1 דקות קריאה
07 Jun

ש.
הייי:) אני סובלת מהפרעה נפשית לא כל כך מוכרת אבל נפוצה,ופעם אחת יצא לי לדבר על זה עם חברה מאוד טובה שלי ומאז היחס שלה כלפיי השתנה בצורה קיצונית. פתאום היא מתייחסת אליי בצורה יותר עדינה,ממש כאילו אני בובת חרסינה... אמרתי לה שזה שיש לי את זה זה לא באמת משנה אותי או את איך שהיא צריכה להתייחס אליי אבל זה לא משתנה...


ת.
שלום יקרה,
מבינה את התחושה שלך מאד..
כולנו רוצים שיתנהגו אלינו בטביעות ויקבלו את מי שאנחנו בפשטות.☺️

ההרגשה שהיחס הזה נותן לך היא וודאי לא נעימה.
בואי ננסה קודם להבין למה היא מתייחסת אליך ככה..? 🤔
כשקרוב של חברה נפטר או כל ניסיון אחר שפתאום חברה שלי מתמודדות איתו- אז אותי כחברה זה גם מטלטל.
אני שותפה רגשית במה שקרה, מרחמת, כואבת איתה..
לפעמים יש גם הרגשה לא נעימה שלי טוב ולה ככ קשה.
לפעמים יש חשש שאגיד משהו לא במקום שעלול לפגוע או לצער אותה.🤐
ככה חברה שלך אולי חווה את זה. ואם היא לא מכירה את הנושא של הפרעות נפשיות אז זה בכלל נראה לה משהו גדול ורגיש שהיא חוששת שהיא לא יודעת איך להתנהל מולו נכון.
וכמו שאת מתארת, היא מתייחסת אליך כמו בובת חרסינה.
ושוב- זה לא בא מכוונה רעה. זה בא מרצון מאד טוב לעשות לך טוב❤️
אבל בלי לדעת איך יהיה לך טוב...

👈🏻 אז מה עושים?
ציינת ששיתפת אותה וגם הסברת שזה לא משנה אותך. קודם כל זה מצוין! אני רוצה לשתף אותך שיש לי חברה שגם מתמודדת.. וזה שהיא שיתפה בפתיחות מה נכון לה ולא חששה לדבר על זה (כמובן לפי מה שמתאים לה! ובכלל כדאי לשתף רק את מי שזה יהיה לך נכון ובמה שיהיה לך נכון.) נתן לי אומץ להתנהג איתה יותר בטבעיות וגם לשאול אותה לגבי דברים שבהם לא ידעתי מה יהיה נכון לה.

את מתארת שאת לא הרגשת שינוי אחרי ההסבר.
אולי כשאת יותר מבינה את המקום שהיא נמצאת בו יהיה יותר קל להסביר לה את הדברים. זה מאד חשוב.
כדאי לנסות ולדבר על זה איתה ולהסביר לה איך היית רוצה שתתנהג כלפייך.
אני ממליצה לך לערוך חשיבה משותפת עם ההורים ואולי גם להתייעץ עם היועצת, שוודאי יש לה ידע וניסיון בתחום, איך לתווך לה בצורה יותר נכונה את ההפרעה הנפשית והאם ואיך זה אמור להשפיע על היחס אליך וההתנהגות בחברות.
אני מאמינה שכשהיא תבין את הדברים טוב יותר, תדע יותר מה המשמעות של הדברים ואיזה יחס שלה מתאים לך היא תוכל להתנהל יותר טוב..

בהצלחה רבה!🌹
מיכל

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.