ש
אהלן אני בת 16 בשביעית:) אני קוראת המון את השאלות בקבוצה ואני רואה המון שאלות על הרגשה של חוסר מיצוי של השנים בבית ושל הזמן לפני שיוצאים לעולם. אני לא רוצה לגמור ולהרגיש ככה גם... איך אפשר למנוע את ההרגשה? איך אפשר לגמור י"ב ולהרגיש שמיציתי וניצלתי כל רגע?
ת
שלום לך!
מה שאת מדברת עליו זו הרגשה אמיתית ומוכרת. תחושה של צורך לנצל את הזמן בחיים כראוי לפני שהוא ייגמר. היא נפוצה אצל הרבה אנשים כמעט בכל תקופה בחיים. תחושת ההחמצה היא תחושה קשה ומעיקה, "משבר גיל ה- 40" וכל המשברים הדומים לו בד"כ יושבים על התחושה הזו. אני חושב שעצם זה שאת שואלת את זה בגיל שלך מעיד על גדולה, את לא רוצה לפספס את החיים שלך! מדהים! את כבר בדרך הנכונה.
אז מה עושים כדי לא להגיע לתחושת החמצה?
1. סור מרע- סרטים וסדרות
תחושת ההחמצה נוצרת מההרגשה שהיה לי זמן בידיים, אבל לא השכלתי לנצל אותו כראוי, והוא לא יחזור יותר... המון מתחושת ההחמצה נובע בגלל בזבוז זמן.
לדעתי האישית, כיום שני הדברים שמבזבזים הכי הרבה זמן לבני הנוער (וגם לאנשים מבוגרים) הם סדרות וסרטים. אמנם זה כיף לראות סדרה או סרט (וגם זה לא חייב להיות דבר רע), אבל מזמין אותך לחשוב האם סרטים וסדרות זה מה שאת רוצה לעשות בזמן שיש לך בחיים? האם יש בכך ערך מסוים? האם זה באמת ניצול זמן כראוי? אני אישית סבור שלא... אני לא יודע אם את רואה סרטים וסדרות, אני כותב זאת כי זה עניין כללי נפוץ אצל בני נוער.
החכם, שעיניו בראשו, ידע מראש לנצל את הזמן למטרות בחייו ולא לדברים שמכלים את זמנו...
2. עשה טוב- כתיבת מטרות
דיברנו על מה לא, חשוב לדעת מה כן.
הדרך הכי טובה לניצול הזמן כראוי הוא כתיבת מטרות ויישומן. אם אני מבין נכון כרגע את נמצאת בשלב שבו את בבית, מעסיקים אותך לימודים, בגרויות, חברות, תחביבים, תנועת נוער, עמותות שונות וכו'. אלה תחומי החיים שלך שעומדים לרשותך כרגע ומהם את רוצה להפיק את המרב.
מזמין אותך לשבת עם עצמך, לעבור על כל אחד מתחומי החיים שלך כרגע ולכתוב מטרות לתקופה הזו. דמייני איך את רואה את עצמך בסוף כיתה י"ב בכל תחום ותכנני דרכך לשם.
לדוגמא:
אם את בבית כל יום אז חשוב לקבוע מטרות בנוגע לקשר עם המשפחה. ליצור קשר חזק עם האחים שלי, לפתח את היחסים עם ההורים שלי ועוד.
בגרויות- ללמוד היטב ולנצל את הזמן כדי לצאת עם תעודת בגרות איכותית.
חברות- להעמיק את הקשר ולצבור איתן חוויות וכו'.
וכך על כל תחום בחייך כרגע.
קחי את מטרות העל שכתבת ותפתחי אותן למטרות קטנות יותר, פרקטיות יותר. תנסי להשיג מטרה אחר מטרה, או כמה מטרות במקביל (לדוגמא בזמן שאת בתנועת נוער תשיגי מטרה אחת ובלימודים מטרה אחרת). כך תמיד יהיה לך נושא לעבוד עליו ותרגישי משמעותית יום יום בזמן שלך בתקופה הזו.
3. נחת
למרות ריבוי השאיפות החשובות- חשוב לעבוד בנחת. בעיה נפוצה היא שאנו רוצים להספיק הרבה אבל אנחנו עושים אותם בצורה לא איכותית ואז מרגישים שלא הספקנו כלום, אולי נגעתי בהכל, אך שום דבר לא נכנס לתוכי.
לפי דעתי כאן חשובה הנחת, לא צריך להספיק הכל בגיל 16-18, כל החיים לפנייך. לא צריך להילחץ (אפשר ללמוד לנגן על קלרינט גם בגיל 40).
4. עין טובה
בסוף התקופה עלולה להיות לנו נטייה להסתכל דווקא על כל מה שלא הספקנו לעשות... "אוף הייתי יכול להספיק גם את זה וגם את זה וגם את זה".
אני חושב שזו גישה שיפוטית עם עצמך והיא לא בריאה... חשוב לפתח עין טובה על עצמי, "וואו! כמה עשיתי!!" לא לכעוס על עצמי, זה מה שעשיתי והוא מדהים! יותר מזה- זה מה שה' רצה שאעשה בתקופה הזו.
מאחל לך בהצלחה בתקופה הקרובה, מאמין בך! 💪🏼
אלעד