תודה רבה על המיזם המדהים הזה. אני כ"כ שמחה שהגעתי לזה לפני שבוע עשיתי את החיסון ה2. ויש לי חברה מהסניף שאנחנו בקשר סבבה, וכשאני שואלת אותה אם היא מתחסנת היא כל הזמן אומרת לי לא יודעת. גם יש עוד מישהי כזו. ואני לא יודעת למה אבל קשה לי שאומרים לי כל הזמן לא יודעת. אני כן מבינה שלפעמים לא יודעים, אבל קשה לי שהיא כל הזמן לא יודעת וזה מעצבן. גם ההחלטה שהיא אולי לא עושה חיסון קשה לי לקבל את הדעה הזו למרות שלכל אחד יש דרך אחרת להחלטות. ובמיוחד אחרי כל מה שהיה השנה. קשה לי להבין למה היא לא מתחסנת. ועוד יותר זה שהיא כל הזמן אומרת לי לא יודעת .אשמח לעצה
שלום! מזל טוב לכבוד החיסון ה2! בקרוב אצל כולנו בעז"ה..
נראה לי שיש 2 נושאים בשאלה שלך:
מה עושים כשעונים לי – 'לא יודעת'
איך לקבל את זה שחברה שלי לא מוכנה להתחסן יש אנשים שלא על כל דבר יש להם ישר דעה, ברור להם מה נכון לומר. ויש לכולנו דברים שוואלה – אף פעם לא חשבנו עליהם, או לא הספקנו לחשוב עליהם ברצינות, אז אנחנו לא יודעים מה לומר. אני מניח שאת שואלת – איך לא היא לא גיבשה עדיין דעה בנושא כ"כ חשוב, דחוף ורציני? האמת – אני לא יודע – את זה צריך לשאול אותה... אולי היא באמת לא הספיקה, כי הייתה עמוסה? אולי כי היא מפחדת וזה ביטוי להתלבטות שלה? ואולי כל הסיפור של הקורונה פחות מלחיץ אותה או מעסיק אותה כמו שזה מעסיק אותך, ולכן לא דחוף לה להתחסן? יכולות להיות הרבה סיבות, הנקודה היא שאני לא חושב שזה כל כך מופרך שהיא באמת לא יודעת... מה את חושבת על זה - מה את אומרת על אנשים שבאמת לא יודעים, שקשה להם להחליט? שמתנהלים שונה מאיך שאת - זה הגיוני בעיניך? האם את יכולה לדון אותם לכף זכות? מה כל כך מפריע לך שיש אנשים שלא יודעים? האם העובדה שהם לא יודעים - משפיעה עלייך באיזו שהיא צורה? אני חושב שכשמישהו בסביבה שלנו מתנהג בצורה מאוד שונה מאיך שאנחנו חושבים שנכון להתנהל, כדאי לזכור שני דברים: זה החיים שלו, והבחירות שלו הן שלו. זה לא אומר עלינו שום דבר, וזה לאו דווקא אומר משהו על הקשר שלנו איתו. כדאי ללמוד לעשות הפרדה בין העולם שלי לעולם שלו – לא להרגיש כאילו מה שהוא עושה זה נגדי, זה מכוון כלפי. להבין שזה לא 'שלי', זה לא באחריותי, וזה לא אשמתי. ולכן פשוט לשחרר - לא להתעסק בזה, ולא לכעוס על זה. דבר שני שכדאי לעשות זה לנסות לכבד את הבחירות שלו. נכון שזה לא נעים, וזה מוזר. אבל כל עוד זה לא באמת פוגע בנו – למה שלא נכבד אותו? הוא טועה – בעייה שלו. אם אני אוכל לעזור לו, להסביר לו שהוא טועה – מעולה. אבל לא לבוא ממקום של שכנוע, לקבוע לו שהוא חייב להשתנות. להציע לו, לברר איתו – ממקום משתתף ומתעניין, לא ממקום מתנשא. ואם הוא לא רוצה – אחלה. הכל בסדר. אני אכבד אותו כמו שהוא. בסוף – את כנראה לא הולכת להכריח אותה להתחסן, ומצד שני יכול להיות שכשהיא קצת תחשוב על זה – היא תרוץ להתחסן...בנוסף – כנראה זה לא פוגע בך – את הרי מחוסנת ב"ה. אז אולי כדאי קצת לשחרר ממנה ומהנושא, לא להתעצבן על זה, ולא לקחת את זה אישי. בהצלחה רבה! יוחאי