תודה לכם!! באמת כל התודות והשבחים שכותבים לכם- סופר נכונים!ולשאלה- אשמח למענה דחוף!!!!טיפים איך להירגע לפני טסט? אני מפחדת להרוס לעצמי בגלל הלחץ.. אני ממש בלחץ!בשיעורים אני נוהגת ממש טוב ובטסט פנימי הייתי בלחץ ועשיתי את כל הטעויות האפשריות🙈😬ובכללי- טיפים יועילו ממש! ראיתי את השו"ת שפירסמתם, אשמח לעוד טיפים אם יש.
ש.היי(: לאחרונה אני מרגישה , ובטח שבעקבות תקופת הקורונה, שאני לא מספיק מחוברת לעצמי יודעת מה אני רוצה ומה אני אוהבת , מה נכון לי ומה לא .כאילו התחושה שלי היא שככה שורדים מנסים להנות לפעמים , אבל שאני מנסה לחשוב מי אני ומה מגדיר אותי יהיה לי קשה כי אני לא מחוברת לרצון הפנימי ובעקבות זה לרצון ה'..
ש. היי, קודם כל ממש כל הכבוד על המיזם הזה אני קוראת את השאלות ולומדת המון!! אני מאוד אוהבת לכתוב, גם סיפורים דמיוניים וגם על החיים. בשנה ומשהוא האחרונה אני סוג של כותבת ספר ובפנטזיות של גיל ההתבגרות שלי הייתי רוצה לפרסם אותו בעתיד.. אבל אני חוששת שאולי זה לא יתאים לגדר ההלכה.. אני מצד אחד לא רוצה להוציא ספר לדתיים בלבד ומצד שני רוצה שדתיים יוכלו לקרוא אותו מבלי להרגיש לא נח. אני כותבת לפי מה שאני יודעת מהחיים שלי שאסור ומותר אבל אני מניחה שאני לא יודעת את כל הדברים הבעייתים.. תוכלו להסביר לי בקצרה כדי שאני אדע אם אני בכיוון הנכון?? תודהה בת 14
ש. ראיתי סדרה שהיא לא כל כך צנועה אבל היא ממש עניינה אותי אז המשכתי לראות...זה בסדר לראות סדרות לא הכי "יפות"? מה לעשות כדי להפסיק? מה עדיף לראות? כי גם בחיים שלנו כמעט בכל סדרה יש משהו לא יפה אז מה אני לא אראה כלום?! תודה מראש
תודה לכם!! באמת כל התודות והשבחים שכותבים לכם- סופר נכונים!ולשאלה- אשמח למענה דחוף!!!!טיפים איך להירגע לפני טסט? אני מפחדת להרוס לעצמי בגלל הלחץ.. אני ממש בלחץ!בשיעורים אני נוהגת ממש טוב ובטסט פנימי הייתי בלחץ ועשיתי את כל הטעויות האפשריות🙈😬ובכללי- טיפים יועילו ממש! ראיתי את השו"ת שפירסמתם, אשמח לעוד טיפים אם יש.
מדריכה של שבט חמוד וקטן (בגיל) יש לי ב"ה המווןןן חניכות. השאלה שלי היא על אחת מהן. ילדה חמודה ואנרגטית, שמורעלת על הסניף, והבעיה הקשה- מאוהבת בנו (המדריכות) קשותתת. רואה בנו מעבר לחברות, ומצפה שניהיה שם בשבילה קצת יותר מדי. היא חופרת לנו!!! עכשיו שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת קשר אישי, וזה מהמם והיא באמת מתוקה. אבל וואלה מוגזם לי... היא מתקשרת כמה פעמים ביום, לא מבינה שיש לנו חיים, מתעצבנת כשאנחנו לא עונות, לא באלי שהיא תפסיק את הקשר. רק טיפה תרפה.. יש לי עוד חניכות להיות איתן.
שאלה שלי שמהדהדת מלאמלא זמן.. אז תודה! למה אנחנו בעצם שואפים לשלמות? למה לשאוף למשהו שאי אפשר להגיע אליו? משהו בלתי אפשרי בכלל כמו לרצות להיות אחות טובה לאחיות שלי אבל אף אחד לא יכול להיות אח מושלם אז למה לנסות? למה זה השאיפה שלנו? אני בת 17, ורציתי לומר תודה רבה לכם עם המקום המדהים הזה לכתוב בו!!
ש. היי רציתי לשאול איך אני יכולה לדעת מי היא חברה אמיתית? במה זה מתבטא? כי מלא פעמים בזמן האחרון קורה לי שפתאום אני מרגישה שאין לי באמת חברות אמיתיות. כאילו יום אחד אני ארגיש שעם מישהי מסויימת יש לי קשר ממש טוב, ויום אחר כך אני ארגיש לגמרי ההפך בגלל כל מיני דברים, נגיד שהיא לא ענתה לי או שכמה בנות שהרגשתי שהן חברות טובות שלי יצאו לטיול ולא הזמינו ועוד כל מינו דוגמאות.. זה ממש מכניס אותי לדיכאון כל פעם ההרגשה הזאת. אם יש דרך שתוכל לעזור אני אשמח מאוד!
אני אחת שמדמיינת המון- איך אני אנהל שיחה עם אנשים, החבר המושלם, סתם סיפורים ודברים שאני ממציאה, איך הבית שלי ייראה בעתיד ואפילו אני מדמיינת איך אני מתווכחת עם אנשים ואומרת דברים שאני בחיים לא אהיה מסוגלת להגיד במציאות. לאחרונה התרגלתי להישאר במיטה כל הבוקר ולדמיין דברים כאלה פשוט כי אני נהנית מזה, ובמובן מסוים זה יותר נחמד מדברים אחרים שצריך לעשות כמו ללמוד וכו'. ככה יוצא שאני קמה מהמיטה בין 12 ל14 כל יום, וזה התעצם בגלל הקורונה שפשוט אין שום דבר חשוב לעשות... וזה די דופק לי את היום. ואני גם יודעת שזה לא טוב לחיות כל כך בחלומות ודמיונות אבל אני פשוט לא מצליחה להפסיק.. זה פשוט מרגיש כאילו בדמיון שלי הכל הרבה יותר מעניין מהחיים האמיתיים. יש עצות?
כל המשפחה שלי ממש מוזיקלית וכולם שרים ממש ממש יפה. חוץ ממני. יש לי קול של עורב, לא צוחקת. עכשיו זה אולי נראה כמו משהו שטחי אבל זה ממש מפריע לי. נגיד שרים בסעודת שבת או שירי נשמה בסניף, אני לא מרגישה בנוח לשיר. מרגישה שזה מעבר למשהו שטחי, כולם נורא מהללים את השירה ומסבירים שהיא דרך חיבור לה' ופשוט לי אין את זה. אין לי את החיבור דרך השירה. להפסיק לשיר? לנסות עוד? זה באמת כל כך מחבר?