ש .
הי ותודה לכם על האפשרות לשאול!
רציתי לשאול, אם עשיתי עברות לפני שהייתי בת מצווה, הם נמחקו לי? אני צריכה לחזור עליהם בתשובה? עד איזה גבול?
ת .
דבר ראשון שאלה מעניינת וחשובה! כל הכבוד לך על הרצון לחזור בתשובה ולתקן את מעשייך!😇
דבר שני- אחלק את התשובה לשני חלקים- רעיוני ופרקטי, בדבריי אני מסתמך על תשובה של הרב וייצן שליט"א המצורפת בקישור-
https://www.yeshiva.org.il/ask/41050
📖 רעיוני:
לפי חז"ל בכל מיני דרשות ומאמרים, ניכר שכל עבירה שאדם עושה משפיעה עליו, מותירה בו רושם , בין אם זה בהיבט הנפשי ובין אם זה בהיבט רוחני יותר. יש בנקודה הזאת המון עומקים והסברים, אבל אתן לזה כמה דוגמאות-
▫️אדם שרואה דברים לא צנועים, נחרטים לו בנפש תפיסות ודמיונות איך אהבה נראית, מה שלגמרי לא נכון! וזה יכול לפגוע בו בהמשך החיים ובזוגיות.
▫️אדם שמשקר, או מספר לשון הרע, זה גורם לו לאט לאט להתיר לעצמו את העבירה ולחשוב שזה בסדר ואולי זה בכלל לא שקר ואין עם זה בעיה.
זה אחד ההסברים בחסידות למושג עבירה גוררת עבירה- עבירה שאדם עושה גורמת לו בצורה ישירה להימשך לעבירות אחרות. העבירות משפיעות על ההרגלים , הדיבור ,והמעשים שלנו.
לפי זה אחת המטרות של התשובה היא לתקן לא רק את המעשה הרע שנעשה , אלא גם את הרצון, ואת ההשפעה הנפשית שנוצרה מהמעשה וכמובן את ההרגלים הבעייתים שלפעמים נוצרים מהעבירה.
ועכשיו נעבור לפרקטיקה.
🛠️ פרקטי :
הרב וייצן כותב כך- "מעיקר הדין קטן אין לו אחריות ולא צריך לשלם מה שהזיק בימי קטנותו וגם לא צריך לכפר על מעשיו כלפי המקום. אולם בתשובות תרומת הדשן מובא שקטן שארע תקלה על ידו בימי קטנותו יש בכך סימן רע וראוי לכפר על כך. ומובא בפתחי תשובה בשולחן ערוך בהלכות גניבה שגם לדעות שמצד מידת חסידות כדי לתקן את הרשמים שאמרנו קודם, לכן ראוי לכפר על מה שעשה בקטנותו , לא צריך לשלם את כל מה שהזיק אלא ישלם רק תשלום שיפייס בכך את חבירו".
מבחינת ההלכה כמו שציטטתי לעיל אין צורך לשלם או לכפר על מעשיו. אבל מצד שני אנחנו רוצים להיות חסידים, ואנחנו רוצים להשתפר ולהתקדם ולהיטהר, ולכן ראוי לעשות תשובה על מעשים מסוימים שנעשו.
לסיום 🥁בגלל שרק מצד החסידות ותיקון הרושם שנשאר בנפש, אנחנו רוצים לחזור בתשובה על מעשים אחרי בת מצווה, וגם על לפני הבת מצווה. לכן חשוב לדאוג שהתשובה לא תהפוך להיות חרדתיות. התפיסה שהרב קוק מחנך אותנו אליה ביחס לתשובה היא שאמנם יש מכאוב ומרירות בתשובה, אבל זה צריך להיות מתוך אמון בטוב שבתוכך ובגודל שבך. העיקר בתשובה הוא שינוי הרצון ותיקון המעשים, אבל לא להתחיל להיכנס לקטנוניות ודאגה שמא לא תיקנת כמו שצריך בייחוד שזה לא מצד הדין.
לדעתי זה הגישה המרכזית ופה הגבול ביחס לתשובה.
מקווה שעזרתי ומוזמנת לשאול שוב אם לא הובן
רואי😊