היי אז אני נערה בת 13 ויחסית לגיל שלי אני בוגרת מאד ופתוחה לכולם. (חייבת לציין שעד מלפני שנה הייתי סגורה מאד)עכשיו הבעיה היא שאני לא מצליחה לשמור על הסודות והפרטיות שלח וזה גורם לי לבעיות.כי זזתי מקיצוניות אחת לקיצוניות אחרת, אני מאד משתדלת לדעת לא לספר לכולם הכל אבל זה קשה.. (כמובן שאני שמחה על זה שאני יותר פתןחה ומודה למדריכה שלי שבזכותה נפתחתי)אפשר יעוץ?מקווה שתבינו אותי.. בת 13
ת.שלום יקרה!תודה רבה על הפתיחות והכנות, בוודאי שאני מבינה אותך!! אשתדל בעז"ה לענות לך תשובה מספיק מספקת 🤗
את מתארת מצב שבו עד לפני שנה היית סגורה מאוד, והיום את פתוחה מאוד- בעצם הגעת תוך שנה מקצה מסוים אל הקצה השני.
הרמב"ם כותב בספרו- "שמונה פרקים לרמב"ם" (פרק ד') כי דרך האמצע היא הדרך בו האדם צריך לחיות!
מהי דרך האמצע?לכל מידה בנפש קיימת המידה ההופכית לה, לדוגמא: אומץ מול פחד, אדישות מול כעס, קמצנות מול נדיבות וכן על זה הדרך...
תנסי לדמיין סקלה ארוכה, בקצה אחד של הסקלה נמצא האומץ ובקצה השני נמצא הפחד. הרמב"ם טוען כי הדרך שרצויה על ה' היא שכל אדם יצליח למקם את עצמו באמצע הסקלה, באיזון מסוים מול שני המידות.
🤓 ונסביר- בן אדם אמיץ עלול לסכן את עצמו מאוד במקרים מסוימים ואילו בן אדם פחדן יכול לאזן אותו. מצד שני בן אדם עם פחד עלול כל חייו לא לעשות שום דבר ואילו בן אדם אמיץ מאזן אותו.אדם צריך שיהיה בו קצת מכל מידה, בצורה מאוזנת.
איך זה קשור אלייך? 🧐🤔פתיחות מול סגירות אלו בדיוק שתי קצוות על הסקלה. לפני שנה היית בקצה אחד והיום את בקצה השני, ובעצם מהו הפיתרון? להגיע לאיזון, לדרך האמצע.
ונמשיך על הדוגמא שהבאתי מקודם. יוסי הוא אדם פחדן מאוד שתוך שנה הופך לאדם אמיץ מאוד, נשמע קצת קיצוני, לא? איך תוך שנה הוא הצליח להגיע מקצה אחד לקצה שני? והרי הקצה השני הוא לא הפיתרון ...
כנראה שיוסי היה חדור מטרה לצאת מהפחדנות (כי הוא הבין שהיא לא טובה לו) ולהגיע אל האומץ. הוא ב"ה הצליח, אך פספס את הדיוקים הקטנים בדרך, ולכן הוא הגיע אל הקצה השני..(וכמובן שתקחי את הדוגמא הזו על המקרה שלך).
את בוגרת וחכמה, ולכן את מבינה שלהיות פתוחה מידי זה לא כל כך טוב, את חס ושלום עלולה לחשוף את עצמך להרבה חברות ובסוף להתבאס שכל הסודות שלך נמצאים בכל כך הרבה מקומות בלי השליטה שלך.כמובן שגם להיות סגורה מידי זה לא הפיתרון וכבר חווית את זה.
אז איך מגיעים לדרך האמצע?לאט לאט, בביטחון ובאמונה עצמית. האידאל הוא להצליח לשתף אנשים שאת באמת סומכת עליהם. ואיפה זה נמדד? ברמת ההכרותברמת הקשר ביחס הקירבהוכמובן שגם בהתאם לתוכן..
לגבי מחנכת ומדריכה- כמובן שיותר קל לסמוך עליהן כי האינטרס היחיד שיש להן הוא לעזור לך, אך כמובן תשימי לב שיש לך חיבור נכון איתן.
בנוסף, לפני כל שיתוף תנסי לעצור 20 שניות ולחשוב-האם זה יהיה לך טוב לשתף? האם מי שעומד מולך הוא הבן אדם הנכון? עד כמה לשתף? האם אני מספיק סומכת שהוא לא יעביר את המידע הלאה?
🍂 טיפ קטן וחשוב - לפעמים ממש עוזר להתמקד בלשתף אדם אחד שעליו את סומכת ויש לך אמון בו.
שימי לב ❤️יש כל מיני סוגים של "להפתח".להשתתף בכיתה בדיון זוהי פתיחות מבורכת שאין צורך לחשוב אם היא טובה או לא, אך לפתוח דברים מתוך הנפש שלך שהם פרטיים זה כבר משהו אחר. פתיחות מהסוג השני חייבת להיות אך ורק לאנשים שיש לך אמון בהם שכל רצונם הוא להיטיב איתך ולעזור לך.
מקווה מאוד שהצלחתי לעזור לך, ואם יש לך עוד שאלות או דיוקים את מוזמנת לשאול.
בהצלחה רבה!!🤗טהר.