קראתי ספר שמבוסס על אמת לחלוטין. שלצערינו אפשר לראות את זה הרבה בחיינו היום.אדם שחקר כל כך הרבה על התורה ועך הדרך הנכונה וקרא הרבה ספרי אמונה והתחזק וצמח- והיו לו קשיים ומהם גדל ולמד והחכים.ובזכות הדברים שלמד והידע שלו התכוון ללכת לחנך ולקרב לבבות בעולם ליהדות. וברגע אחד נהרג במלחמת יום הכיפורים בהפצצה וזהו - כאילו כל מה שהשקיע ירד לטמיון.אז השאלה שאני שואלת היא למה לי/לנו להשקיע בדברים כאלו וללמוד ולנסות לגדול ולצמוח ולהתקרב לה' - אפילן בשביל לתרום לאנשים ולקרב אותם לדרך הנכונה.למה לי להשקיע בזה מאמצים כשאני יודעת שכל זה יכול להיגמר ברגע אחד?
הקורונה שיבשה אותי. אבדתי את כל ההרגלי למידה.לא מסוגלת לשבת שיעור שלם. משתעממת בשניות. ממצה הכל בטיל. שנה שלימה בלמידה מרחוק הרחיקה אותי כל כך.לא מתרכזת והחומר לא נכנס בשום מקצוע. עזרה?
אני מקנאה לחברה הכי טובה שלי. מטבעי אני בן אדם קנאי וזה הדבר שהכי קשה לי לעבוד עליו, אבל לאחרונה אני מרגישה שאני פשוט לא מצליחה להתקדם מזה. לחברה הכי טובה שלי יש עוד חברה והן נמצאות ביחד המון לאחרונה , ואני מקנאה מאוד. אני מרגישה שהיא לוקחת לי את המקום ואני בתחרות מסוימת . חשוב להגיד שהחברה שלי באמצע תקופה קשה מאוד ובמצב נפשי לא מזהיר, ואני הייתי שם לידה במשך כל התקופה הזאת וממשיכה להיות , והחברה השנייה שלה - לא. אז אני מרגישה שאני לא מקבלת את היחס הראוי לי, ודווקא החברה שלה שלא הייתה שם לידה ולא יודעת מה היא עוברת מקבלת יחס מדהים וכיפי. אני לא רוצה לקנא כי זה מרגיש לי תינוקי אבל מאוד מאוד קשה לי לראות אותן כל הזמן ביחד ולהרגיש שזה בא על חשבוני.. אשמח אם תוכלו לעזור לי איכשהו. תודה מראש ❤️
אהלן ותודה רבה על כל מה שאתם עושים, מטורף ממש!אתמול חוויתי משהו שגרם לי הרבה לחשוב.הייתי בהופעה של זמר שאני נורא אוהבת, והייתה בהופעה פשוט אנרגיה מטורפת! היו על הבמה הרבה זמרים והגנים, היו ריקודים ואנרגיות וקפיצות ופשוט חוויה מטורפת!אני מאוד אוהבת מוזיקה, ואני מנגנת כבר 9 שנים. חוץ מזה אני אוהבת נורא לשיר, אני שרה כל הזמן. ממש. גם באמצע הרחוב אני יכולה פשוט להתחיל לשיר. קשה לי מאוד העניין של שירת נשים... המשפחה שלנו המורחבת גם אוהבת לשיר וזה נורא קשה לשים לב מתי אני שרה לבד וזה לא מתאים ומתי כולם שרים וזה בסדר להצטרף, או סתם אני פשוט שרה באוטומטי לפעמים ונורא קשה לי לעצור את עצמי אם דוד שלי נגיד בסביבה.נחזור למקרה.בהופעה הרגשתי אנרגיות מטורפות..שרו ורקדו על הבמה (היו גם נגיעות בין הבנים לבנות) ופשוט אמרתי לעצמי שאני חייבת להיות שם! חייבת לנגן או לשיר שם (בעיקר לשיר) חייבת להשתתף, חייבת לחוות את החוויה בתור המופיעה (הופעתי פעם בהופעה גדולה וזה היה חוויה מטורפת בעיני שאני רק מחכה לשחזר) ופתאום נפל לי האסימון שאני אף פעם לא אוכל. אף פעם. זה שבר אותי ממש. זה חלום שלי! איך יכול להיות שאני בחיים לא אוכל להגשים אותו? ואיך יכול להיות שהמצווה הזאת מסבה לי כל כך הרבה צער? זה פשוט מונע מפריע לי לכל מהלך החיים. כמו שהזכרתי לפני זה, אני באמת שרה כל הזמן. זה פשוט משבש לי את ההרגלים! אני באמת לא יכולתי לשאת את התחושה שאני לא אוכל אף פעם לשיר בהופעה כמו זו או בכללי לשיר מול בנים.הרבה זמן זה בראש שלי אבל בהופעה זה באמת התפוצץ לי בפנים...זה קצת מבולבל אבל מקווה שהבנתם.ועוד בקשה קטנה, אני לא רוצה את כל התשובות של ככה האישה שומרת על הצניעות שלה ועל הייחודיות לבעלה וכל הדברים האלה, כי וואלה למה רק האישה צריכה לסבול ככה ולא הגבר? לא יכולה עם התשובות האלה יותר.וכבר מקדימה אומרת תודה רבה על התשובה!!
