אני לא ממש מבינה - למה כשיש רוב של בנות וקצת בנים אני צריכה להשתמש בלשון זכר. למה זה ככ מפריע!? כאילו - 30 בנות, בן אחד, למה אני צריכה לומר אתם ולא אתן? מאוד מפריע לי.. זה קרה לי פעם בחבב, העברתי פעולה והיה הרבה בנות ו2-3 בנים והייתי צריכה לדבר בלשון זכר כל הפעולה, וזה מאוד עצבן אותי.. :/
אהלן, קודם כל, תודה גדולה על העבודת קודש שאתם עושים!! אז ככה,לא מזמן עבדתי עם איזה בחור שגדול ממני בשנה באיזה משהו ביחד.עכשיו יצא שדיברנו קצת וזה והוא היה ממש נחמד אלי :)מאז שיצאתי משם אני לא מפסיקה לחשוב עליו.. אני יודעת שקשר כזה לא רלוונטי לכרגע בכלל (שנינו דוסים וכו..)למרות שהיה נראלי שאולי הוא גם בעניין וזה אבל אולי זה רק תחושות שלי..אני אפילו לא חושבת על קשר מעבר כרגע אלא רק על מה יכול להיות ביננו עוד כמה שנים, ושבאמת אנחנו סוג של מתאימים כזה למרות שאני לא באמת יודעת. אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש וזה מעסיק אותי מלא למרות שאני יודעת שזה לא בריא בכלל וסיכוי גדול שזה לא רלוונטי ואני סתם תקועה במחשבות שלי.. מה עושים??
ש. שלום רב קודם כל אני רוצה להודות לכם על כל הפרוייקט המדהים הזה!! ועכשיו לשאלתי-יש לי שני דברים שמאוד מפריעים לי בחיים הראשון שאני מתלבט על כל דבר בחיים שלי. והשני שקשה לי מאוד לקבל החלטות בחיים שלי ( עד כדי כך שקשה לי לקבל החלטה לאן אני יוצא בערבים.😕) רציתי לשאול האם יש לכם אולי יש לכם איזה רעיון עיצה להתמודדות עם התלבטויות בחיים וצמצומם. תודה רבה מראש:) ש. אז דבר ראשון תודה רבה על כל ההשקעה שלכם. מעריך מאוד! ולשאלה. יש לי בעיה קשה של קבלת החלטות... מאוד קשה לי לקבל החלטות לא רק על דברים גדולים אלא גם בדברים ממש ממש קטנים ולא חשובים. אני יודע שזה לא משמעותי ובכל זאת אני מקבל את ההחלטה רק בשניה האחרונה כשאין עוד זמן להתלבט, ואם אין דדליין לפעמים אני לא מקבל החלטה בכלל שזה הכי גרוע כי זה בעצם לבחור באופציה אחת בלי שיקול דעת... זה כמעט בכל תחום: איזה סוג עט לקחת לבגרות, האם ללכת עם חברים לטיול ביום מסוים, האם לקנות משהו יקר שאני מאוד רוצה וכבר כמה שנים מתלבט אם לקנות ועוד המון דברים. זה גם בגלל שאני חושב איזה דברים רעים יקרו אם אני יבחר באופציה אחת, וגם בגלל הפחד מהחמצה (FOMO) - מה אני יפסיד אם אני יבחר באופציה אחת על פני השניה. אשמח לעזרה תודה
אהלן צדיקים וצדיקות אני ממש צריכה שתענו כמה שיותר מהרר זה ממש דחוף!! אני מאוד רוצה לנסוע לריקודגלים ולשמוח ביום ירושלים, אבל השאלה היא האם זה לא יהיה חוסר אחריות לנסוע אחרי מה שקרה במירון? גם לא רק בגלל הצפיפות, הערבים חמים עלינו וגם מבחינה כזאת זה מסוכן.. אבל וואלה אני לא מוכנה לא לנסוע לעיר הקודש בגלל הערבים זה פשוט להכנע להם.. מלא תודהה:)
אני ממש רגישה לרעשים וקולות דוחים והמהומים מגעילים כאלה וכל מיני קולות כאלה שאנשים מפיקים להנאתם.. זה מוציא אותי מריכוז וברגע שמישהו מתחיל לעשות דברים כאלה אני משתגעת ומאבדת את זה. גם אם רק בתוך תוכי כי לא נעים להעיר לחברה מהפנימייה או משהו כזה.. יש לכם עצות איך למתן את זה?
