רציתי לשאול איך אפשר ליזום חברות? (בקטע של חברות טובה)
יש לי קושי מסוים. הגעתי לתיכון לבד (אף בת שאני מכירה לא באה) ומטבע הדברים בתחילת שנה היה לי מאוד קשה להשתלב ולהכיר בנות אבל חשבתי שבסוף ט אני כבר אכיר ואצור קשרים. אבל עכשיו שאוטוטו השנה נגמרת אני מרגישה שאני לא מוצאת את עצמי בכיתה, לא מצליחה ליצור קשר קרוב ולא להכיר יותר לעומק. אשמח לעצות לגבי זה. כי זה נורא מתסכל אותי שזה ככה אני לא בן אדם כזה סגור.
היי, אני קודם אגיד תודה! נכנסתי לקבוצה לא מזמן היו מלא תשובות שהיו תקפות גם לגבי ועזרו לי אז תודה! השאלה שלי היא כזאת; אמא שלי קצת חופרת לי, מרגיש לי לפעמים שהיא מדברת יותר מדי ומספרת לי על כל מיני דברים באירוך. אני לא חושבת שהיא מאריכה בדברים כדי לפתח את הקשר כדי שיהיה לנו קשר ממש טוב. איך אני מרמזת לה להפסיק בלי לפגוע בה או לצאת חצופה¿
וואי אז ככה. אני מרגישה שכולם ממש מתגעגעים לעבר, שאנשים מתרפקים על זכרונות ועל דברים שאף פעם לא יחזרו. געגועים כאלה ממש עמוקים וזה קורה לי מלאאאא או שנגיד אני חושבת על מה יהיה כשכל מיני דברים ייגמרו וזה פשוט עצוב ליייי כאילו ככל שהזמן עובר ככה יותר מתגעגעים לדברים...זאת תחושה קשה כזאת של געגוע עמוקק ולא רוצים שהזמן יעבור ותכלס הוא עובר והחיים ממשיכים ואני לא יודעת מה לעשות עם געגועים כאלה לדברים שלא יחזרו.. זה כאילו עושה לי חור בלב ואני יודעת שזה לא יקרה עוד..סורי שיצאה לי שאלה מבולבלת רצח לא הצלחתי לנסח את זה נורמלי:)תודה נשמותת😍
קודם כל תודה ענקית אין עליכם!אז ככה, אני לא לגמרי שלמה עם עצמי חיצונית..מבחינה פנימית אני יודעת שיש לי הרבה להתקדם ולהשתפר אבל אני כן אוהבת את התכונות הטובות שבי ונהייתי גם מודעת אליהם אבל מבחינה חיצונית אני לא מצליחה להשלים עם עצמי אני תמיד מבואסת על זה..נכון שמלא פעמים שאלו על זה אבל השאלה שלי קצת שונה כי תמיד בתשובות אתם נותנים שיטות להשלמה עצמית (פנימית וחיצונית) אבל הבעיה היא שאני לא מוכנה לנסות להשלים עם עצמי כי אני לא רוצה להשלות את עצמי..אני לא רוצה לצאת כמו בן אדם לא יפה שסתם חושב שהוא יפה.. מה אפשר לעשות?(מקווה שלא סיבכתי..) ושוב תודה!!
אני ממש רוצה להתחבר עם מישהי אבל אני לא רוצה שזה יראה מתחנף ומעיק. מה לעשות?
אני אוהבת מישהו, אהבה אמיתית, כבר קרוב לשנה וחצי😊הייתה לנו סיטואציה לא נעימה בעבר- הייתה לו חברה והוא שמע איכשהו שאני בקטע שלו. דברו עליי הרבה והפנו אלי הרבה מבטים כשהדבר התפרסם.לפני שלושה חודשים יזמנו שיחה ופשוט דברנו על הכל. החל מהשמועות שהוא חשב שהיו נכונות כמו ש״אני רוצה להפריד בינו לבין החברה שהייתה לו״ וכל עוד מיני כאלה.בשיחה הזו לא היה לי את האומץ לומר לו שהרגשות שלי עדיין קיימים וזה פשוט מתסכל אותי.איך אני אומר לו שהדבר הזה חשוב לי, שבאלי להיןת בקרבתו ..אני מן הסתם לא אשלח לו הודעה כי זה מביך אותי לעשות את זה בדרך הזו.בת 18
היי תודה רבה על הפרויקט הזה באמת זה עושה טוב שיש מקום לשאול ולברר וגם בלי שיגעו מי זה...אז השאלה שלי היא ככה - יש זמן מסוים שאפשר להתחיל לצאת עם בנים?(חבר). אני מרגישה שכל החיים שלי אני בונה את עצמי בשביל להתחתן ולהקים משפחה אבל איך אני יודעת מתי זה בא מתי אני יוצאת את החצי השני שלי? אני יודעת שאני עוד צעירה אבל זה משהו שאני ממש חושבת עליו בזמן האחרון. אני הרגע גמרתי קשר עם מישהו שהיינו ידידים אבל שתינו רצינו להתקדם בקשר אבל זה לא התאים לי אז הפסקתי את זה איך אני יודעת שלא הרסתי משהו? ניראה לי שזה לא מובן מקווה שזה כן
היי מרגיש לי שלפעמים מזלזלים בי איך אפשר למנוע את זה?
