ש.
הי
אמא שלי מעירה לי הרבה. הרבה בקטע של צניעות וגם סתם על דברים קטנים כאלה.
כל פעם שהיא עושה את זה פשוט באלי ללכת ולבכות עם עצמי שעות ולעשות בדיוק ההפך ממה שהיא אמרה.
זה עושה לי רע, לא מרגישה שזה בונה אותי בשום צורה הביקורת הזאת ואני גם רואה שהיא מעירה לאחים שלי הגדולים שהם כבר אפילו לא גרים בבית. למה אני צריכה להרגיש בית ספר בבית שלי?
ועוד משהו, יש דרך לדחות את האנטיות הזאת שאני מרגישה?
תודה
ת.
שלום וברכה!
ראשית, התנצלות על העיכוב הגדול בקבלת התשובה. ב"ה מעיין השאלות לא פוסק ואנחנו לא תמיד עומדים בקצב...
בתפילה שאזכה לעזור לך גם במקום שאת נמצאת בו כעת.
שנית – כל הכבוד שאת קמה ושואלת, ולא מוכנה לקבל את המצב כמו שהוא, או גרוע מזה – להוציא את העצבים בדרך הרסנית חלילה. חשוב לי להגיד, שבעיני השאלה שלך היא הצעד הראשון בדרך לפיתרון, משום שהיא מראה שבאמת יש כאן משהו שחשוב לך לשנות. יותר מזה – נדמה לי שהשינוי שאת מחפשת הוא לא רק להחזיר את המצב לקדמותו, אלא בעיקר שדרוג והעמקה שלך ושל מערכות היחסים שלך עם הסובבים אותך.
תזכרי – משברים הם תמיד פתח למשהו שלם יותר! אני מקווה שאזכה להיות שותף סמוי בדרך המיוחדת הזו☺️
את שואלת, האם יש דרך לדחות את ה'אנטי' שאת מרגישה.
בואי ננסה לשאול קודם, מהיכן מגיע ה'אנטי' הזה? בואי נניח שאת צודקת – אז למה בעצם אכפת לך ממה שאמא שלך אומרת? למה זה בכלל מעניין אותך?
התשובה היא פשוטה כמובן – כי אמא שלך חשובה לך, ואת יודעת שאת חשובה לאמא שלך. לכן, חשוב לך שאמא שלך תקבל אותך ותאהב אותך; היית רוצה להרגיש שהיא אוהבת ומעריכה אותך בדיוק כפי שאת. ואולי כשאמא מעירה לך את מרגישה את ההיפך הגמור – שהיא לא מרוצה ממך, שהיא מאוכזבת ממך, שאת מתסכלת אותה – וזה מאוד לא נעים.
מצד שני, ההערות הללו מערערות גם את הצד השני של מערכת היחסים, את היחס שלך לאמא שלך – את מעריכה ואוהבת את אמא, ופתאום את מוצאת את עצמך 'נגדה'. זה עלול להיות מאוד מבלבל ומתסכל – מה בעצם אני חושבת על אמא שלי? האם היא בעצם לא כל כך חכמה כמו שחשבתי? האם היא אמא רעה חלילה?
מה בעצם קורה פה? מה שקורה לכמעט כל מתבגר ומתבגרת בעולם – מילדים קטנים אנחנו הופכים אט-אט לאנשים עם דעה ואישיות עצמאית, ואז מתחילים הקונפליקטים😉 - פתאום אנחנו מגלים שגם המבוגרים הנערצים הם בני אדם, עם דעות שונות, יתרונות וחסרונות, ולא תמיד אנחנו מרגישים שזה בדיוק מתאים לנו... ומסתבר, שגם אמא שלך לא יוצאת מהכלל – גם היא בן אדם. ומה זה אומר? שככל הנראה היא לא מושלמת, ממש כמו כולנו. אבל – וזה אבל חשוב מאוד – האם זה אומר שהיא לא אוהבת אותך? ודאי שלא! אמא שלך אוהבת אותך מאוד, גם אם היא לא תמיד מצליחה להראות את זה – ודווקא בגלל זה היא מעירה לך כל כך הרבה. היא חושבת עלייך הרבה יותר ממה שאת יכולה לדמיין, והיא מאוד מאוד רוצה שיהיה לך הכי טוב שיכול להיות – ולכן היא כל כך לחוצה... האם זה אומר שהיא אמא לא טובה או לא חכמה? ודאי שלא! יתכן שזה אומר שהיא אמא לא מושלמת, ייתכן שלפעמים היא טועה, אבל גם אנשים נפלאים עלולים לטעות. אפילו את טועה לפעמים...
