ש.
האם לפי התורה זה דבר נכון שיהיו עבדים ושנשים יישארו בבית ולא ידעו לקרוא ולכתוב ועוד הרבה דברים שהיום רבנים אומרים שהם רעים?
אם זה לא דבר טוב אז למה התורה לא מצווה לבטל את הדברים האלה? הרי התורה באה לתקן את העולם ואם הדברים האלה לא טובים היום הם גם לא היו טובים פעם. התורה היא נצחית וגם המוסר שלה, ומוסר נצחי לא משתנה.
אשמח לשמוע את דעתכם, תודה רבה
ת.
שאלה מצוינת🏋️♀️, שאלות על המוסר והערכים שמאחורי המצוות הם נדבך מהותי מאוד בהבנת התורה. רק על ידי אנו נוכל ליצור הזדהות ולראות את טוב והיושר בתורה🤩. אלו שאלות שגם אני התלבטתי בהם, וממשיך להעמיק עוד. אנסה בעז"ה להציג את מה שאני מבין.
לפני שנתחיל עם השאלות העקרוניות, אקדים שאחד הדברים שעזרו לי להתבונן על הדוג' שהבאת היא ללמוד את ההלכות ברמב"ם הנוגעות בנושא, משום שזה מלמד אותנו קודם מה בדיוק התורה אומרת במקום להישאר בידיעות חלקיות ובנוסף לכך הרמב"ם מטבל את הצעותיו בדברים מחשבתיים קצת.
אם אני מזהה נכון, יש שתי שאלות מרכזיות: 1. אם יש משהו לא טוב מדוע התורה לא מבטלת אותו? 2. אם צריך לבטל מה זה אומר על התורה, הרי היא נצחית והיאך אפשר לבטל?🧐.
אנסה לגעת בראשון ראשון ואחרון אחרון.
ישנו משפט חשוב: "כשם שמצוה לומר את הדבר הנשמע כך מצוה שלא לומר את הדבר שאינו נשמע". במובן הפשוט, יש דברים שגם אם הם נכונים, מכיוון שאנו יודעים שמי שישמע אותם לא יקשיב לנו🥱, אין סיבה לדפוק את הראש בקיר ולהוכיח סתם.
יש בזה מסר חשוב אלינו שכאשר אנחנו באים להביא מסר מסוים לאנשים אנחנו צריכים לשאול לא רק האם המסר שלנו נכון אלא האם הוא יכול להתקבל . אם הוא לא יתקבל יצא שכרנו בהפסדנו, משום שאם נאמר משהו שלא מתקבל זה יכול ליצור לאנשים רק יותר אנטי.
כך גם הוא בתורה, התורה לא באה להילחם 🤼♂️ באדם, אלא לקדם אותו מהמקום שבו הוא נמצא🧗♂️, ולכן התורה אפשרה חלק מהדברים ורק נתנה חוקים איך להתנהג באותם מצבים כדי להביא את המצב לתיקונו השלם בעתיד .
לדוג', ברור שאין אידיאל שאנשים יהיו עבדים, אבל מכיוון שזהו העולם התרבותי בו נתנה התורה, אז התורה אמרה רק כיצד להתנהל עם העבדים, מה הזכויות שיש לתת להם וכו' ולא רצתה להילחם באדם לגמרי, עד שבמשך הזמן מידות בני האדם יתוקנו ומעצמם יבינו את ערך החירות 🤸♂️ וירצו להעניקו לכולם.
ומכאן לשאלה השנייה: בהנחת מוצא של השאלה חשבנו שהתורה פעם אמרה שיש ערך בעבדות ורק היום לו, אולם עכשיו אנו מבינים 💡 שתמיד לא היה ערך כזה וממילא מוסר התורה נשאר ניצחי ורק אנחנו אלו שהתקדמנו לכיוונו.
אם נעמיק יותר ניתן לומר, שיש רובד עמוק יותר במשפט: "כשם שמצוה לומר את הדבר הנשמע כך מצוה שלא לומר את הדבר שאינו נשמע". שאנו לא אומרים דבר שאינו נשמע אינו רק בגלל שטכנית אנשים לא יקבלו זאת, אלא שזה לא ראוי להדריך אנשים. גם אם היה ניתן לכפות על אנשים את המסר שלנו הדבר לא היה טוב, משום שהקב"ה חפץ שהערכים יגיעו מתוך הזדהות של האדם🤩. אם הדבר אינו נשמע, לא תיווצר הזדהות ולכן אין מה לומר אותו. ולכן גם התורה לא מצווה בדברים שהיא חושבת שלא יתאימו לאותה תקופה.