אני הייתי בפעילות כזאתי של שלושה ימים ופגשתי מישהו עכשיו היה לנו כזה צחוקים וזה אבל לא ממש יצא לנו לדבר לבד והיה איזה פעם אחת שהיינו רק שנינו ופשוט זה היה רגע כזה שהמבטים שלנו הצטלבו ואני ממש לא מפסיקה מאז לחשוב עליו עכשיו אני יחסית קטנה כאלו כיתה י ויש לי תחושה שבשבילו זה לא היה אותה חוויה ואני ממש לא יודעת מה לעשות עם התחושות אני רוצה לעשות עם זה משהו אני באמת מרגישה שאני אוהבת אותו אבל אם בשבילו זה לא אותו הדבר וגם אני קטנה אז ככה שלא יהיה ממש משהו מעבר לקשר הזה...
היי לכם אנשים צדיקים ומדהימים!!אני הבת הבכורה בבית ויש לי אח בן 8 הכי מתוק בעולם. יש לנו זוג הורים מקסימים ביותר ב"ה, אבל הם מתווכחים די הרבה, וכשהם הם מתווכחים בדרך כלל זה בצעקות ובבכי והם עושים את זה הרבה בפני אני ואח שלי. עכשיו אני יודעת שבלי עין הרע הם לא הולכים להתגרש ושחוץ מהוויכוחים יש להם זוגיות ממש טובה, אבל כבר כמה פעמים השבוע אח שלי אמר לי שהוא מפחד שההורים שלנו יתגרשו ח"ו . אמרתי לו שזה נורמלי שאבא ואמא מתווכחים לפעמים ושהם מאוד אוהבים אחד את השני ולא יתגרשו, אבל זה לא השקיט אותו והוא המשיך וענה לי שההורים של חבר שלו התגרשו ואולי גם שלנו. דיברתי איתו כבר הרבה פעמים על זה אבל אני רואה שהוא עדיין דואג. יש לכם רעיונות למה לעשות כשהוא אומר לי דברים כאלה? תודה לכם מראש:)
אני בדילמה ממש רצינית. אני עד לפני שנה הייתי בן אדם מאוד שונה, בשנה האחרונה התחזקתי והתבגרתי עברתי שינוי מאוד גדול בשנה הזאת. בתחילת שנה הסתובבתי עם קבוצת בנות מאוד ספציפית ולאט לאט הבנתי שהם לא בשבילי והקבוצה הזאת לא טובה לי. מצד אחד אני רוצה לעזוב את הקבוצה הזאת ולנסות למצוא את החברות שיותר מתאימות לי ונכונות לי אבל אני ממש מפחדת כי מרגיש לי שכל אחת בשכבה שלנו מצאה את המקום שלה ולא יהיה לי לאן ללכת וגם אני מפחדת לפגוע בהם ברגע שאתרחק. וגם עד שמצאתי לעצמי את המקום שלי בשכבה שאני אצטרך לעזוב אותו ואני לא בטוחה שיהיה לי מקום אחר להיות בו. אני גם מאוד אוהבת את הבנות האלה והם באמת בנות טובות פשוט מרגיש לי שהם לא באותו ראש שלי.איך אני יכולה להתמודד עם הפחד הזה ולעשות את הצעד? ואיך אני יכולה לעשות את זה בצורה שלא תפגע בהם? ואיך בכלל אני יכולה למצוא את החברות המתאימות והנכונות בשבילי?