ש.
ואו איזה זכות זה לשאול אותכם השאלה היא כזאתי מה אני עושה שלא מאמינים לי שחושבים שאני משקרת ואני לא! (אני הצודקת) זה יכול להוציא אותי מדעתי
ת.
שלום וברכה!
תיארת תחושה באמת מתסכלת מאוד, מקוה שאצליח לעזור קצת.🙏🏻
אנסה להציע שני כיווני מחשבה, אני בטוח שאחרי שתחשבי עליהם קצת תוכלי להעלות בעצמך עוד רעיונות:
👈🏻 איך לגרום לאנשים להאמין לי?
הדרך הפשוטה ביותר שאני מכיר לגרום לאנשים להאמין לי, היא פשוט להיות אדם אמין באופן כללי💁🏻♂️. במובן הכי פשוט – להשתדל לא לשקר כמובן...🙃 אמנם, חשוב לדעת שהאמינות שלנו עלולה להיפגע גם מדברים 'גבוליים' יותר. למשל – עד כמה אנחנו נוהגים להגזים בתיאורים שלנו? עד כמה אנחנו נוטים 'להשמיט' פרטים שעלולים להפוך את הסיפור לפחות מעניין, או פחות מתאים למה שאנחנו מנסים להשיג? עד כמה אנחנו מנסים לבחון בכנות דרכי התבוננות קצת אחרות על העובדות, ועד כמה אנחנו מעדיפים להישאר עם התפיסה שנוחה לנו יותר? עד כמה אנחנו מקשיבים ברצינות לטענות של מי שמולנו, ועד כמה אנחנו רק מחפשים איך 'לצאת צודקים'? כל הדברים הללו אינם ממש 'שקר', אבל הם יכולים לשנות לגמרי את התמונה.🖼️
אני מאמין, שהיכולת הזו, להקפיד על אמת, דיוק וכנות בדברייך, תעשה לך בעז"ה רק טוב – היא יכולה לפתוח אותנו לנקודות מבט חדשות, היא מאפשרת לנו לקחת דברים בפרופורציה ולא 'להתרגש' מהם כל כך, וכמובן – היא הופכת אותנו לאנשים אמינים ונעימים יותר, אנשים שכל מי שמכיר אותם יודע שזה אחד ש'יש מה לדבר' איתו, ואם הוא אומר משהו אז כנראה הוא יודע מה שהוא אומר, ולא סתם 'שולף דברים מהמותן'.🧙🏻♂️
👈🏻 ומה עושים כשזה לא עובד?
אם זה לא עובד, כנראה שכך רצה הקב"ה.😇
אני יודע שזה נשמע במבט ראשון תשובה קצת מעצבנת, אבל במחשבה שניה, נראה לי שיש בזה משהו מאוד אמיתי. יש בחיים המון דברים שאין לנו שליטה עליהם – החל בהיכן ומתי ולאיזה משפחה אנחנו נולדים, וכלה באיך בדיוק אני ארגיש מחר בבוקר. כל הדברים הללו, כך אנחנו מאמינים – הם בהשגחה פרטית מלמעלה; השגחה שמכוונת אותנו לכל מיני מקומות שאולי בעצמנו לא היינו חולמים להיכנס אליהם, אבל בסופו של דבר דווקא הם אלה שהופכים אותנו למה שאנחנו.😃
חלק מאוד משמעותי מה'הפתעות' האלה שהקב"ה שולח לנו, זה גם איך אנשים אחרים מתייחסים אלינו. כמו שהזכרתי בהתחלה, ברור שיש לנו הרבה השפעה על איך יתייחסו אלינו, אבל מצד שני – ברור שלא הכל בידינו.🤷🏻♂️ ודווקא בגלל זה, אפשר דווקא להתייחס לזה כמה שהופך את החיים שלנו ליותר מעניינים.🙃
נכון, זה באמת ממש לא נעים כשלא מאמינים לי (בפרט אם זה אבא ואמא למשל, שלפעמים בגלל זה הם גם דורשים מאיתנו לעשות משהו שלדעתנו הוא לא צודק😤), אבל תנסי לרגע (אולי עם קצת דמיון😉) להתייחס לזה כסוג של 'דרישת שלום' מהקב"ה... אולי הוא חושב שדווקא הסיטואציה הזו יכולה להוביל אותי למקום יותר טוב? אולי הוא רוצה ללמד אותי שמה שחשוב בחיים זה לא 'מה חושבים עלי' אלא מי אני באמת? אולי זה יכול ללמד אותי משהו חדש, שאולי באמת אני לא לגמרי צודקת? אולי זה יכול להכניס בנו קצת ענוה וסבלנות? במובן מסוים, גם אם אין לך תמיד שליטה על מה שחושבים עלייך, השאלה האם סיטואציה כזו 'תוציא אותך מדעתך' או דווקא תכניס אותך ל'דעת' גבוהה יותר – זה לגמרי בידייך!👐🏻
בקיצור – בסיטואציות כאלו, אני מציע לך לקחת נשימה עמוקה, לספור עד עשר, ולהגיד לעצמך – אוקיי, אז כנראה זה מה שהקב"ה רוצה שיקרה עכשיו. האם אני באמת מוכנה ללכת אחריו, להאמין לו שזה מה שנכון לי עכשיו, לשחרר קצת מהצורך המטורף הזה 'להיות צודק' כל הזמן? חומר למחשבה😏
ודרך אגב, לפעמים דווקא כשאת לא כל כך לחוצה שיאמינו לך, עושה דווקא רושם אמין יותר, אז זה יוצא גם יותר יעיל😉
👈🏻ועוד הערה קטנה אחרונה - האם את בטוחה שחושבים שאת משקרת? ממש אמרו לך בפרצוף "אני לא מאמין לך"? או שאולי זה סתם שהיו קצת מופתעים... לפעמים שוה לברר את זה יותר לעומק, חבל שסתם נכעס על דברים שלא באמת קרו... לפעמים משפט פשוט אחד כמו "האם אתה באמת לא מאמין לי?" יכול לפתור הרבה תסביכים😅
עלי והצליחי! מוזמנת בחום להמשיך ולשאול☺️
נדב