ומה עושים אנשים לא מושלמים כדי להצליח לחיות ביחד בשלום? לומדים להסתדר! מה פירוש להסתדר? להבין שלמרות שלא נעים לי – אני מוכנה 'להתפשר'. ולמה אני מוכנה להתפשר? משום שאני אוהבת את האנשים שסביבי ורוצה לחיות בקרבתם – למרות (ואולי אפילו בגלל...) שהם (וגם אני...) לא מושלמים – ובשביל זה אנחנו צריכים קצת גמישות ואורך-רוח.
איך עושים את זה?
1️⃣ נושמים עמוק, סופרים עד עשר לפני שאנחנו מגיבים, נזכרים בכך שהכל מאהבה עמוקה ואמיתית, כמו שרק אמא יכולה לאהוב.
2️⃣ אמא היא אמא! אפילו אם היא טועה, זה לא אומר שאת לא צריכה לכבד אותה. לאמא יש סמכות לא מפני שהיא צודקת, אלא מפני שהיא אמא שלך. גם כשאת ממלאת את רצונה, זה לא משום שאת 'נכנעת' לה, אלא משום שאת מכבדת אותה. זה לא מראה על חולשה שלך, אלא להיפך – על עוצמה ואהבה גדולה, אהבה שמוכנה לבוא לקראת האחר, אפילו כשקשה לי עם זה.
3️⃣ אני יודע שזה נשמע קצת מוזר, אבל – יכול להיות שאמא שלך צודקת מידי פעם? יכול להיות שהיא לא סתם מתעקשת? יכול להיות שיש דברים שבעינייך, הם קטנים אבל באמת הם קצת יותר משמעותיים ממה שנראה לך? (בנושא הצניעות למשל, את מוזמנת להסתכל באחת מהתשובות הרבות שעוסקות בזה) חלק מכבוד הדדי הוא גם להבין שאני אמנם לא חייב להסכים, אבל זה לא אומר שאני בהכרח תמיד צודק. תחשבי על זה פעם...
4️⃣ לדבר על זה! לא בכאסח ולא בלחץ ולא במקום לציית – אבל מותר לך להעלות את הנושאים הללו לשיחה. תמצאי זמן ומקום נוחים ונעימים, כשגם את וגם אמא שלך במצב רוח טוב, ותאמרי את מה שעל ליבך. אין צורך להאשים, פשוט לספר מה את מרגישה. שאת אוהבת ומעריכה אותה מאוד, אבל קצת קשה לך עם כל ההערות. אם תבואי עם נכונות להקשיב ברצינות למה שיש לאמא שלך לומר, אני בטוח שאמא שלך תשמח מאוד להקשיב גם לך.
כמובן שכמו בכל דבר, זה לא יהיה 'זבנג וגמרנו', אלא פתיחה וריכוך ראשוניים של היחסים ביניכן, שבעז"ה יפתחו פתח לעבודה משותפת והבנה הדדית.🌹
בעז"ה, כל הצעדים הללו (ואולי צעדים טובים יותר שתחשבי עליהם בעצמך...) יעזרו לך גם להפחית את ה'אנטי' וגם לבנות מערכת יחסים טובה ובוגרת יותר עם אמא שלך.
כמו בכל נושא, תמיד טוב להתפלל על זה – לבקש מהקב"ה שיעזור לך ולאמא שלך להבין יותר טוב זו את זו, שישרה ביניכן אהבה ושלום, ושיעזור לך לקיים מצוה דאורייתא של כיבוד אם בהידור ובשמחה!🙃
הצלחה רבה, מאמין בך!
נדב