ש. האם חברה בגיל נעורים זה בסדר?
ת.
לעניות דעתי חברה בגיל הנעורים, זה לא דבר טוב ואסביר.
שמעתי בשם הרב אבינר משל מדהים, כאשר עץ גדל לבד אז כל חלקיו גדלים בצורה המיטבית השורשים, הגזע, הענפים והאפילו העלים.
אך כאשר שני עצים גדלים יחד, אחד מפריע לצמיחת השני ולוקח לו כוחות שהוא אמור לנתב לעצמו.
בנמשל: גיל הנעורים הוא גיל מורכב, גיל של גיבוש זהות.
אני לא עושה יותר מה שאומרים לי כמו תוכי, אלא אני מחפש לעשות כי אני מאמין בזה!
בגיל הנעורים אנחנו בונים את הבסיס לרוב חיינו, וכאשר יש חברה אנחנו לא מפתחים רק את עצמנו אלא אנחנו מפתחים את עצמנו כ"חבר", כבן זוג..
כשאין לאדם חברה הוא מתרכז בעיקר בבניית עצמו, וכך גם החברה- בונה את עצמה!
בוא נהיה אמיתיים, רוב החברויות של גיל הנעורים לא מחזיקות עד לחתונה..
הדבר גם משפיע על הגיל בו אנו מחפשים להתחתן, אם גדלנו עם מישהי ופיתחנו את עצמנו כ"בני זוג" אז איך נדע מה אנו מחפשים?
אך כאשר כל אחד מפתח את עצמו, הוא יהיה בנוי טוב, ואז הוא יודע מה הוא מחפש.
לדוגמא כשאני צריך לחבר שני חלקים של משהו, אם אני לא יודע מה יש לי ביד איך אדע מה לחפש בכדי להשלים אותו?
אך ברגע שאדע מה יש לי ביד, אצמצם את טווח החיפוש ואהיה יותר ממוקד..
כמובן שיש גם את העניין של רוח ההלכה, התורה אומרת שקשר ללא התחייבות הוא דבר מסוכן ולא בריא.
היצר הוא דבר חזק ואדיר, ורק כשהוא מנותב לבניית בית הוא דבר חיובי.
אך מעבר למטרה זו, זה שוחק את הבלמים ונותן תחושת שייכות לרגשות האלה גם בשאר החיים
ולכן לעניות דעתי חברה בגיל הנעורים הוא לא דבר טוב
מקווה שעניתי, פה לשאלות הבהרות והרחבות🙃
אלעד אוחנה