הייי:) אני סובלת מהפרעה נפשית לא כל כך מוכרת אבל נפוצה,ופעם אחת יצא לי לדבר על זה עם חברה מאוד טובה שלי ומאז היחס שלה כלפיי השתנה בצורה קיצונית. פתאום היא מתייחסת אליי בצורה יותר עדינה,ממש כאילו אני בובת חרסינה... אמרתי לה שזה שיש לי את זה זה לא באמת משנה אותי או את איך שהיא צריכה להתייחס אליי אבל זה לא משתנה...
היי, אבא שלי רוצה לרזות אבל הוא לא מצליח לברור את האוכל שלא טוב וסתם משמין וגם את הכמויות. פעם שאלתי אותו אם אני יכולה לעזור לו לפעמים ולהגיד לו כזה חבל אבא אתה לא באמת רעב עכשיו וכאלה בשביל לעזור לו והוא הסכים לי. אבל הבעיה שהוא לא לוקח אותי ברצינות ואני ממש ממש רוצה לעזור לו אבל אני מפחדת שאני יחצה את הגבול ויהיה חצופה ואני גם לא יודעת באיזו דרך לעזור. אשמח שתענו בהקדם😊
פשוט שונאת לראות תמונות שלי מפעם!!! זה ככ מביך אותי אני מתפחדת מעצמי.. באלי לשכוח את איך שהייתי( בעיקר איך שהייתי נראית חיצונית).. ותמיד יושבים וכזה רואים תמונות מפעם וכולן צוחקות וכזה וזה לא נעים לי אף פעם שונאת שצוחקים עלי עלזה זה מביך אותי ומפדח אותי באמת אם הייתי יכולה הייתי פשוט מוחקת הכל!! מה אפשר לעשות?.. תודה!!
היי, יישר כוח גדול על כל העבודה המדהימה שלכם! רציתי לשאול מה דעתכם על חיבוטי אמונה. יוצא לי הרבה לחשוב על הסיבות של היותנו פה בעולם. מצד אחד מאוד ברור לי שזה כדי לתקן עולם במלכות שד-י. מצד שני, לא פשוט ללכת יום יום עם אמונה גדולה. הרבה פעמים התפילות לא יוצאות טוב, והחיים עמוסים ומבלבלים וקשה להכניס את ה' לכל החיים שלנו כפי שהייתי רוצה. קראתי בספר של חנן פורת שאם לאדם יש חיבוטי אמונה זה כבר טוב כי זה אומר שיש לו נקודת הנחה מאמינה, אבל אני כן אשמח לשמוע איך אפשר לקבל יותר חיזוקים באמונה - לימוד, חשיבה.. ובכלל מה דעתכם על כל החיבוטים האלה. ברור שזה לגיטימי ובטח בגיל ההתבגרות, אשמח לשמוע מעבר לזה. תודה רבה!
היי דבר ראשון כל הכבוד לכם על הכל!! אתם כל כך עוזרים ויש לי כל כך הרבה שאלות שנענו בזכותכם! אז אני הבנתי שלא משנה כמה אני אצליח(וב"ה בלי להשוויץ אני כן מגיעה להישגים:) אני פשוט לא מצליחה לראות כמה טובה אני.. אני משקיעה מאוד בחברות שלי והן תמיד מודות לי והן אומרות שהן שמחות שאני חברה שלהן, אבל אני לא מצליחה להבין למה הן חברות שלי?.. כאילו מה טוב בי? יש משהו שממש רציתי שיקרה וב"ה הצלחתי להשיג אותו ואני באמת מודה לקב"ה מאוד אבל אני פשוט שוב לא חושבת שהשגתי את זה בזכות הכוחות שלי.. אני חושבת שזה היה נס.. וזה משגע אותי, לא משנה מה אני מנסה(ניסיתי לכתוב לעצמי חיזוקים, ניסיתי לומר כל יום מה אני אוהבת בעצמי אבל זה לא עוזר). אני פשוט לא מצליחה להעלות את הביטחון העצמי שלי.. ואני כבר מתחילה להתייאש.. יכול להיות שאני אשאר חסרת ביטחון לתמיד? גם כל הזמן אני משווה את עצמי לאחרות וזה גם מעצבן ואני יודעת שזה לא טוב.. גם אם יש דברים שאני רוצה לעשות אני מפחדת וחושבת שאני לא אעשה את זה מספיק טוב וזה פשוט הורס לי מלא הזדמנויות.. בבקשה אשמח שתענו זה יעזור לי מאוד!
שלום, אני עושה עכשיו שירות ותאמת שקשה לי ממש ממלא בחינות.. ב"ה יש לי הרבה חברות שהולך להם נפלא והן מספרות על זה הרבה ואני הכי רוצה לשמוח איתן אבל זה לא מצליח לי עד הסוף, הקנאה לא נותנת לי...איך אני יכולה באמת לשמוח איתן כשאני מקנאה, ואם כבר אז איך אפשר לא לקנא כשככה קשה לי ולהן טוב?( ברור לי שגם להן יש קשיים אבל בסוף הן שמחות ומסופקות ואני פשוט מעבירה את הזמן בלי חשק עד סוף שבוע..) ותודה אתם מדהימים!
ש. אין עליכם בעולם!! אתם עושים עבודת קודש!! ולשאלתי, זה בסדר שאמא שלי בהריון וזה ממש לא משמח אותי? אני אוהבת את האחים שלי הכי בעולם אבל שונאת את התקופה הזאתי לפני שהם נולדים לא יודעת פשוט סבל.