שלום, רציתי לשאול אותך שאלה שמטרידה אותי לאחרונה.
ידוע במחשבת ישראל שאין לייחס תארים לקב"ה, שכן הינו מופשט לחלוטין, וק"ו שאין לייחס לו חלוקה כלשהי (שכן זה יוצר ריבוי והקב"ה חד הוא). אם כן, איך אפשר לייחס רצון לקב"ה? הרי זה יוצר ריבוי כלפיו (יש את הקב"ה ויש את רצונו שקיים במקביל אליו וזה לא מסתדר עם תפיסת האחדות). מצד שני, אי אפשר לומר שאין לו רצון - הרי הוא פועל, ורצון קודם לכל פעולה (כגון בריאת העולם, מתן תורה וכדו'). אשמח לתשובה מפורטת! תודה רבה
שלום לך.
ראשית, אשריך שאתה בודק וחוקר בנושאים האלה 👍🏼
לגבי ה"איסור" לקרוא לה' בתארים, זה יש לזה יסוד, אך זה לא מדויק. הרמב"ם אומר שהתארים הם נובעים מעצמותו של ה', כלומר- ה' הוא השלימות, ומכח זה יש בו את כל תארי השלימות, כך שהוא ותאריו אחד, "ודבר זה אי אפשר להשיגו בשלימות". אך זה לא נכון שאין לו תארים, כיוון שהתורה עצמה מליאה בתארים של הקב"ה.
בגדול, על פי הכוזרי (תחילת מאמר שני): ישנם שלושה סוגי תארים של הקב"ה:
1. תארים שליליים-* תארים שאינם עצמיים, אלא באו לשלול משהו אחר. לדוגמא- ה' אחד. ה' אינו עצם שניתן לספור אותו, לכן צריך לומר שזה בא להוציא מהמחשבה שיש שני אלהים.
2. תארים פועליים-* תארים שאנו מייחסים לה' על סמך פעולות שהוא עושה. לדוגמא: הקב''ה דואג לבריותיו ומשפיע עלינו המון טוב, ועל כן הוא נקרא רב חסד, כי מבחינתינו אדם שנותן לאחרים הוא רב חסד, אז את התואר הזה אנו מביאים גם ביחס לה'.
3. תארים של יחס הבריות כלפיו-* לדוגמא- עם ישראל ( הרבה מאמינים מונוטאיסטים ברחבי העולם) מהללים ומברכים את ה', הוא נקרא "מהולל" או "מבורך".
תואר הרצון לה' הוא מהת. מה הכוונו יודעים שה' ברא את העולם. וכשאנו מתבוננים בעולם, אנו רואים שהוא בנוי בצורה מסודרת ומרהיבה, מדוייקת להפליא. אם אדם היה עושה יצירה כזאת (כמובן בקנה מידה שאדם יכול לעשות זאת) אזי היינו אומרים שעשה זאת מתוך מחשבה עמוקה ומתוך רצון לעשות אותו, ולא במקרה. על כן אנו אומרים שלקב"ה יש רצון.
יש בנושא התארים אריכות גדולה בספרים, נתתי כאן את הגישה היותר פשוטה, לדעתי.
טל לביא