ש.
אהלן:)
אז קודם כל אתם אלופים!! הפרויקט הזה כל כך מקורי ומושלם!! ממש עוזר בהרבה דברים!
חבל שאנחנו לא מכירים את המשיבים הכול כך תותחים...אני שמיניסטית ואני מרגישה שנהייתי ממש בוגרת. כל הצחוקים שחברות שלי עושות כבר לא מעניינים אותי ואני מסתכלת על הצחוקים שלהם הרבה פעמים כמו משו קצת תינוקי. מרגישה פתאום שאני מחפשת יותר עומק ויותר משמעות ואני פשוט לא מוצאת תעצמי בתוך כל הציניות הלא מצחיקה והקצת תינוקיות הזאת. ואני חס וחלילה לא מזלזלת בחברות שלי. אני ממש אוהבת אותן ומעריכה אותן. זה גיל שפחות משנים את החברות כי כבר עוד רגע מסיימים... אבל אני ממש לא יודעת מה לעשות.. אולי זה לא טוב שנהייתי יותר רצינית? אני חושבת שגם הקורונה הזאת מאד מבגרת כי היא מעמידה אותנו בכל מיני אתגרים לא שגרתיים, ואולי גם זה שאני פחות פוגשת את חברות שלי כי הם גרות רחוק ממני ואנחנו לא באולפנה אולי זה גם מוסיף לרצינות שנהייתה לי...אבל אני לא יודעת אם המצב הזה הגיוני וטוב וזה הגיל או שאני צריכה כל הזמן לזרום איתם ולצחוק ולשמוח אפילו שזה לא דברים שהכי מצחיקים וכו' ושזה לא טוב שנהייתי כזאת בוגרת ורצינית.. וזה לא שאני לא יודעת לשמוח ולצחוק עכשיו, אלא פשוט מרגיש הרבה פעמים קצת ילדותי הצחוקים שלהם.
אשמח לשמוע את דעתכם ואם אפשר בבקשה בהקדם.🙈
תודה ענקית!
ת.
שלום,
איזו שאלה נפלאה! שאלה שאני בטוח שהרבה מאד בני נוער שואלים את עצמם גם כן. אני מודה לך בשם כל הנוער ששואל את עצמו את אותה שאלה והוצאת לו את המילים מהפה, ומקווה שהתשובה שאענה תועיל ותעזור בעז"ה.
ציינת שני דברים:
1. את מרגישה שהתבגרת והצחוקים של החברות שלך כבר נראים לך ילדותיים.
2. טוב לשמור על החברות, ואולי אפילו הצחוקים מועילים לך לצאת קצת מהרצינות.
אני חושב שממש ענית לעצמך את רוב התשובה! הגיל הזה הוא גיל שבו מתפתחים ומתבגרים, נהיים רציניים יותר ומבינים יותר את התהליך שאנחנו עוברים. וודאי שגם הקורונה מאיצה תהליכים. תהליך ההתבגרות הוא מדהים ואפילו מרגש. פתאום העיניים נפתחות ואנחנו מצליחים להבדיל בין עיקר לטפל ובין דבר פנימי לדבר שהוא חיצוני לנו. זה דבר גדול! לכן את מרגישה שהצחוקים שחברות שלך עושות פחות מדברים אלייך. את מחפשת יותר עומק וזה מעולה!
בכל נושא יש המון מה להעמיק. בקשי מההורים שלך, מדריכה, אח או אחות גדולים או חברה שמחפשת עומק כמוך, שיעזרו לך למצוא את הדרכים להעמיק יותר במה שמעניין אותך. ספרים, סרטים, מחקרים, הרצאות ושיעורים. תעמיקי ותהני!
ככה מתבגרים, גדלים ומרחיבים אופקים וזה נהדר!
יחד עם זאת, וכמו שאמרת בעצמך, חברות זה דבר חשוב ולא צריך לעזוב אותם. יותר מזה, דווקא בתקופה הזו שאתן לקראת הסוף ובגלל הקורונה, חשוב לתחזק את הקשרים האלה. שבי איתן, תבלו יחד, תיהנו וגם תצחקו. כן, לצחוק זה חשוב ובריא. טוב לחברות וגם למצב הנפשי בגלל הקורונה. תחושת שייכות. נכון, אולי לא תרגישי שייכות לצחוקים האלה. אבל תרגישי שייכת לחברות. את יודעת שאת המאמץ מצידך להיות איתן וליהנות איתן את עושה וזה יחפה על אי השייכות שקיימת. וכמובן שאת יכולה גם לנסות להזרים את השיחה לכיוון עמוק יותר. אולי להציע לימוד משותף או דיון על נושא מסוים.
לסיכום-
שני הצדדים שכתבת נכונים. גם הבגרות והעומק וגם השיח עם החברות. מומלץ להעמיק במה שאת יכולה וגם להמשיך את הקשר עם החברות גם אם זה אומר לשמוע את הצחוקים שלהן. זה טוב. ואפשר כמובן גם לנסות להכניס עומק לשיח ביניכן .
בהצלחה רבה!
ישראל