שלום ותודה רבה על כל עבודת הקודש שאתם עושים!! סבא שלי נפטר הרבה לפני שנולדתי ובזמן האחרון נכנס בי געגוע עמוק של חיסרון גדול שלא זכיתי שהוא יהיה בחיי. אני יודעת שהוא היה אדם צדיק ומיוחד ולמרות שלא זכיתי לראות אותו במציאות אני מרגישה אליו קשר מיוחד כאילו הוא ממש איתי כל הזמן. אשמח לעזרה באיך לגרום לגעגוע הזה ללכת לצדדים טובים ולהצליח לחיות עם הגעגוע וההפסד שאני מרגישה שיש לי. תודה מראש!בת 16
שלום לשואלת היקרה!
משתתף בצערך😞 השאלה שלך כל כך מדהימה! מקווה שבע"ה תשובתי תקל עליך ותסיע לך🙏🏻
הגעגוע שתיארת כל כך לגיטימי ומובן לי. אלו תחושות שמגיע להן מקום, תחושת החמצה וחלל ריק בעקבות כך שלא זכית להכיר את סבא שלך💔מציע לך להתרכז ב'יש'- בנוכחות של אבא ואמא, של האחים, של הדודים, של סבתא.. תעריכי אותם! את כך שהם ב"ה חיים.
וזה מוביל אותי לשאלתך השניה: איך לנתב את הגעגוע למקום טוב?משמח לשמוע שכן שמעת על דמותו ושאת מרגישה קשר מיוחד ואת נוכחותו. אין ספק שהוא זכה לנכדה מדהימה!
נתבי את הגעגוע הזה למקום של צמיחה, של עשיית טוב, של כוח החיים!! אין כוח יותר חזק מהכוח הזה..
✨מציע לך להמשיך להעמיק במי הוא היה (כמובן אם העיסוק בכך גורם לך לתחושה טובה)לשמוע מהדודים על אישיותו, לראות תמונות מאלבומים...
✨לקיים לימוד/קריאת תהילים לעילוי נשמתו.
✨מסלול אקסטרים- להקים מיזם לזכרו (משפחתי מתפעלת גמ"ח שסבתא שלי ז"ל הקימה:)
👈🏼תחשבי עם עצמך מה יעזור לך להרגיש חיבור אליו? אולי פתאום יעלה לך משהו שעד כה לא עלה... ממליץ לך אולי לקחת תכונת נפש מסוימת שהייתה מיוחדת ובולטת אצלו, ולנסות ללכת ולהידבק בה כמה שאת יכולה, לזכרו.
מאחל לך שהגעגוע ינותב לעשייה טובה וברוכה, ותזכי לעשות הרבה נחת רוח לסבא.
בהצלחה רבה!