היי, היה דיון עם החבר'ה ועלתה שאלה: האם זה נכון שאחרי גיל 18 אני באמת אהיה עצמאי ואוכל לעשות "מה שאני רוצה" מבחינת ההורים שלי? כאילו, הם לא יוכלו להחליט עליי יותר?
ת .שלום וברכה! זאת שאלה מסקרנת ומשמעותית, ומקווה שתשובתי תספק אותך.
לשאלה שלך יש כמה היבטים-
🤵♂ היבט פורמלי מבחינת החוק במדינה, ומבחינת האפשרויות שלך במדינה.
👨👩👧👦היבט משפחתי ואישי והיחס להורים.
היבט פורמלי 📖
אחרי שאתה בן 18 אתה נחשב בוגר במדינה. זה מתבטא באפשרות שלך לדוגמא לתרום דם ללא אישור הורים, לנהל לעצמך את הבנק, ולחתום בעצמך על מסמכים ואישורים שונים במשרדים ממשלתיים שונים. אפילו לשנות את השם אתה יכול . כמובן שישנן גם היבטים של אחריות בהיזק שלך ח"ו(שלא כמו קטין ששם ההורים גם בעלי אחריות), וכן מבחינת קנייה וצריכה של דברים מסוימים(שתייה חריפה, סיגריות וכו'). כלומר *טכנית אתה 'משוחרר' לחלוטין. אך בסעיפים הבאים אסביר למה לדעתי זה מורכב יותר.
היבט אישי ויחס להורים👨👩👧👦
אמנם רשמית אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אך בהמון דברים אתה חסר ניסיון ויכולת. רוב הנערים אחרי גיל 18 הוריהם עדיין משלמים להם חשבונות פלאפון, קופת חולים וביטוח לאומי. וכמובן כל עוד אתה גר בבית אתה חי על חשבון ההורים. אז אפילו רק בהסתכלות טכנית, הם עדיין משלמים עבורך המון, אז הגיוני מאוד שיהיה להם את האפשרות לדרוש ממך שתעשה את מבוקשם.
אבל הנקודה העיקרית היא לא הטכנית אלא המהות- משפחה זה הדבר הכי חזק בעולם , ולא שווה בשביל כמה הנאות או גחמות לאבד קשרים משפחתיים. ולכן יותר ממומלץ לא לנסות למרוד בהורים ו'להיות חופשי' אלא למצוא האיזונים מתוך שיח והידברות.
בנוסף לכך, להורים יש ידע וניסיון חיים שאין לילד בן 18, ולכן כדאי מאוד להקשיב להם ולעצותיהם ולעשות כדברם. ברור שישנו צורך אמיתי להשתחרר ולהיות עצמאי, אך חשוב לעשות אותו בהדרגתיות, ומתוך שיח נכון ופתוח עם ההורים, כי אחרת סתם יש מריבות וויכוחים. בסוף גם ההורים מבינים את הצורך הזה, אך מצד שני קשה להם נפשית השלב הזה אז חשוב להבין אותם ולעשות זאת בעדינות והדרגתיות. סתם נתון מעניין שחשוב לזכור ביחס להורים, שאם תחשב כמה כסף הם השקיעו בך מאז הלידה, תמצא שזה כמה מאות אלפים אם לא יותר בסה"כ. ככה שכנראה כל מה שהם מבקשים/ דורשים נובע מתוך דאגה ורצון לעזור לך ולא להפך.
מקווה שעזרתי😊רואי