א, יג).
לגבי מה נשים יכולות ללמוד – יש מחלוקות על זה בין הרבנים בימינו. לעניות דעתי וכפי שקיבלתי מרבותי, אישה יכולה ללמוד הכל, אך כמובן בהדרגה – כמו שמלמדים גם בנים, וכמובן ישנם דברים שיותר חשוב לה ללמוד, כפי שיש דברים שיותר חשוב לגבר ללמוד (אם כי אין להשוות – גבר מצווה בלימוד תורה, ולכן כל תורה שהוא ילמד זו תהיה מצווה. אצל נשים המצב שונה, אבל לא נרחיב כאן בעניין הזה). אך פה יש הבדל בין נשים לגברים – לרוב, נשים פחות נמשכות אחרי הלימוד האינטנסיבי של ש"ס ופוסקים, אבל זה לא סותר את היכולת שלהן ללמוד, ואת הכלים שיש לתת לאישה שמעוניינת בכך.
עקב המצב שפעם נשים לא למדו תורה ולא למדו בכלל, אנחנו מוצאים כל מיני אמרות שלכאורה מתנגדות ללימוד תורה לנשים, כגון: "כל המלמד את בתו תורה, כאילו למדה תיפלות"(סוטה כא:), אך כמובן שצריך להתייחס לכך כאמרה שנאמרה פעם, וברור שהיום היא לא שייכת, וכהסבר הרמב"ם לאמרה הזו: "מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד"(תלמוד תורה א, יג), שהיום וודאי סיבה זו אינה שייכת.
פיזיולוגיה, גוף ורגש
ברור ומובן מאליו שיש הבדל פיזיולוגי בין נשים לגברים, ואפילו לא צריך את המדע בשביל להוכיח את זה. לכן, הדרישה לדוגמא לשלב נשים ביחידות לוחמה בצה"ל היא דרישה שמחלישה את צה"ל ומפריעה לו לנצח, וכמובן פוגעת גם בנשים עצמן (להרחבה אפשר להסתכל בשאלה מספר 363). כמו כן, ברור שהתכונה הרגשית היא דומיננטית יותר אצל הנשים, ולכן ה' טבע דווקא באישה את התפקיד להוליד ולהיות הדומיננטית יותר בגידול הילד.
צניעות ומיניות
בשביל קיום העולם ה' טבע בנו את יצר המין שלנו. בשביל לחיות בעולם שיש בו גם נשים וגם גברים, אנחנו חייבים לאזן – מצד אחד איננו רוצים להחביא את הנשים, וקיצוניות כזו מביאה רק הרס, ומאידך נפילה לתוך תרבות שפלה של מיניות פרוצה ברחובות היא גם גרועה מאוד. התורה רוצה שתהיה חברה בריאה ומאוזנת עם מתחים שתמיד יישארו בין נשים לגברים. בשביל לקיים חברה כזו, לכל צד יש תפקיד – הגברים מצווים על שמירת הברית ושמירת העיניים, שזה דבר לא פשוט בכלל ומביא הרבה ניסיונות, וכמובן גם לגברים יש כללי לבוש מסוימים, והנשים מצוות ללכת בצניעות ולאחר החתונה לשמור על הלכות נידה (שגם הגבר מצווה בחלקו בהן, כמובן), ושני המינים מצווים להתרחקות מסוימת בין מין אחד לשני.
"אל תרבה שיחה עם האישה", אישה סוטה, ואמרות ברבי נחמן
על פי העקרונות האלו, נגיע כעת לדוגמאות שנתת. "אל תרבה שיחה עם האישה" – האמרה הזו לקוחה מתוך מסכת אבות, והיא שייכת להרחקות שהגברים והנשים מצווים בין אחד לשני, כדי לקיים חברה בריאה, כפי שפירטתי למעלה, כך שיוצא שהיא כלל לא אמרה נגד נשים, אלא היא אמרה בעד חברה בריאה, ומצווים בה גברים ונשים כאחד – גם לנשים אסור להרבות שיחה עם גברים (כמובן יש בדבר הזה כל מיני גדרים של מה נקרא "להרבות שיחה").
אישה סוטה - המציאות של אישה סוטה היא מציאות חריגה מאוד, שעוזרת גם היא לקיים חברה נכונה ובריאה. היא ברוב המקרים איננה פוגעת בנשים, כיוון שלא נעים לאיש שמתלונן על אשתו לעבור את כל התהליך הזה, וברוב המוחלט של המקרים האישה באמת עשתה מעשה, או לפחות עשתה משהו מספיק חשוד שבעלה יחשוד בה. וכמובן, אם התגלה בסוף שהאישה לא עשתה כלום, לא קורה לה כלום והיא אף מתברכת בבנים. אמנם היא עוברת השפלה גדולה וזה בהחלט מצב לא נעים, אך כפי שכתבתי זו מציאות חריגה מאוד, ולפעמים היחיד צריך לשלם מחיר כדי שהמציאות של הכלל תהיה שלמה, כיוון שהתורה, ככל מערכת חוקים מתאימה לכלל, ובמקרים קיצוניים פוגעת ביחידים.
אמרות מרבי נחמן - אינני יכול להגיד בוודאות לֽמה רבי נחמן התכוון כשכתב את האמרות שהזכרת, אך אני מניח שהוא כתב אותן ברוח העבר, שבה כפי שכתבתי למעלה נשים לא למדו ולא רכשו השכלה ועל כן לא כדאי לקחת מהן עצה כיוון שהן לא עוסקות ברוחניות אלא רק בחומר. לכן לאמרות האלה צריך להתייחס בערבון מוגבל, ולזכור שהן נכתבו בתקופה אחרת, והיום וודאי שאפשר לקחת עצה מנשים, בתחומים המתאימים.
מקווה שהצלחתי לענות על הכל, לכל שאלה אפשר לפנות למייל המשיבים, ומשם יפנו אותך אלי, או למשיב אחר אם תרצי.
יוסף פרנק