ש.
הי! ממש תודה על המיזם והתשובות המהממות!
השבוע למדתי שמנשה חזר בתשובה שלמה אחרי 22 שנות מלכות ומלך אחר כך 30 שנה בהם ניסה לקדם את דרך ה' ועדיין אומרים שלמנשה אין עולם הבא.
למה?כל הזמן אומרים לנו שתמיד אפשר לחזור בתשובה וה' מקבל את כל השבים בתשובה. ואומרים לי תמיד שאנחנו בעולם הזה כי בעולם הבא היה שכר על כל העבודה שלנו פה וה' רק רוצה בטובתו. הינה מנשה שחזר בתשובה שלמה ובסופו של דבר רוב החיים שלו עבד את ה לא מקבל שכר והוא סתם יסבול בעולם הבא. זה נוגד את כל התפיסה של שכר ועונש שהיא די בסיסית ביהדות.
לא בקטע מתריס אבל אני ממש רוצה להבין את זה כי זה סותר הרבה תשובות לשאלות שענו לי.
ת.
שלום לך! 👋🏻
קודם כל - כל הכבוד על הבקיאות! יש הרבה שיודעים שמנשה חטא אך לא מובן מאליו שהעמקת בבירור כל הסיפור! שאלתך מתאימה בדיוק לחודש אלול!
לפני הכל אני רק רוצה להגיד שאנו הקטנות, לא במקום לשפוט. לא את מנשה (כמבואר במסכת סנהדרין דף קב ע"ב), ולא את החכמים שדנו בעניין זה. אנו רק ננסה להבין מה קרה שם, ואיך זה מסתדר מבחינה אמונית.
שאלתך היא שאלה גדולה, ולמעשה כיוונת לדעת גדולים שכן בגמרא נאמר:
"א"ר יוחנן כל האומר מנשה אין לו חלק לעוה"ב מרפה ידיהן של בעלי תשובה"
ואכן סוגיה זו , מרתקת וחשובה!
🤓 המקורות
ברשותך אביא את המשנה ואחר כך אתייחס לדברייך:
"שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא.
שלשה מלכים, ירבעם, אחאב, ומנשה.
רבי יהודה אומר, מנשה יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר (דברי הימים ב לג) ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלים למלכותו.
אמרו לו, למלכותו השיבו ולא לחיי העולם הבא השיבו."
(משנה סנהדרין, י ב)
הגמרא ממשיכה לדון בעניין תשובתו של מנשה (סנהדרין קב ע"ב):
סוגיה זאת בגמרא סובבת סביב פסוק מירמיהו שלפיו- בגלל מנשה חרבה ירושלים. נראה שהמחלוקת בין חכמים לבין רבי יהודה סובבת סביב השאלה- מה הסיבה שבגללה גרם מנשה לחורבן ירושלים?
דעת רבי יהודה היא שבגלל שמנשה (שהיה רשע גדול) חזר בתשובה- העם נענש על כך שלא למד ממנו, ותיקן את דרכיו.
דעת חכמים היא שמנשה לא חזר בתשובה ולכן בגלל חטאיו נחרבה ירושלים.
🤓 שתי דעות בפיתרון
נחזור לשאלתך- לפי דעת רבי יהודה, מנשה חזר בתשובה וזכה לעולם הבא, ולכן נפתרה הבעיה. אך לפי חכמים, מנשה לא חזר בתשובה, ולכן לא נכנס לעולם הבא, ומובן למה.
ויש להבין- מדוע חכמים אומרים שמנשה לא חזר בתשובה, אם בדברי הימים מתוארת חזרתו בפירוט?
ראשית ישנן סיבות מקראיות: הראשונה- חכמים מנסים להסביר איך יתכן שבכמה פסוקים נאמר שבית ראשון חרב בשל מנשה.
השנייה- על בנו של מנשה, אמון, נאמר שהלך בדרכי אביו, ומתואר שהיה מלך רשע. אם כן כנראה שבעיניי בנו של מנשה אביו נשאר רשע, ומכאן- כנראה שתשובתו של מנשה לא הייתה שלמה.
בעניין זה מדברת הגמרא בירושלמי סנהדרין דף נא ע"ב, ושם מסופר שכשמנשה היה כלוא בשבי (מה שהוביל לחזרתו בתשובה) הוא נזכר שאביו לימדו להתפלל ע"מ לצאת מצרה ולכן התפלל לקב"ה כמוצא אחרון.
מיד התנגדו כל המלאכים ואמרו לקב"ה- לא יתכן שתקבל תפילתו של כזה רשע! אך הקב"ה ענה להם שאם לא יקבל את תפילת מנשה- הרי הוא חוסם שערי תשובה, ולכן חתר מתחת לכיסא הכבוד, קיבל את תפילת מנשה, השיבו למלכותו וכך ידע מנשה שיש דין ויש דיין.
( בהערת קטנה אוסיף שמשאלתך נראה שקשה לך העובדה שנראה שהקב"ה לא באמת מקבל את השבים בתשובה. נראה לי שסיפור זה על מנשה פותר את הקושי- שהרי אם קיבל את מנשה בעודו רשע גמור, ודאי שיקבל גם את השבים בתשובה שהרשיעו פחות.)
בנוסף ישנו מדרש המרחיב את הסיפור שהבאתי לפני כן על חזרת מנשה, ושם נאמר שמנשה התפלל לכל האלוהות שבשמים ולא נענה. כשראה שזה לא עוזר- התפלל לקב"ה.
