ש
לא יודע אם קשור...
לגבי חברים אטיאסים ששולחים בקבוצה של השכבה...
זה ממש מחרפן אותי!
וכל פעם הם יורדים עלינו וכו'
מנסים לעשות הסכמים אבל אף אחד לא מתייחס...
וכל פעם זה יוצר ויכוח גדול ביני ועוד מישהו במקרה הטוב מול 3 אטאיסטים...
אשמח לעצות
נ.ב המנהל בין האטאיסטים
ת
שלום אח יקר!🙂
גם לי היו חוויות דומות במהלך תקופת התיכון, ואני מכיר את התחושה.
אכתוב כמה נקודות שאני מקווה שיעזרו לך להתמודד עם סיטואציות כאלו בעתיד.
חשוב להבין למה בכלל אתה מתווכח איתם, והאם זה כדאי. יכול להיות שאתה רוצה להעמיד אותם על טעותם ולעזור להם להגיע לאמת, יכול להיות שאתה מרגיש שאתה חייב 'להשיב מלחמה' לוויכוחים שהם פותחים, ויכול להיות שאתה מרגיש שהם פוגעים בכבוד הדת ואתה חייב לעצור אותם.
בוא נתחיל מהסיבה הראשונה - לשכנע אותם באמיתות היהדות.
יש מושג מתחום מדעי החברה שנקרא 'פָּרָדִיגְמָה'. פרדיגמה היא תבנית מחשבתית דרכה אדם רואה את המציאות, אוסף אמונות לגבי העולם שדרכם הוא מפרש אותו. לדוגמה, נחשוב על אדם שמחזיק בפרדיגמה שכל בני האדם הם אנוכיים. אדם כזה, לא משנה כמה אנשים יעזרו לו ויהיו נחמדים אליו - הוא יהיה בטוח שלא באמת אכפת להם ממנו, ויש להם מניעים אנוכיים. כל דבר שאתקל בו בעולם שנוגד את הפרדיגמה שלי, אני פשוט אמצא לו הסברים *בתוך* העולם שאני רואה דרך הפרדיגמה שלי, בלי שאאלץ לשנות אותה.
עכשיו, לעניין. האתאיסטים מהשכבה שלך לא הגיעו לתפיסת העולם הזו מתוך טעות פשוטה בחשיבה. זה לא שתגיד להם 'חבר'ה, אתם טועים' ואז הם ישתכנעו יחזרו בתשובה. יש כאן התנגשות בין שתי פרדיגמות. אתה מחזיק בפרדיגמה של אמונה, והם בפרדיגמה של חוסר אמונה. סביר להניח שאת כל מה שיאמר בוויכוח הם יבינו דרך הפרדיגמה שלהם, שאין בורא לעולם ח"ו.
לכן, וויכוחים כאלו בדר"כ לא עוזרים בכלל, ולא משכנעים אף אחד מהצדדים.
אז מה, אף אחד לא יכול להשתנות? אי אפשר לגרום להם לחזור לאמת?
ממש לא. תמיד אפשר לחזור. אבל הדרך לעשות את זה היא לא באמצעות וויכוח.
ר' נחמן כותב את המילים הבאות: "עַל יְדֵי מַחֲלקֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר, כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר הוּא מִשָּׁלוֹם" (ליקוטי מוהר"ן רל"ט). כלומר, דיבור אמיתי, כזה שחודר את הפרדיגמות ונוגע בלב, מגיע רק מתוך שלום ולא מתוך מחלוקת.
לכן, כדי להשפיע על החבר'ה האלו לטובה, אני ממליץ להפסיק את הוויכוחים האלו שרק יגרמו לריחוק בינכם. הדרך לקרב אותם היא שאתה תתקדם בעבודת ה' בעצמך, ככה שגם הם יעריכו את המעשים שלך ואת ההתקדמות שלך; ומצד שני גם להסביר להם פנים ולדבר אליהם בצורה נעימה. לא חייבים להפוך להיות חברים הכי טובים, אבל לשמור על חיוך ונעם זה חשוב. במצב הזה, שיש שלום בינכם - אז יש תקשורת אמיתית.
באופן כללי דוגמא אישית והתנהגות טובה ומאירה היא הדך הכי הכי טובה להשפיע על האחר, יותר מאלף דיונים וויכוחים.
לגבי מה שהולך בינתיים בוואטסאפ - כדאי לגשת אליהם ולבקש מהם בצורה מכובדת להפסיק. לומר להם שמה שהם שולחים מפריע לך והופך את הקבוצה למקום לא נעים. אני בטוח שאם תעשה את זה בצורה נכונה הם ישמעו לך.
לגבי הרצון לשמירה על כבוד הדת, אני חושב שאם תפעל ככה ותהיה 'הצד הבוגר' בסיפור, זה מה שבאמת ישמור על כבוד הדת.
מקווה שעזרתי, ואשמח לענות בפרטי. 😊
יוני - wa.me/972546673035