ש.
הצבתי לעצמי יעדים, ולרב אני לא עומדת בהם, וזה מבאס ומסתכל גם אותי וגם זה מבאס את ההורים שלי, נגיד התחלתי ללמוד נגינה באתר כלשהו בתשלום שאבא שלי השקיע, וכאילו אני כל הזמן נמרחת, אני מפנה לעצמי צהרים כדי לעשות מבחנים ועבודות ובפועל אני פשוט סתם לא עושה כלום.. אני פותחת את המחשב ורואה איזה סרטון ביוטיוב.. וזה מעצבן, כי כן באלי להתקדם וללמוד ולהשקיע אבל אני פשוט לא מצליחה להתפקס..
נקבה, 14
ת.
היי לך!
ראשית, אני רוצה להגיד לך שכל כך הרבה אנשים מתמודדים עם הבעיה הזו של הסחות דעת ועצם העובדה שידעת להגיד את זה ולהתחיל לתקן מראה על בגרות מטורפת!😍
גם אני מתמודדת עם הסחות, ומכיוון שכרגע אני בשירות, יש לי מעט מאוד ימים שבהם אני יכולה לסיים דברים שאני רוצה וצריכה.
אבל לפני זה, צריך להבין באיזה יעד אני צריכה לעמוד ומה המניעים שלי.
החיים שלנו עמוסים ממשימות. חלק משימות נחמדות יותר וחלק פחות. היצר הראשוני שלנו הוא להתחמק ממה שפחות כיף ונעים לנו, ואז הרבה פעמים אנחנו פונים למקומות הנוחים, הקלילים שלא דורשים מאמץ מיוחד. הרבה פעמים זה בלי לשים לב בתירוצים שונים. בשביל לצמצם מקרים כאלה, כדאי כל פעם לבדוק ולבחון עם עצמנו: האם מה שאני עושה עכשיו, זה באמת מה שאני צריכה לעשות? האם זה חלק מרשימת הדברים הדחופים להרגיע?
אם למשל אני רוצה לעבור מבחן ויש לי הסחות דעת מפלאפון וכו', אז אני צריכה להבין בכלל למה אני רוצה לעבור את המבחן? מה המניעים שלי? או אם יש איזה דבר שהוא פחות חובה, אבל הוצאתי עליו משאבים. (כמו חוג כלשהו)צריך להבין למה אני רוצה את החוג? למה חשוב לי להצליח?
ברגע שנגדיר לעצמנו את המניע, יהיה לנו יותר קל לרצות לשאוף אליו.
כי אם יש משהו אנחנו רוצים עד כדי להוציא משאבים כמו כסף למשל, כנראה שיש לנו סיבה לעבוד בשבילו ולא לוותר בדרך.
הרעיונות הבאים אלו דברים שעוזרים לי ומקווה מאוד שיעזרו גם לך:)
🎀 כשיש לי יום פנוי עם המון דברים שאצטרך לעשות בו, אני יושבת עם עצמי ערב לפני וכותבת לו"ז מאוד מסודר עם שעות מדוייקות ומוסיפה גם את הדברים המאוד רגילים והקטנים כמו לקום, תפילה, אוכל, דברים שאני צריכה לעשות, מנוחה (פלאפון) וכו'.
ומהרגע שאני מתעוררת, אני משתדלת כמה שיותר להיצמד ללוז, אבל אני כן סלחנית עם עצמי, וגם מחזקת את עצמי כשאני מצליחה!
כשאני משיגה את מה שרציתי, אני גם שמחה וגם מוכיחה לעצמי ששווה להתמיד. כי בסופו של דבר אני יוצאת רק ברווח מהדבר.
אבל חשוב לזכור, הכל בתהליך!
יש לנו לפעמים הרגל מוזר כזה, שכשאנחנו קובעים שעה והיא עוברת בדקה, אנחנו נמרחים עוד. למשל, אם אני אקבע שבשעה 12 בדיוק, אני אסדר את החדר, והגיעה בטעות השעה 12 וחמישה, אני אשאר במיטה ולא אסדר. אני אדחה את זה ל1. ואז זה ימרח לעוד שעה ועוד ועוד, עד שבסוף יגיע הערב ונתבאס שלא הצלחנו.
במקום זה, צריך ממש לקום! גם אם פספסנו את השעה בדקה. סופרים בלב עד 10, וקמים! זה קשה. אבל אנחנו צריכים להזכיר לעצמו שבסופו של דבר זה רק לטובתנו. נכון שאולי עכשיו יותר נוח לראות עוד סרטון, אבל אם לפני שנלחץ על הסרטון נדמיין מה יקרה בעוד כמה שעות אם נמשיך, נבין שבעצם אנחנו רוצים לקום.
🎀 עוד דבר, זה להוציא מהראש ומהיד הסחות דעת. אנחנו מכירים את עצמנו כבר המון שנים. אנחנו יודעים מה מפריע לנו ומול מה מאוד קשה לנו לעמוד. צריך למצוא את זה, ופשוט להתרחק.
למשל, הגדרנו שעכשיו מסדרים את החדר? מדהים!! מה מפריע לנו, הפלאפון? סבבה. סוגרים את האינטרנט, ומחליטים שמסדרים.
נכון, בהתחלה זה קשה. ואפשר לעשות הפסקות. אפשר להחליט שכל חצי שעה, אנחנו רבע שעה בפלאפון. זה תלוי בך! כאן כל אדם שונה.
אני למשל, ראיתי שאם אני עושה הפסקות, ההפסקה לא נגמרת ואז הלך לי כל מה שהתחלתי. אז אחרי כמה פעמים, החלטתי שאני לא נוגעת בו עד שהחדר לא מושלם! וכשאני מחליטה את הגדרות שלי, אני לא רוצה לאכזב אותי! , זה לא שווה את זה.
🎀 לפעמים עוזר לדמיין לרגע מה יקרה אם אני אצליח להקשיב לעצמי ולהגיע ליעד שהצבתי לעצמי. וזה כיף לדמיין את זה. כי מי לא אוהב לדמיין את עצמי מצליח?
בעז"ה תצליחי ותעמדי ביעדים שלך, ותתגברי על המכשולים!
בהצלחה!!!💕