ש.
הי קודם כל תודה.
אני מרגישה שהקשר עם ההורים שלי לא מספיק חזק כמו שאני רוצה אותו, שהם לא באמת יודעים מה עובר עליי/ כולם אומרים לי שאם זה חשוב לי אני יכולה, אבל זה חשוב לי ובכל זאת אני לא מצליחה ליצור אותו, וכל פעם שאני באה לספר משהו יש בי איזשהו מחסום ואני לא מספרת, כנ"ל אם הם שואלים אותי איך אני מרגישה בקשר למשהו, אני מתחמקת ולא עונה... אפשר עזרה?
ת.
שלום,
לפני שאענה בעז"ה, אני חייב לומר לך שהתרגשתי מהשאלה שלך והזדהיתי איתה מאד. תודה!
ההורים שלנו
ההורים שלנו הם האנשים היקרים לנו ביותר ושאנו חייבים להם את חיינו. יש הרבה סיפורים בגמרא על כיבוד הורים מרחיק לכת, ואף על פי כן כתוב שם שעדיין זה כלום לעומת הכרת התודה אליהם. שלושה שותפים באדם: אביו ואמו והקב"ה. ההורים שלנו הם שותפים ממש בבריאה ויש בהם כוח בורא ורוח הקודש בעת קריאת השם. זו מעלה עליונה מאד ולכן אנחנו חייבים בכבודם גם גשמית וגם רוחנית. לכבד אותם.
הקשר
אחרי שהבנו את מעלת ההורים שלנו, כדאי להבין שאין בעולם אנשים שאוהבים אותנו יותר מההורים שלנו. הם רוצים בטובתנו ורק בטובתנו. לכן, הם רק מחכים שנפנה אליהם ונבקש. הקשר שלנו עם ההורים, עוד לפני שהוא מתבטא כלפי חוץ, הוא ודאי קיים בפנים. בלב שלך ושל ההורים. זה הבסיס הנפלא! אח"כ מגיע השלב החיצוני שהוא מתבטא קודם כל בדיבור. בלי דיבור עם ההורים יהיה להם קשה מאד לדעת מה את צריכה ומה עובר עלייך. לכן העצה הראשונה היא גם אם עד עכשיו זה לא נעשה - קבעי זמן בערב (או בזמן אחר שנוח לכם) כדי לשבת ולדבר. כשאתם יושבים בנחת עם כוס קפה או תה - כבר יש הרגשה יותר של פתיחות ורוגע וממילא גם רצון לפתוח יותר דברים.
הרצון והפחד
כמו בכל דבר טוב בחיים שאנחנו רוצים מאד, יש גם פחד כלשהו מהלא נודע. אנחנו לא יודעים מה יהיה ומה יקרה ומה יהיו התגובות ולכן אנחנו נמנעים מלעשות אותו למרות שאנחנו רוצים מאד. זה לגיטימי ומאד הגיוני והרבה פעמים גם בריא וחשוב שיש מנגנון שכזה שמונע ממנו לעשות דברים מהירים ובלי מחשבה. אבל, כאן המצב הוא שונה. הרי ברור לך שההורים רוצים את הקשר איתך אפילו יותר ממה שאת רוצה לדבר איתם ולשתף. הם מחכים ממש לכל דבר שבא ממך. לא יכול לצאת מזה רע! הרצון שלך נפלא וחשוב, וכשהוא מתחבר עם הרצון של ההורים הוא ממש מושלם. לכן, העצה השנייה היא להגיד לעצמך ולשנן שלא יכול לצאת מזה רע. להיפך! שהכל יהיה טוב ורק ייפתח הצהר לקשר משמעותי יותר איתם בהמשך החיים.
הקשר עם ההורים - היסוד לקשרים אחרים!
אני לא יודע בת כמה את ובאיזה שלב של החיים, אבל אין ספק שככל שהקשר שלך עם ההורים יהיה טוב יותר - ככה הקשר שלך עם חברות שלך ועם אנשים אחרים יהיה טוב יותר. הוא המודל לקשרים האחרים שלנו ולכן חשוב מאד לחזק ולפתח את הקשר שלנו עם ההורים. לבניית משפחה בעתיד וגם לקשר טוב יותר עם חברות בהווה, וגם יצירת קשרים עם חברות חדשות. זו העצה השלישית. חשבי על העתיד שלך ועל הקשרים והחברויות האחרות שיכולות לקבל תנופה אדירה בעקבות חיזוק הקשר עם ההורים.
אחרי כל זה, ודאי שלא הכל קורה ברגע ובשנייה. חיים שלמים לפנייך ויש זמן. בניית קשר זה עניין שלוקח זמן ועבודה. לכן, אל תיבהלי שלא הכל הולך בשיחה הראשונה, וודאי שלא תגיעו לשיחות עמוקות ושיתופים חשובים. קמעא קמעא.
והכי חשוב - שבי עם עצמך ועשי תיאום ציפיות. לאיזה סוג קשר את מצפה? באילו דרכים את רוצה לנסות ללכת? גם להורים יש אופי שונה ולא כל מה שמדבר אלייך מדבר אליהם.
את יכולה להפתיע אותם במתנות כצעד מקרב, לכתוב מכתב, לעזור יותר בבית ולשמח אותם.
אם את לא מספיק יודעת, תמיד אפשר להתייעץ עם אחים גדולים (אם יש) או סבא וסבתא ולקבל מהם רעיונות ואולי אפילו יעזרו לך להתקרב להורים.
אני בטוח שבזכות הרצון הטוב שלך לחזק את הקשר ולשתף יותר את ההורים את תצליחי ובגדול.
בהצלחה רבה!
ישראל