היי ותודה רבה רבה על המקום הזה!! ממש לא מובן מאליו אתם עושים עבודת קודש.. בקשר לספירת העומר.. כל שנה מחדש יש לי את אותו סיפור אני מתלבטת אם אני יכולה לשמוע שירים או לא יכולה.. העניין הוא שאבא שלי לדוגמה מקל בזה. וגם יש הרבה פוסקים שמתירים, בגלל שזה כבר לא איזה משהו מיוחד או מרגש יותר מידי בימנו לשמוע שירים.. זה בכל מקום וזה כבר דיי יום יומי..כשאני שומעת שירים זה לא גורם לי לקפוץ משמחה אבל בוא נגיד את זה ככה- כשאני לא שומעת זה ממש קשה לי ואפילו מעציב..אני אף פעם לא יודעת מה לעשות כי כשאני שומעת שירים אני כל הזמן חושבת שאסור לשמוע ומצד שני אם אני לא שומעת אז זה דיי קשה.. ויש גם צד שלישי;) ברור לי שחלק מזה זה גם בגלל שאומרים שאסור. הגיוני שהיו תקופות שבהם אני בכלל לא ירגיש חוסר אבל דווקא כשאומרים לא..אשמח לעצות מה אפשר לעשות:)
שלום רב, שכוייח על הרגישות ועל הכנות העצמית חסרת הפשרות. רואים שלאמת, ולא להקלות, את שואפת! כמה שזה נפלא!
אז הייתי רוצה שנדבר פה על שלושה דברים: הלכה, תחושה ואיסורים.
הלכה📖
אין תפקידו של פרוייקט משיב נפש לתת תשובה הלכתית, המלאכה לברר ולפסוק היא עליך. נראה שאת מכירה את הסברות בכלליות (אם זה מעמד מיוחד או משהו שבשגרה), ואכן יש כמה דעות בעניין. כדאי להתייעץ עם אביך ולשאול אותו על מנהגו, וכן להתייעץ עם רב/רבנית או גורם מוסמך אחר בסביבתך ולהחליט יחד.
תחושה🤩
דמייני לך שיומצא במעבדה בשר סינתתי שנראה ונטעם בדיוק כמו בשר חזיר, והוא יהיה כשר למהדרין. איך אנחנו, כיהודים מאמינים נקבל את הדבר הזה? אני מרשה לעצמי לנחש שרובנו נתקשה לאכול אותו תחילה, אולם לילדים שלנו שנולדו וגדלו לזה כבר לא תהיה בעיה.
הסיבה לכך היא התחושה. אין פה עניין של הלכה או של אמונה אלא יותר של תחושה, זה מרגיש לי לא נכון ולא מסתדר, כי זה לא מה שאני רגיל אליו. לתחושה יש משקל אם כי הוא לא מכריע. כדאי לחשוב מהיכן התחושה הזאת מגיעה. אם היא מגיעה מתוך הזדהות עמוקה עם ימי האבל והרצון להיות שותפה בזה, הייתי ממליץ לך שלא לשמוע אף אם הדבר נראה לך מותר. זה נוגד את העומק הרגשי שיש בך וחבל... לעומת זאת אם התחושה נובעת מכך שבחברה מקובל שלא להאזין למוזיקה בימים אלו, לא הייתי ממליץ לך להימנע מהאזנה בגלל זה, אם הלכתית את כן סוברת להאזין. בכל מקרה עצם זה שהדבר מעיק עלייך זה מרשים מאוד! זה מעיד על כך שאת שואפת לנהוג במנהג הנכון ולא במנהג הנוח. אני בסברה יותר מתחבר לדעות המקילות ובכל זאת אני לא נוהג לשמוע, מפני שהימנעות משמיעת המוזיקה זה מה שמחבר אותי כחובב מוזיקה לספירת העומר (חוץ מהספירה עצמה כמובן😉).
איסורים🙅
איזו כנות פנימית ומודעות עצמית יש בכך שאמרת שעצם האיסור גורם לך לחוש את החוסר. כולנו חשים כך מידי פעם וזה מובן מאוד. אני חושב שאם תדייקי את המנהג שלך ותנמקי מדוע ככה את נוהגת , יחסך לעניין יהיה הרבה יותר עצמי, קשור לעצמך, והרבה פחות יחסי, קשור לאחרים. ולכן גם אם תחליטי שאת לא מאזינה ותחושי חוסר, זה באמת יהיה כתוצאה מכך שהמוזיקה תחסר לך ולא כתוצאה מכך שאסור, כי את זו שאסרת על עצמך ממכלול הדעות הקיימות.
אני מאוד מקווה שעזרתי.🕊️
ברכת ה' עליך,💪
יאיר.