למרות שעד כאן, כבר נתנה התשובה, נראה לי להוסיף שאם באמת נתבונן במצוות התורה שנראות לא שייכות, נגלה שלפעמים פשוט לא הבנו מה הכוונה במצווה. לדוג', ניקח את העבדות. העבדות במשך הדורות הייתה באמת נוראית, אולם אם נסתכל בהלכות עבדים לרמב"ם נראה שלא סתם אמרו חכמים "הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו". התורה בעצם כמעט ועקרה את המשמעות הנוראית של עבדות גם בלי לעקור את מציאות העבדות. ניתן לראות שבעקבות זאת היו גם עבדים שרצו להמשיך להיות עבדים מרצונם בעקבות זאת, על אף שהתורה מתייחסת אליהם בשלילה ואומרת שבני ישראל עבדי ה' הם ולא עבדי אדם💂♀️.
מצד שני, אנו צריכים לשאול את עצמנו גם האם המצב היום בהכרח יותר טוב מבעבר🤨?. לדוג', מדין תורה איש שגנב ואינו יכול להחזיר הגניבה נמכר לעבדות בגנבתו כדי להחזיר את הנזק שגרן למי שגנב ממנו. היום ייתכן שאדם ייכנס לכלא ולא יחזיר את כל הגניבה ולאחר כמה שנים ישתחרר כאילו לא היה כלום, האם זו בהכרח מציאות יותר טובה?.
כדי להשלים את התשובה נתייחס בקצרה (אם יהיו גם עליהם שאלות נשמח שתשלח שאלות נוספות) לדוג' האחרות שהבאת:
🚀הדוג' על נשים שלא ידעו קרוא וכתוב: ראשית חשוב לציין שהיו גם המון גברים כאלו, בעולם העתיק פשוט זה היה המצב. לא לכולם היה כסף לשלם לימוד ילדיהם ועל כך אנו צריכים להודות לה' שזכינו לחיות במציאות אחרת👨🎓. לכן, יש לומר שמעולם לא הייתה שאיפה שנשים לא ידעו קרוא וכתוב, ואפילו בקשר ללימוד תורה כבר כתב הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה יג) "אישה שלמדה יש לה שכר"- אם יש שכר ברור שזה דבר ראוי שאישה תלמד ותחכים.
הדיון המשמעותי היום הוא לא בעצם הצורך של האישה להחכים אלא מול ערכים אחרים שזה יכול להתנגש איתם, כגון: האם ללמוד במקום מעורב, או שזה יבוא על פני תפקידים חשובים יותר של האישה?, וכמו שאצל האיש יש תמיד שאלה מה הדבר הראוי לעשות בכל זמן נתון בהתאם לתכונות של כל אחד.
🚀כך הדבר גם בהקשר להישארות נשים בבית. בקצרה נאמר שהדבר נבע ממציאות החיים שהייתה בעבר, בדרך כלל הבעל הוא זה שפרנס ולכן הוא היה בחוץ ולא האישה. אולם, כמובא ברמב"ם (הלכות אישות פרק יג) לכל הצרכים של האישה, כגון ללכת לחברות👭, לאירועים משמחים 💃 או עצובים 😭 וכו' אסור לבעל למנוע מאשתו ללכת, ואם מונע, הוא חייב להתגרש ולשלם לה כתובתה. מה שנאמר "כל כבודה בת מלך פנימה" הוא על סתם יציאות לבחוץ, וכמו שבדומה גם לאיש אין להסתובב סתם ברחוב, ולכן ממשיל זאת הרמב"ם לאישה הזונה שנמצאת בחוץ כל הזמן. אמנם, יש הבדל בין האיש לאישה ביחס אל היציאה לחוץ הנובעים ממהותם הפנימית- האיש פועל יותר כלפי חוץ והאישה כלפי פנים, אך העיקרון זהה שיציאה לצרכים שאינם תואמים את מהותנו היא הבעייתית. לכן, אם יש צורך כפי שכתב הרמב"ם שם ברור שאין לה איסור לצאת מהבית. מה שהשתנה מהעבר הוא רק מידת הצורך ולא העיקרון.
מקווה שעזרתי😎
שילה גד חוזה