אני סולדת ממגע... שונאת שאנשים נוגעים בי, מחבקים אותי ובכללי מתקרבים אליי. זה קורה גם עם האנשים שאני הכי אוהבת...😅 אני לא יודעת מה לעשות עם זה ובאמת שזה כבר מתחיל להטריד אותי בנוגע לעתיד... איזה מן בחורצ'יק ירצה בחורה שלא רוצה שהוא ייגע בה ולא רוצה לגעת בו? רק המחשבה על מגע (גם קטן) גורמת לי לצמרמורות ובמיוחד עם בנים... מה אפשר לעשות עם זה?
שלום יקרה 🤗
הרגשות שלך מובנים לגמרי ומקסימה אותי הרגישות והקשב שלך לעצמך.. ❤️
נחלק לשניים:# מגע בכללי.# מגע עם בעל.
מגע בכללי
מגע הוא דבר רחב וגדול.יש אנשים שלא אוהבים שנוגעים בהם מכל מיני סיבות או בכל מיני דרכים..
יש כאלו שלא אוהבים מגע של בד מסוים כמו מגע של צמר, יש כאלו שלא אוהבים מגע במקום מסוים כמו בכתף או בכף היד ויש כאלו שבכלל לא אוהבים שנוגעים בהם בלי קשר לסוג המגע.
ממליצה לך לנסות לבדוק עם עצמך- האם יש מגע ספציפי שיותר מרתיע אותך?האם דווקא חיבוק מפריע לך? או שגם אם נוגעים בך כדי להסב את תשומת ליבך לדברים זה מפריע לך?האם כשמישהי מגיעה עם סוודר פרוותי זה מפריע לך יותר מאשר מישהי שבאה עם חולצה רגילה?
בשלב הבא נסי לחשוב האם יש זמנים ספציפיים שאת לא אוהבת שנוגעים בך?לדוגמה בזמן שאת נחה או בזמן שאת לחוצה?
מגע יוצר לפעמים קרבה שאנחנו עלולים לא לרצות בה בזמנים מסוימים.לדוגמה: את ממש בלחץ ממבחן ואת רוצה להיות עם עצמך וכרגע לא מעוניינת שיגעו בך.כמובן שזו רק דוגמה וזה יכול להתבטא בסיטואציות כאלו ואחרות..
אם תרצי את יכולה לנסות לראות מה עובר לך בראש כמישהי נוגעת בך, מה את מרגישה?
אחרי שדייקת לעצמך מה מפריע בדיוק ומתי אני מניחה שיהיה לך גם יותר קל להתמודד ולהתקדם/ להימנע ולשחרר במקומות מסוימים..
ונקודה קטנה למחשבה בשבילך שיכולה להיות קשורה ויכולה שלא 🙃יש הבדל קטן בין קרבה רגשית למגע.לפעמים כשנוגעים בנו זה מרגיש שמישהו נכנס למרחב האישי וזה יכול להיות קרוב ופגיע או גם פולשני ומרתיע..המגע הוא אמנם חיצוני ונוגע בעור אבל הנפש שלנו רואה בו ביטוי לאמון ופגיעות.ממליצה לך להרהר עם עצמך..האם קל לך להיות פגיעה?האם את מרגישה שאת יכולה לחשוף את הנפש בפני אדם אחר? לספר על חולשות?האם את נותנת אמון בקלות או שאנשים צריכים להוכיח את עצמם לפני שהם נכנסים ללב שלך?
מגע עם בעלמגיל צעיר מאוד מחנכים אותנו להתרחק ממש ממגע עם בני המין השני.יש לזה מטרה מאוד טובה- המרחק בשנים שלפני עוזר לנו לבנות חיי נישואין בצורה טהורה, קרובה ועם הרבה אהבה.אבל לפעמים צורת המחשבה של המרחק כ"כ מתקבעת אצלנו עד שאפילו המחשבה (ממש כמו שאת מתארת..) גורמת לנו לסלידה 🤷♀️
הקב"ה ברא את האיש והאישה עם רצון להתקרב, רצון אמיתי ועמוק שטבוע בנו והוא חלק מאיתנו וחלק מהמשכיות העולם.
יש עוד קצת זמן עד שבע"ה תתחתני, יכול להיות שעד אז דברים ישתנו או שדווקא עם בעלך תרגישי שהדברים אחרת..
וכמו שאמרנו למעלה שמגע הוא דבר רחב וגדול ככה גם הטווח שלו גדול.וכנראה יש גם גברים שאוהבים יותר או פחות מגע..
הקב"ה מזווג זיווגים והוא ישלח לך בע"ה את האחד הנכון והמדויק לך מכל הבחינות.
ואם עדיין תרגישי שזה משהו שמפריע לך ומעיק עלייך, תמיד תוכלי להתייעץ עם ההורים או לפנות לטיפול/ ייעוץ.אין בפנייה שכזו מימד של בושה אלא רצון לדאוג שיהיה לך הכי טוב שאפשר בדרך שהכי מתאימה לך 🙂
מאחלת לך הרבה הצלחה 😍אילה