ש. אח שלי הלך בשאלה..
היי! תודה רבה לכם על המיזם המדהים הזה!
אני תלמידת תיכון. אח שלי הגדול חזר בשאלה בזמן האחרון. אני מרגישה שזה ערער את האמונה ואת כל מה שחשבתי עד היום. היה בסיס מאד חזק במשפחה של דת ואמונה ופתאום לראות את אח שלי הגדול עוזב את הדת זה היה מטלטל ומבלבל. אני מרגישה מעורערת ומבולבלת, אם אח שלי שאני מאד מעריכה בחר ללכת בדרך הזו אז אולי זה אומר שהיא יותר טובה ונכונה? מצד שני, אני מרגישה עכשיו מחוייבות להורים שלי, לשמח אותם ולתת להם גאווה אחרי המשבר שהיה להם. מרגישה שאני צריכה להיות עכשיו הרבה יותר דתיה-להתחזק ולהיות יותר ממושמעת ובת טובה יותר כדי לשמח אותם.
בקיצור, אני מאד מבולבלת.
אשמח לעזרה.. תודה!!
ת.
שלום יקרה,
תודה על שאלתך הכנה!
משפחה. איזה דבר מדהים ומבורך. מעין בועה כזו שעוטפת, מקרבת, מחברת ומקשרת אותנו אחד לשני. המשפחה יכולה להיות מקור כוח אדיר ובסיס חזק ויציב לחיים שלמים. קשר עמוק ופנימי..
לצד זה, ברובד נוסף, המשפחה מורכבת מפרטים, מאנשים יחידים. לכל אחד יש מסלול מדוייק, אישיות מיוחדת, בירור, גדילה והתפתחות אישית.
שני הצדדים הללו יוצרים לעיתים מתח. כל צעד שאדם אחד עושה עם עצמו, לטוב ולמוטב משפיע גם על הכלל- על המשפחה כולה, וזה אכן מורכב..
אני רוצה שניגע יחד במספר נקודות, ומקווה שבע'ה זה יישב את הנפש♥️
• נקודה ראשונה חשובה ובסיסית- לדעת לעשות הפרדות. ב'ה בבית תמיד יש התרחשויות. אנשים במצבי רוח שונים, כל אחד בוחר בחירות ועושה החלטות שונות. באופן טבעי אנחנו נהיה מושפעים מזה. אבל לצד זה עלינו לנסות במידת האפשר לשים גבול, לעשות הפרדה בין החיים שלי לבין החיים של אדם אחר במשפחה.
אם מישהו החליט החלטה מסויימת, היא קודם כל שלו, וזה לא פייר שזה יטלטל באותה מידה גם אותי..
חשוב לשמור על המקומות האישיים של כל אחד ולבנות גבולות- מה משפיע עלי ומה לא, מה אני נותנת לו להכנס לי לחיים ומה בכלל שייך למישהו אחר.
זה לא פשוט ודורש למידה קודם כל בשכל, ואחר כך גם הנפש לומדת.
שוב, כמובן שאנחנו נתונים להשפעה של שינויים והחלטות של אחרים, אך אנחנו צריכים להשתדל לשמור על ההפרדה הזו עד כמה שאפשר.
זה עוזר לנו לשמור על איזון ושלווה, כי אני לומדת לחיות את החיים שלי, ולא את החיים של כל המשפחה שלי..זהו שריר שחשוב מאד לפתח, והוא משמעותי לכל החיים.
• מתוך זה ובאותו הקשר,
אני חושבת שיש לך הזדמנות לבירור משמעותי- אישיותי ואמוני.
ב"ה אנו גדלים ומתפתחים ברוח המשפחה, בדרך החינוך שאבא ואמא הקנו לנו. זה מדהים וזו זכות גדולה שיש למשפחה שלך המון מקום והשפעה אצלך. באמת. לא כולם זוכים לכך, ותשמחי על זה!
אל מול זה, ב"ה את בדיוק בגיל בו האישיות שלך מתחילה להתעצב ולתפוס כיוון משלה. חשוב להתחיל ללמוד, להעמיק ולברר עם עצמך- מי את? לאן את מכוונת? מהי דרך החיים בה את רוצה לחיות?
גם ברמה אמונית- ההחלטה של אחיך לעזוב את דרך התורה והמצוות לא פשוטה, אבל, המשימה היא להשתמש בהחלטה שלו כמקפצה מבורכת לחיים שלך, בדיוק עכשיו. לקחת את המקום המבולבל, המעורער, החושב, למקום מברר.
לשאול את עצמך- מי אמר שהיהדות היא אמת? למה אני עושה את מה שאני עושה? במה אני מאמינה? איזה תוכן אני רוצה שימלא את חיי?
לא לחשוש לשאול שאלות, גם אם קצת נוקבות.
וכמובן, לחפש להן תשובות. אפשר בפרוייקט כאן, אפשר לשאול רב או דמות אחרת, אפשר לפתוח ספרים וללמוד.
כשהתשובות לבירור שתעשי יהיו הכי שלך ומתוכך, תיהיי בנויה יותר, היכולת שלך לעמוד גם מול רוחות זרות ומבלבלות תהיה חזקה ואיתנה הרבה הרבה יותר.
• נקודה נוספת שאני רוצה לגעת בה היא-
איך מכאן והלאה להתייחס לאח היקר שלי?
