ש
התאמנתי ופיתחתי את הגוף וב"ה ראיתי תוצאות והייתי שמח בזה, ולאחרונה עלתה בי המחשבה למה? למה לפתח עכשיו את הגוף החומרי? במיוחד שזה בא על חשבון הלימוד. לא את כל הזמן, אבל צריך לעשות אימון וזה לוקח זמן וכוח שהייתי יכול להשקיע בו בלימוד תורה. גם זה לא שכל הזמן אצלי מנוצל, יש לי הרבה זמן להיות בטלפון וזמן לא לעשות כלום אבל עדיין עלתה בי המחשבה שאני מבזבז אנרגיה וזמן שהייתי יכול להשקיע בלעלות רוחני ואני מבזבז(או משקיע) בגוף החומרי.
ת
שלום לך!
איזה משמח שאתה רוצה להתעלות רוחנית!
השאלה שלך נוגעת בסוגיה קשה אך מדהימה - היחס הנכון לחומר ולגוף.
💪🏻 היחס לגוף בגלות
עיקר היחס לגוף ולחומריות של עמ"י בגלות היה להתרחק ממנו כמה שניתן.
החשבון הכללי היה שככל שמתרחקים מהגוף כך נדבקים בה'. היו עושים את המינימום הנדרש כדי להתקיים (לא מדוייק לכל דורותיה של הגלות ולכל אנשיה אבל זה היה היחס בגדול).
אם היינו בגלות כנראה שהייתי אומר לך לשחרר מפיתוח הגוף ולעסוק כמה שיותר ברוח.
💪🏻 החידוש של דורנו
ב"ה שבנו לארץ ישראל!
אנחנו נמצאים בתהליך חזרה לחיים הטבעיים שלנו.
החיים הטבעיים שלנו הם לא נגד החומר והגוף, אלא שהחומר והרוח מפריחים אחד את השני.
בא"י אנחנו נמצאים בתהליך שהולך ומופיע תורה שכוללת את כל החיים, שכל החיים יהיו חשובים ומגלים את ה' בעולמו, שכל החיים גדולים ועוצמתיים, גם הרוח וגם החומר.
זאת המדריגה שאנחנו שואפים אליה, אני אנסה להסביר את זה קצת למדריגתנו.
כאן אני מתחיל לענות לך על השאלה.
אם פיתוח הגוף הוא כדי שאני אהיה יפה/ אנשים יחמיאו לי ויתרשמו ממני וכו', ז"א שהמטרה היא חומרית וחיצונית - תנסה לחשוב אם זה מה שאתה רוצה בחיים😕 (מהשאלה נראה שלא...).
אבל, אם אתה רוצה לחיות חיים משמעותיים, חיים חיוניים, חיים עוצמתיים, חיים של תורה, חיים גדולים, חיים מחוברים לעמ"י - אז בהחלט יש מקום לגוף ולפיתוחו 😃
( הערה חשובה
החיים הם לא שחור- לבן, אף אחד לא מושלם, השאלה היא מה המניע העיקרי/ המרכזי).
אם זאת הגישה, אז פיתוח הגוף והחומריות זה טוב וחשוב מאוד.
העומק שעומד מאחורי הגישה הרצויה הזאת:
הגוף הוא כלי לנשמה.
הנשמה שלנו מתגלה ע"י הגוף ולכן הוא כ"כ חשוב.
ככל שהגוף יותר בריא וחזק, יש כלי יותר בריא וחזק, ז"א שהנשמה יכולה להתגלות בצורה יותר בריאה וחזקה!😇
ביחס כזה העיסוק בחומר ובגוף הוא לא חומרי ונמוך, אלא בונה כלי יותר טוב לנשמתנו בעולם, נשמתנו יותר מתגלה בעולם!
💪🏻 גם בגישה הרצויה הגוף לא המרכז
כמובן, שגם בגישה הזאת הגוף הוא לא המרכז בחיים. המטרה היא שמה שיעסיק אותנו, מה שיעניין אותנו, מה שיהיה לנו בראש יהיו עניינים גבוהים ורוחניים, שהאישיות שלנו תהיה מרוממת ולא חומרית ושפלה.
לדוגמא:
כשאתה פוגש בנאדם, נכון שיש לו גוף אבל ברור לך שיש הרבה מעבר, שיש אישיות שלימה, שיש נפש, שיש נשמה... ומה שמעבר לגוף זה עיקר האדם שאתה פוגש כרגע.
העיקר זה הרוח.
גם אם אנחנו עוסקים ומפתחים את הגוף והחומר, המטרה היא להיות אנשים רוחניים ומרוממים גם כשעוסקים בגוף.
זה עונה לך על עניין ההשקעה, חשוב להשקיע בגוף אבל חשוב לזכור שהוא לא המרכז אלא שהתורה, הרוח, הנפש, והמידות זה המרכז והעיקר בחיים.
את עיקר האנרגיה והכח כדאי להשקיע בלימוד תורה ובפיתוח האישיות, וכמובן לתת מקום מתאים לאימונים.
💪🏻 נפש בריאה בגוף בריא
זה נכון גם בצורה יותר פשוטה.
ברמה הנפשית כאשר אדם נותן יחס נכון לגוף ומשקיע בו, זה משפיע על הנפש.
כשהגוף בריא, זה בד"כ מביא בריאות נפשית.
ז"א שפיתוח הגוף הוא לא רק עניין חומרי, אלא שהוא גם טוב ומועיל לנפש, לעולם הפנימי שלנו.
( הערה חשובה
כל עוד הכושר הוא באמת בריא לגוף ולא בצורה קיצונית שמזיקה לגוף.)
💪🏻 ניצול זמן
הזכרת את העניין אז אני אתייחס אליו בקצרה.
יש לך זמן - תנצל אותו!😃😃😃
אתה נמצא בתקופה מדהימה בחיים, תשקיע בהם!
חיים זו המתנה הכי גדולה שיש, תנצל אותם!😄
💪🏻 סיכום
- עיסוק ופיתוח החומר והגוף זה חלק מהחזרה לחיים הטבעיים של עמ"י בארצו.
- לנסות לחשוב האם המניע להשקעה בגוף הוא החיצוניות והמראה או הרצון לחיים גדולים ומשמעותיים.
- הגוף הוא כלי להופעת הנשמה בעולם.
- גם בגישה הטובה הרוח הוא המרכז, מפני שהרוח והפנימיות זה העיקר בחיים.
- גוף בריא מביא בד"כ גם נפש בריאה, ז"א שהכושר הוא לא רק בשביל הגוף.
- החיים הם מופלאים! תנצל אותם!
אשריך צדיק!😃
מקווה שעזרתי, חיים.