שלום ותודה גדולה על היכולת לשאול ולקבל תשובות! הפרויקט שלכם מדהים!!רציתי לשאול על נושא שמאוד מאוד מעיק עלי. בעיקר כי בקהילה שלנו יש אנשים זקנים וזה מתעורר לי כל פעם מחדש. בכל פעם כששומעים על מישהו מבוגר שחולה או שנפטר ח"ו, או פשוט כשאני רואה בן אדם זקן, אני ישר חושבת איך אפשר להתמודד עם הדברים האלו. איך אנשים זקנים חיים בידיעה שהם נהיים יותר ויותר חולים ושבשנים הקרובות הם כנראה ייפרדו מהחיים שלהם, מהמשפחה ומכל מה שהם עושים בעצם? הם לא משתגעים מידיעה כזו? לפעמים אדם מאבד גם את הזיכרון שלו ומבין שהוא עוד מעט כבר לא יזכור דברים בסיסיים אפילו... זה מפחיד ממש. וגם איך הילדים יכולים לקבל את זה ולהמשיך לנהל חיים שפויים ושמחים בצל דבר כל כך נורא? לפעמים ההורים לא זוכרים כבר איך קוראים לילדים..הידיעה שזה כאילו ח"ו וקורה לכולם בסוף, עוזרת במשהו? כי לי זה נראה רק עוד יותר מדכא ומפחיד..וגם איזו מטרה וערך יש לחיים של בן אדם שנמצא בעולם אבל לא באמת חי? (הכוונה שהוא כבר לא מנהל את החיים שלו כי הוא לא מתפקד או לא צלול..) למה ה' עדיין משאיר אותו בעולם? ואיך משפחה מתמודדת כשהורה מבוגר נפטר ח"ו? זו טראומה באותה מידה כמו כשאדם צעיר נפטר ח"ו? אם לא אז למה?שוב תודה רבה!! וסליחה ממש על האורך של השאלה..
שלום! קודם כל ממש תודה רבה לכם מקווה שתוכלו לעזור לייש מישהו שאני והוא מכירים כבר הרבה זמן אנחנו בעניין אחד של שניה רק אציין שאנחנו לא זוג אנחנו רק מכירים אחד את השניה ומדברים מידי פעםהוא עומד להתגייס ממש בקרוב ואני לא יודעת אם זה נכון שנמשיך לדבר כי אני לא חושבת שזה אפשרי לקיים זוגיות כשהוא בצבא ובנוסף אני לא רואה את עצמי מתחתנת עוד שנה וגם לא עוד שנתיים לכן אני לא יודעת אם זה בסדר שנמשיך לדבר למרות שאני ממש רוצה אני מפחדת שזה למרוח את הזמן יותר מידי אבל מצד שני אני גם ממש מפחדת שאני אפסיד אותו הוא מוצא חן בעיניי חד משמעית בגלל האופי שלו ומפחיד אותי שאני אפספס מישהו עם אופי טוב
תודה רבה לכם!! בהחלט שיניתם לי את החיים.אני מדריכה בסניף. יש לנו מרכז ויש לי איתו המון אינטרקציה ככה שלאט לאט שמתי לב שאני כזה מתחילה לרצות לשלוח לו הודעות (טכניות כמובן).. וכזה מרגיש לי שגם מהצד שלו יש טיפה יותר מידי. הוא נחמד לכולן אבל מרגיש לי שזה טיפה שונה וגם אנשים מהמשפחה ששמעו את השיחות וראו את הדברים אמרו. עכשיו זה נחמד והכל וזה גם לא רלוונטי כי הוא ענק אבל אני באמת לא יודעת מה לעשות הלאה. זה טיפה מבלבל כזה, אני בכלל בקטע של מישהו אחר...
לא אוהבת את עצמי. אשמח אם זה בסדר שמישהי תענה על זה כי אני לא רוצה לגרום תחושה לא נעימה. מקווה שאני לא מבקשת בקשה חצופה.אני לא כ"כ יודעת איך להסביר את זה. אני פשוט לא מצליחה לאהוב את עצמי. אני כן מודה לה' על מה שיש לי ומעריכה;) אבל אני ממש לא נראית בגילי ואני כ"כ מפחדת שזה ייפגע לי בזוגיות בעיקר בגלל השוני שלי. מבחוץ אני אוהבת את עצמי אבל בתוכי אני לא שלמה בכלל מפחדת שזה יגרום לבעלי לא לרצות אותי ושלא אוכל לעשות איתו מה שמצווה מקווה שמבינים מה הכוונה. תודה .אם זה שאלה מידי לא ראויה אז אין צורך להשיב ןאם כן אשמח לתשובה
אהלן!! תודה ממש על כל העזרה והתמיכה! לא מובן מאליו.. תבורכו:)עלתה לי שאלה לגבי התשובה בשאלה2236(הזה עם הגיס..)יש לי אחות גדולה, ואני מקווה בע"ה שגם אלינו יצטרף בעיתו ובזמנו האחד שמתאים לה;) מה היחס שאמור להיות לי אליו? תכלס מבחינת צניעות וזה אני אמורה להתייחס אליו כמו לכל גבר אחר.. אפילו סתם דוגמא- בזמירות שבת בעייתי לי לשיר לידו בדיוק כמו ליד בנים אחרים.. אבל גם בכלליות יותר- דיבור פתוח וקליל איתו או סתם צחוקים וזה, נראלי יהיה מוזר.. כי אני די "דוסית" וגם בסניף ואפילו עם דודים אני לא פתוחה ומשוחררת, אלא שמה גבולות.. אז מה עושים כדי שלא יהיה מכביד ואני יוכל להרגיש בנוח שיצטרף גבר "זר" בשבילי למשפחה?
ש. אני מרגישה אוסף של הורמונים. שזה בכלל לא אני.. אני באמת לא רוצה להתפוצץ על אנשים, או לבכות להנאתי. באמת שאני רוצה לעזור להורים שלי!! וגם ברגע האמת במציאות, אני זוכרת שאני אמורה להיות טובה, או נורמלית, אבל מה שיוצא ממני החוצה זה פשוט איכסה. איך אפשר לשלוט ברגשות? בכולם! לא מצליחה להתעצבן נורמלי. אני בוכה רק כשמדברים איתי אפילו, זה מתסכל.