ש
היי אני בתיכון, מתחילה אוטוטו כיתה י.. קודם כל, כל הכבוד לכם על המיזם הזה! אתם עושים עבודת קודש!!
אשתף במשהו ואשמח לעצות / טיפים איך להתמודד עם זה.. אז ככה בגדול בלי להשוויץ וזה יש לי ראש טוב בלימודים, כשאני קולטת את החומר אז זה רץ לי.. בכיתה ח חיפפתי כזה בלימודים ורק לפני המבחנים ישבתי איזה 3 ימים, חרשתי והוצאתי ציונים מעולים. השנה בכיתה ט בהתחלה לא כל כך השקעתי ומתישהו תפסתי את עצמי, אבל אז כבר היה מאוחר.. לא שלטתי בחומר הבסיסי ולכן לא יכלותי להתקדם.. וגם שישבתי והשקעתי לא הוצאתי ציונים טובים במבחנים.
עכשיו בחופש הביאו לנו עבודות לעשות, ויש לי בעיה, אני עצלנית נורא, הכוח רצון שלי לא משהו ואני מורחת את הזמן שלי.. אשמח לטיפים איך אני יכולה להתמודד עם זה, כי אני לא רוצה להתחיל באפס את השנה.. תודה רבה לכם!
ת
הי, שתדעי לך שזה אחלה ממש שאת כבר עכשיו מתעוררת (אם כי זה די באסה כשמה שמעורר זה חוסר הצלחה...). יש לי לא מעט חברים שהתעוררו בשלב הרבה יותר מאוחר בחיים - בישיבת הסדר או באוניברסיטה, כשפתאום הם גילו שלא הכל הכל בא להם בקלות בחיים, אלא רק הכל...
באמת בהקשר הזה דעי לך שדווקא מי שחכם לא מקבל מענה לקושי הזה בבית ספר. לרוב האנשים הלימוד בבית ספר הוא אתגר - כדי להבין צריך לחשוב, להתאמץ, להתייגע, וכך בעצם האדם קונה את המידה החשובה ביותר בחיים - היכולת להתייגע ולהתאמץ, לחשוב... דווקא החבר'ה החכמים לא בונים את זה בבית ספר, כי הכל בא להם בקלות... עכשיו את אולי רואה בעיקר את הקושי, אבל דעי לך שהמשבר הזה בכיתה ט' מאפשר לך עכשיו לצמוח צמיחה שתהיה איתך כל החיים, צמיחה שהיא אולי אחת הצמיחות המשמעותיות ביותר שיהיו לך בחיים.
ברשותך אציע בפנייך כמה מחשבות לגבי איך אפשר להתמודד עם העצלות, את כמובן מוזמנת לקחת מהם מה שאת מרגישה שמתאים לך:
👌🏻 דבר ראשון הוא להכיר בכך שלימוד הוא מאמץ. כמו לעשות ריצה. לא כמו לעשות הליכה (שזה אולי מאמץ לזקנים, אבל בואי נדבר על זה רגע - אין באמת שום הגיון בקבוצות של בנות בתיכון שהולכות ביחד ל'הליכה' כאילו שזה משפר להן את הכושר...). לימוד רציני מְאַמֵץ, מעייף, מתיש. זה חייב להיות ככה, בוודאי בשלב שאת קונה את היכולת הזו. לאחר מכן זה נהיה קל יותר - קל יותר לרוץ 10 ק"מ למי שהתרגל, הרבה יותר מאשר מי שעכשיו מתאמן ורץ בכל פעם מעט יותר כדי שיגיע בסוף ל-10 ק"מ...
הקושי מתקזז במובן מסוים עם ההנאה שבלימוד - אולי בתיכון זה לא תמיד ככה, אבל ברוב החיים הדברים שתלמדי יהיו דברים שבאופן כללי מעניינים אותך, מושכים אותך, וזה יקל עלייך במאמץ הלימודי.
👌🏻👌🏻 נקודה שנייה, מעשית יותר, היא שכדאי לך דווקא להגביל את הזמן שאת לומדת. אל תפני יום שלם ללמוד ספר שלם, אלא תקדישי שעה ממוקדת ללמוד נושא מסוים. חוויתי את זה בצורה חזקה מאוד בצבא - היה הרבה יותר קל ללמוד בטירונות, כשיש 10 דקות הפסקה פה ושם, מאשר אחר כך כקו מבצעי, כשעושים שמירה של שלוש שעות ואחריה שש שעות הפסקה... דווקא הזמן המצומצם, הידיעה שיש רק עכשיו ולא עוד, דוחפים אותנו ללמוד בצורה ממוקדת יותר.
👌🏻👌🏻👌🏻 עצה שלישית היא שכדאי לך לקבוע לעצמך הספק לימוד ולא הספק זמן. אל תתיישבי ללמוד שעה, תספיקי מה שתספיקי, וזהו. זה יוצר אצלך תחושה של חוסר רצינות קצת ביחס ללימוד, הופך אותו להיות מעט לא אמיתי, ובסוף גם מקשה על הלימוד וקצת גורם למריחה של הזמן. לפני שאת מתיישבת ללמוד תעברי על תוכן העניינים של החומר שאת צריכה ללמוד, ותקבעי לעצמך נושא שאת רוצה ללמוד. לא שעה של קריאה בספר היסטוריה, אלא בירור של העלייה השלישית לארץ.
👌🏻👌🏻👌🏻👌🏻 טיפ רביעי הוא ללמוד עם משהי נוספת, עם חברה. הטיפ פה כפול - קודם כל, הרבה יותר קל ללמוד עם מישהו נוסף. "או חברותא או מיתותא" - או שיש מישהו נוסף ללמוד איתו, או שהדברים נופלים בין הקרשים...
אבל זה לא רק ללמוד עם מישהו נוסף, כדאי לך לחפש (אם את יכולה 🤷🏻♂️) חברה ללמוד איתה, מישהי שכיף לך סתם להיות איתה. צריך במקרה כזה לדבר איתה לפני כן ולקבוע שלא סוטים מהלימוד לדבר על דברים אחרים, אבל הרווח בזה גדול - כשאת לומדת עם חברה שלך, מישהי שאת אוהבת, הלימוד כולו נעשה כיפי יותר. בניגוד לאיזה משהו מדכא שאת יושבת בחדר שלך לבד (אם בכלל יש לך חדר לבד בלי אחים קטנים שעושים רעש ובלגן..) ולומדת בודדה...
מקווה מאוד שהמחשבות האלה יעזרו לך, גם לעשות מעט סדר בראש וגם ליישם את הדברים בפועל. כדאי לך לזכור שדברים כאלה לוקחים זמן, שנים... בהתחלה זה מן הסתם יהיה קשה, גם הישיבה הממושכת על החומר וגם המאמץ בראש, אבל לאט לאט מתרגלים וזה נהיה קל יותר, טבעי יותר...
בהצלחה! ישי