ש.
נאבדה לי השמחה.. יש לי רגעים שמחים אבל בסופו של דבר אני תמיד חוזרת לשקוע בעצבות.. לא יודעת כבר מה לעשות.. שיתפתי את אמא שלי והיא באמת מדהימה ועוזרת לי אבל לא נעים לי כבר כל הזמן לחפור לה שאני עצובה כי היא עושה כ"כ הרבה טוב בשבילי, לא מגיע לה לשמוע שאני לא שמחה...לא יודעת כבר מה לעשות..
ת.
שלום לך יקרה!
את מהממת כ"כ שאת רואה ומעריכה את אמא שלך ואת הטוב שהיא עושה עבורך ולא רוצה להעציב אותה. ובכלל - כל המקום הזה של לשאול ולברר, ובכלל לרצות להיות שמחה, הוא לא ברור מאליו - אז שאפו גדול 🤩.
שאלת שאלה גדולה ומורכבת וכולי תפילה לה' שייתן לי את המילים הנכונות והמדויקות שיגעו לך בלב. את תמיד מוזמנת לחזור ולשאול אם את מרגישה שלא עניתי לך כמו שרצית או שלא קיבלת מה שהיית זקוקה לו.
הולכים לאיבוד❓
לפעמים כשמשהו הולך לנו לאיבוד, דווקא כשאנחנו מרפים - פתאום מוצאים אותו במקום הכי לא צפוי. אני מאמינה שאפשר ללמוד מאבידה פיזית, גם על אבידה רוחנית. להסכים לעצמך להיות במקום ובחוויה של "נאבדה לי השמחה", למרות שזו חוויה לא קלה ואפילו מטלטלת וכואבת, יכול להיות שדווקא השחרור מהמרדף של החיפוש אחרי השמחה פתאום יביא אותה באופן טבעי ☀️.
שחררתי ועדיין אני שוקעת בעצבות:
לפעמים תשובת המשקל לרגש מאוד חזק, הוא דווקא השכל 🧠.
נסי להתבונן ולשאול את עצמך 🤔 - מתי העצבות מגיעה? ליד מי? למה? לדייק את התחושות... מה גורם לי לשקוע בעצבות שוב ושוב? הרי אני רוצה להיות שמחה... האם יש משהו בעצבות שנותן מענה למקומות מסוימים בנפש שלי שאולי אני קצת שוכחת/ מדחיקה כשאני שמחה? מה אני מקבלת מלהיות עצובה? האם מצב הרוח שלי נשלט בכלל? האם הוא מושפע מגורמים חיצוניים או שפתאום בבת אחת העצבות משתלטת עליי? אולי ההתבוננות הזו תזמן לך פתחים לעבודה עצמית 🛠️.
לשתף לשתף לשתף: 🫂
שיתפת את אמא שלך ונשמע שהיא לגמרי שם בשבילך, וגם לך חשוב לא להעציב אותה. איזה משמח שיש לכם קשר כ"כ נעים וטוב, לא ברור מאליו! נשמע שאת מרגישה שפנית לאמא שלך ושזה לא עזר, או שלא נעים לך לפנות אליה שוב כי זה מעציב אותה. אבל גם להישאר עם התחושות הללו לבד זה לא בריא ולא כדאי. נסי לחשוב, האם יש דמות נוספת שאת מרגישה בנוח לשתף ברגשות שלך? אח/ות? מורה? מדריכה? חברה טובה? שיתוף יכול לתת כ"כ הרבה, גם אם אין עצות פרקטיות, עצם הדיבור, השיח, הביחד, זה שאת כבר לא לגמרי לבד בצרה - זה כבר מקל.
תכל'ס, מה אפשר לעשות?:
🌱 לשמח את עצמך ע"י דברים חיצוניים!
תחשבי על חברה עצובה שיושבת בצד, יש הרקדת ר"ח באולפנה (היו כאלו פעם לפני הקורונה, זוכרת?) והיא לא רוצה לרקוד. אבל אז חברה דוחפת אותה למעגל. בהתחלה היא רוקדת בלי רצון וחשק, אבל לאט לאט היא נכנסת לאווירה ומתחילה לרקוד מתוך שמחה והתלהבות! 💃
ככה גם את - יכולה לייצר עבורך את הדחיפה הקטנה הזו, לשמוע שיר משמח, לאכול שוקולד, לצאת לסיבוב בחוץ, לקנות בגד חדש, מה שעושה לך טוב על הלב ♥️.
🌱 סור מרע ❌
ממליצה להתרחק ממקומות ואנשים וסיטואציות שאת יודעת שעלולות להכניס אותך לעצבות. כמובן בגדר ההיגיון ולא משהו מוגזם, לא להימנע בצורה מוקצנת ולא בריאה. אבל נגיד אם יש חברה מסוימת שהאווירה לידה מושכת אותך לעצבות, אולי כדאי להתרחק ממנה קצת... או אם יש ספרים/ סרטים/ שירים וכדו' שמכניסים אותך לעצבות - אולי עדיף להימנע מהם.