הקב'ה ברא את האדם מורכב מרבדים וצדדים שונים. כאנשים יראי שמיים אנחנו מאמינים שהתורה היא המרכז וממנה יוצאים כל תחומי החיים.
אבל גם אם אדם בחר להניח את התורה בצד, יש בו עדיין נשמה אלוקית, יש בו מידות טובות, מכלול שלם של תכונות, ערכים מיוחדים וטובים.. הוא עדיין אח שלך. אפשר וכדאי להמשיך להעריך אותו, לשמור על קשר טוב וקרוב- גם אם הבחירה שלו אחרת. הוא מורכב מדברים נוספים מעבר להחלטה שלו לחיות בדרך שונה.
היכולת להתעלות מעל הדבר המפריד ולחפש משותף היא לא קלה, אבל הופכת אותנו לאנשים גדולים יותר✨
• והקשר עם ההורים?
אז אהובה, קודם כל הרצון שלך מדהים ומיוחד. חשוב מאד לכבד את הורינו היקרים, לרצות לשמח אותם ולעשות להם רק נחת.
במהלך החיים ההורים שלנו נפגשים עם כל מיני סיטואציות, דברים שהקב"ה בוחר להביא לפתחם ומאמין לגמרי בכוחותיהם להתמודד..
ההורים שלנו היקרים, ממש כמונו, הולכים וגדלים כל הזמן. אמא שלי כל הזמן אומרת שאנחנו עושים לה עוד פעם בית ספר. הם לומדים יחד איתנו, גדלים יחד איתנו במקומות שאנחנו נמצאים בהם.
ואנחנו באמת שואפים להיות ילדים שיספקו להם נחת. אבל- להיות הכי אנחנו שאפשר.
אם דיברנו על הפרדות-גם כאן זה נכנס. ילד גדל תלוי ומחובר להוריו. אך עם השנים הוא הולך ומתבגר ומתפתח והופך להיות אדם נפרד, עצמאי. בעל חיים ובחירות משלו. וזה הכי בריא שיש.
זה טוב לשמח את ההורים ולעשות להם נחת, אבל חשוב לשים לב שזו את , במקום שאת נמצאת בו. עם התכונות המיוחדות לך, עם השאלות, עם המחשבות. שם הקשר שלך עם ההורים שלך יהיה הכי אמיתי ועמוק. זה חשוב באופן כללי לכל תחומי החיים.
בנוגע לצורך להיות דתייה יותר בשבילם-
א. אין ספק שההורים שלך ישמחו לראות אותך הולכת בדרך התורה, הדרך בה הם חינכו אותך. אבל בשביל הקשר שלך איתם, עבור הפשטות והאמת שלו, זה חייב לבוא מתוכך. מתוך מי שאת, הבחירות שלך והשאיפות שלך האמיתיות לקודש.
את יכולה לדבר איתם ולשתף אותם בזה, בזמן שיהיה לכם נעים ונוח, ולשמוע מה יש להם להגיד. מאמינה שהם ירצו שתעשי מה שיהיה טוב בשבילך, כשזה יהיה מתוך בירור אמיתי שלך.
חשוב שידעו איפה את עומדת. אולי הם יוכלו לכוון ולעזור, ויתכן שאם תרצי אפילו יוכלו ללמוד ולהעמיק יחד איתך על הנקודות שצריכות בירור.
באופן כללי, טוב לשתף אותם בתחושות, במורכבויות, להתחזק יחד. בשביל זה הם כאן.
ב. מעבר לזה, אני רוצה להסב את תשומת ליבך, לכך שחוץ מאבא ואמא, גם ה' יתברך בתמונה. בעבודת ה' יש המון צדדים, רבדים ועומקים שונים. אבל הנקודה הפנימית ביותר היא שה' יתברך מחפש את הלב שלנו. עבודת ה' שלי, היא שלי ושלו, ביני ובינו. כשהלב שלך מחובר, מתכוון. כשהקשר ביני לבין הקב"ה הופך להיות הצגה עבור אדם אחר, כשיש גורם נוסף בקשר שלנו, זה כבר לא זה. זה מרחיק. זה הופך את זה לחיצוני. חשוב לקיים תורה ומצוות גם אם אין לי את מלוא החיבור כעת, אבל לכוון לשם, לשאוף ולעבוד על כך שהלב שלי ירצה בקשר הזה. ושזה יהיה שלי, ולא עבור אף אדם אחר.
ולסיום ממש, אני רוצה רק לשתף אותך שאני ממש מזדהה עם שאלתך.
גם אחי הבכור בחר בדרך קצת שונה לחיים, בעקבות כל מיני דברים שעבר וחווה. זה היה מורכב, ועדיין, ואנחנו לומדים ומתבררים ומתפתחים לצד זה כל יום ב"ה.
אבל הטוב, הבגרות, היציבות, הכוחות שגיליתי אני בעצמי, וכמשפחה בכלל בזכות זה, מדהימים. הקב"ה לא סתם מציב בפנינו אתגרים. צריך להאמין בכוחותינו לגדול מהאתגרים הללו, ועוד יותר להאמין בו שהם לגמרי לטובה.
שה' יאיר לך את דרכך אהובה♥️
בהצלחה רבה רבה!
אחינעם