כששמע הקב"ה את תפילתו לא רצה לקבלה , אך הסכים בכל זאת כאמור כדי לא לנעול שערי תשובה בפני שבים.
המדרש המורחב מוסיף לנו שני דגשים:
א. מנשה לא חזר מיד בתשובה אלא בלית ברירה.
ב. גם כשהתפלל הקב"ה לא רצה לקבלו, אך קיבלו כדי לפתוח פתח לכל השבים.
🤓 מדוע הקב"ה לא רצה לקבל את תשובת מנשה?
ובכן הראי"ה קוק בספרו אורות התשובה מסביר שישנם "מעכבי תשובה" המונעים מן האדם לחזור בתשובה שלמה, ושתשובתו תתקבל. מעכבים אלו נובעים מחטאיו החמורים של מנשה. הרב קוק מסביר שאפשר להתגבר על מעכבים אלו, אך התשובה חייבת להיות עמוקה כעומק החטא, וכנראה שמנשה לא חזר עד כדי כך, והוכחנו זאת מן הכתובים לעיל.
🤓 מה היו החטאים הכ"כ חמורים של מנשה?
בכתובים (מלכים ב כא) מתוארים חטאיו כשפיכות דמים ענקית, והכנסת ע"ז ליהודה, ואף לבית המקדש!
בנוסף ברצוני להתייחס בהקשר זה למדרש שמו של מנשה שמובא גם כן בדיון על מנשה: "מנשה שהנשי (השכיח) את ישראל לאביהם שבשמים" אם כך, גם אם מנשה חזר בתשובה שלמה, הרי שרוב יהודה המשיכו בחטאיהם, מה שהוביל לבסוף לחורבן הבית. דבר שבסופו של דבר קרה בגלל תחילת מלכותו של מנשה. אם כן, נראה שבגלל שהחטיא את עמ"י - איבד מנשה את העולם הבא.
דבר זה עלול להיראות קצת לא הוגן- מדוע עליו להיענש בשל חטאי אחרים?
כדי להבין זאת יש להבין שמנשה גדל תחת מלכות אביו- חזקיהו, שהיה צדיק. הוא גדל כל חייו בידיעה שהנהגתו הרוחנית היא שתשפיע על העם! כלומר- הוא היה מודע לכך שהוא מחטיא את העם , ושרבים חוטאים בגללו.
ואף יותר מכך- כמו שהזכרנו לעיל בדברי הרב קוק, ע"מ לחזור בתשובה שלמה, על מנשה לעשות תשובה עמוקה כ"כ שתכסה על עומק החטא. ואם חטאיו היו שהחטיא את העם, הרי שבתשובתו היה עליו להחזיר את העם בתשובה כמו שראינו שעשה יאשיהו.(מלכים ב כב')
ארחיב ואומר שביומא פז עמוד א בשורות הרחבות נאמר שכל המחטיא אחרים- לא יכול לחזור בתשובה, כי כך יצא - שהוא ישב בגן עדן, בעוד אחרים, שחטאו בגללו יסבלו בגיהנום.
אם כך חטאי העם אינם חטאי אחרים, אלא שאריות חטאי מנשה! ואם הם לא תוקנו לאחר שמנשה היה מודע לחומרת מעשיו, גם אם חזר- תשובתו אינה שלמה , ומובן מדוע לא קיבל שכר בעולם הבא.
🤓 ההבדל בין ארץ ושמים
לאחר שהבנו כל זאת , ישנו דיון נוסף שמובא בגמרא (סנהדרין, קד, ע"ב) שנראה לי חשוב מאד להביא אותו:
מתואר שם שחכמים רצו להוסיף לרשימת האנשים שאינם נכנסים לעולם הבא את שלמה המלך, ודבר לא שכנעם להסירו עד שיצאה בת קול ואמרה שאין להם זכות לקבוע מי נכנס לעולם הבא. הדבר עומד בסתירה לסיפור תנורו של עכנאי ששם עקב מחלוקת הלכתית "נכנע" הקב"ה לפסיקת ההלכה של חכמים. משני סיפורים אלו ניתן להבין שאמנם הדיון בעולם הבא - הותר לחכמים. אך בסופו של דבר , אסור לנו לאבד את מקומנו. עלינו להבין שישנם עניינים שמסורים לידיו של הקב"ה בלבד! וקביעת מי נכנס לעולם הבא כלולה בכך.
אם נסכם- ישנן דעות אנושיות מדוע מנשה לא זכה לעולם הבא, וישנה גם דעה שזכה. בסופו של דבר כל הדיון עלול להיות מוטעה- יתכן שהקב"ה בחכמה אלוקית החליט להכניסו. בכל מצב עלינו להבין שכל דעה עומדת בקו ישר עם האמונה היהודית ביחס לשכר ועונש וכן, לאומנות ה' והתנהגותו לחוזרים בתשובה.
אבל עלינו לזכור שגם אם מנשה נכנס לעולם הבא וגם אם לא- מעורבת כאן חוכמה אלוקית מעבר לשכלנו והיא ב100% נכונה.
🤏🏻 בקיצור :
א. לדעת רבי יהודה מנשה חזר בתשובה ונכנס לעולם הבא.
לדעת חכמים:
ב. לא נכנס כי תשובתו לא הייתה שלמה, וכי החטיא את הרבים.
ג. הכי חשוב- דיונים כאלו הם מעבר להשגתינו כי באמת איננו יכולים להבין חשבונות שמיים.
מקווה שעזרתי, והמשיכי לחקור ולברר💪🏼
אוריה