🌱 ועשה טוב ✅
מהצד השני, להתקרב לאנשים שעושים לך טוב ושמח. להרבות את השהות במקומות שיש בהם אווירה חיובית ושמחה. להגביר עיסוקים שמשמחים אותך, כמו למשל תחביבים והתנדבות 😃.
🌱 להגביר עשיה 💪
כשאנחנו עסוקים, יש לנו פחות זמן להיות עצובים. אבל עסוקים באמת! נפגשים עם אנשים שאנחנו אוהבים, מתנדבים ומרבים טוב בעולם, מתעסקים בתחביבים, משקיעים בלימוד קודש וחול, עוזרים בבית, מפתחים את עצמנו - ממילא הנפש מלאה בדברים טובים ופחות נוטה ליפול לעצבות.
🌱 ללמוד על שמחה 🤓
ללמוד על מידת השמחה והחשיבות שלה. אמליץ על כמה דברים, בטוחה שיש עוד:
📙פרק השמחה, בספר "תיקון המידות" של הרב דוד אביחיל.
📙 מאמר העונג והשמחה, ב"עקבי הצאן" של הרב קוק. יש כל מיני ביאורים, באופן אישי ממליצה על הביאור של הרב לונדין.
📙 שער השמחה ב"אורחות צדיקים", אולי זה קצת קשה ללימוד עצמי - אבל ממש שווה את זה.📙 לרבי נחמן יש המון התייחסויות לשמחה, את יכולה לנסות ב"ליקוטי עצות", בנושא של שמחה. אם זה מדבר על ליבך, אפשר לפתוח לפי ההפניות שיש שם בסוף כל פסקה.
📙 "הקריאה לשמחה", של אביאל קוטלר. זה אמנם זה על פורים, אבל יש שם הרבה דברים על מידת השמחה באופן כללי.
📙 הספר "מרבין בשמחה כל השנה", של הרב יצחק גינזבורג.
📙 הספר "הזמנה לשמחה", של הרבנית ימימה מזרחי.
📙 הספר "להיות בשמחה", של רן ובר לפי ר' נחמן.
🌱 לראות את הטוב 👀
ראיית הטוב ועין טובה מאוד מאוד מחזקים את מידת השמחה! מציעה לך לנסות ולסגל עין טובה וראיה חיובית על אנשים ועל המציאות. זה בהתחלה לא קל, אבל לאט לאט זה בא יותר טבעי ופשוט הופך את החיים ליותר טובים ושמחים. ואולי הכי חשוב - לראות את הטוב בעצמך!! לחזק את נקודות האור והטוב שבך. לכתוב לעצמך על פתק, להגיד מול המראה, לשמוח במי שאת!!
🌱 מודים אנחנו לך 🙌
כל יום להודות לה' על הטוב והיפה והשמח בחיים שלך. התנועה הנפשית של ההודיה מגדילה מאוד את השמחה. את יכולה לכוון כל יום בברכת מודים על משהו טוב אחר בחיים שלך, או להודות לה' לפני השינה על משהו ששימח אותך היום, או לכתוב במחברת כל יום לפחות נקודת אור אחת (רצוי יותר) ממילא העיסוק בכל הטוב וההודיה עליו, מגבירה את השמחה.
אחרי כל זאת, הערה חשובה מאוד: 🦋
אם את מנסה במשך תקופה (כמה שבועות-חודשים) ושום דבר לא עוזר. אם את מרגישה שאת לא מצליחה לשלוט על מצבי הרוח שלך בכלל בכלל והעצבות מושכת אותך למטה. אם את מרגישה שהעצבות כ"כ מחלישה אותך וכבר אין לך טעם לחיים. אם את מרגישה שהעצבות משבשת לך את התפקוד היומיומי. יכול להיות שמדובר פה במשהו שהוא טיפה מעבר לעבודה על מידת השמחה, ואולי נדרשת כאן עזרה מאיש מקצוע. זה חלילה לא אומר עלייך שום דבר רע, את הכי טובה בעולם! ויחד עם זאת - לבקש עזרה שצריך, זו לא בושה, זו אפילו גדולה. אם את מרגישה שהמצב חריג ומתמשך ופוגע בך, הייתי מציעה לפנות שוב לאמא שלך (למרות הקושי לצער אותה), או לדמות בוגרת אחרת בסביבתך, לשתף אותה ולבקש ממנה שתעזור לך למצוא את איש המקצוע המתאים עבורך.
ריגשת אותי בשאלה שלך 💞
מאחלת לך המון המון בהצלחה ✨
והמון טוב ושמחה אמיתית ופשוטה 🥰
מוזמנת לפנות שוב אם צריך, רֵעוּת.