ש.
הי, תודה רבה לכם על הכל!! כל פעם מחדש את עוזרים לי!
אז ככה, לפני יומיים הלכתי לעשות את הדבר הכי גדול שעשיתי בחיים בערך למען מישהו אחר. החלטתי שאני תורמת דם. לקח לי קצת זמן להגיע להחלטה הזו, אבל בסוף אמרתי שלא משנה מה, זה שווה את זה גם אם זה רק נותן לעוד חולה עוד יום לחיות.
הלכתי לתרום דם ולא פחדתי, הייתי ממש באמונה כזו שאני עושה מעשה אדיר. והייתי גאה בעצמי ממש.
העניין הוא שזה לא הסתדר. התעלפתי באמצע, וכל הדם שלקחו ממני פשוט הלך לפח.
הרגשתי מזעזע. ברור שבכל החלק הפיזי כן יש בי הבנה של למה זה קרה, אבל את החלק האמוני קשה לי להבין. הרי הכוונה שלי היתה הכי טובה וטהורה שיש, למה אלוהים הפסיק את זה? הנה, סופסוף אני "מגשימה את הערכים" הולכת לתת מעצמי באמת, אבל הוא לא נתן לי לגמור את החסד.
כאילו... למה כל הטרחה שלי? למה לגדוע משהו שיכול להיות ככ טוב ולתרום ככ הרבה?
ת.
שלום לשואלת היקרה!✨ אני ממש מבין אותך, זה כ''כ מבאס...😒 תמיד כשאנחנו מתאמצים ומשקיעים בשביל משהו ובסוף הוא מתפקשש זה מבאס, ועוד יותר אם מדובר במעשה כ''כ חשוב ושדורש אומץ ומאמץ! כל הכבוד לך על ההחלטה, האומץ והנכונות!💫
לפני כמה שנים קרה לחבר טוב שלי דבר דומה, וחשבתי אז גם כן על השאלה הזו. אני אשתף אותך בדברים שחשבתי על כך, ואני מקווה שהם יתיישבו על ליבך.
הגמרא (בבא בתרא י ע''א) מספרת על טורנוסרופוס הקיסר הרומאי, ששאל ר' עקיבא: "אם אלהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסן?" – אם ה' רוצה שיהיה כסף לעניים, הוא יכול לתת להם בעצמו! עונה לו ר' עקיבא, שנכון – הקב''ה לא צריך את הצדקה שלנו כדי שלעניים תהיה פרנסה, אלא הוא 'צריך' את המעשים הטובים והמידות הטובות שלנו. עיקר עניינה של הנתינה לאחר אינה כדי שיהיה לו – לזה הקב''ה יכול לדאוג גם בלעדינו; אלא שאנחנו נהיה מתוקנים ומוסריים יותר ונהיה מוכנים לתת משלנו לאחר. (כמובן, המטרה מצידנו צריכה להיות העזרה לאחר ולא רק בשביל עצמנו, אך כאן אני מדבר על נקודת המבט האמונית).
בדומה לכך אפשר לומר גם על תרומת דם – ה' יכול לעשות שלא יהיו חולים שיצטרכו זאת, אבל כך אנחנו נפסיד את ההזדמנות לתת לאחר מעצמנו. ולכן במקרה שלך – את עשית כל מה שיכלת בעניין הזה: השקעת, התאמצת, והלכת על זה, למרות החשש והכאב הפיזי – והכל בשביל לעזור ולתת חיים לאחר – וזה מה שחשוב! מבחינתך, את קיימת את המצווה בשלימות!💯
אל תדאגי לחולה שיפסיד את המנה הזו; הקב''ה ידאג לו בדרכים אחרות. יכול להיות אפילו שהזכות של המצווה שעשית והנכונות שלך לתרום דם - תועיל לחולה מסויים, או אפילו כמה כאלה, באופן סגולי; הקב''ה יכול 'להשתמש' בשביל חולים גם בתרומות דם שניתנו ברמה של הרצון וההשתדלות, למרות שהן לא הגיעו לחולים באופן פיזי...
לא נוכל לדעת למה במקרה שלך הקב''ה בחר לנהוג דווקא באופן הזה, אבל מה שבטוח זה שהמעשה שלך הוסיף הרבה טוב בעולם, וגם באישיות שלך עצמה - והקב''ה שמח וגאה בך מאוד✨. אל תתני לזה להחליש ולייאש אותך מלהמשיך ולהוסיף עוד טוב בעולם; שום דבר לא הולך לאיבוד, ומכל מאמץ יוצאת ברכה גדולה, גם אם אנחנו לא רואים איך...😉
מקווה שעזרתי, ואת מוזמנת תמיד לשאול😊
שאי ברכה🌱, שלמה