ש. שלום קוראים לי *,אני בת 16-דתייה,לפני שנתיים התחיל איתי בחור בגילי מהעיר שלי ,הכרתי אותו לעומק וממש התאהבנו... ההורים שלנו לא היו בעד ,ניסו כל הזמן להפריד בנינו ותמיד בסוף חזרנו לדבר...אחרי שנה החלטנו שזה לא מתאים הקשר הזה בגלל שזה הפריע בלימודים והקשה על הריכוז שצריך להשקיע בחמישית בפנימיות שלמדנו...נפרדנו ברוח טובה חישבתי שהזמן יעשה את שלו...מאז אני מוצאת את עצמי חושבת עליו כל יום בלי יכולת לשחרר וכואב לי לחשוב שאולי הוא כבר שכח ממני והמשיך כרגיל בחיים כי אני ממש אוהבת אותו.מה לעשות?אנחנו חברה נפרדת ואין לי מושג איך זה עובד אצל בנים, יותר קל להם לשכוח?אתם חושבים שזה הגיוני שהוא שכח ממני לגמרי אחרי שנה אפילו שהוא היה ממש מאוהב בי?אני ממש רוצה להגיד לו שקשה לי בלעדיו וחוששת לצאת סתומה או שהוא כבר חושב עליי כעל סתם מישהי רגילה...אני בעייתית אם אני אוהבת מישהו אפילו שאנחנו לא מדברים כבר שנה?בת, 16
שלום. תודה על הזכות להיות חלק מהקבוצה הנפלאה הזאת, כבר עכשיו רואה ישועות. אני בן 17 לומד בישיבה תיכונית כיתה י"ב, וכבר עכשיו מתחיל לחשוב על חיי הזוגיות. עם מי אתחתן,למה להתחתן, ואם כבר מחפש, אז עד כמה היא תתאים לי. מצד אחד זה יכול להישמע מוגזם שאני כבר עכשיו מחפש, מצד שני אני רוצה שיהיו לי את חיי הזוגיות הטובים ביותר. הן מבחינת השלימות שבבחירה. והן מבחינה תורנית, מציאת האישה שדובקת בתוך עבודת ה' ביומיום. אני לא באמת יודע איך לחפש אותה. הרי יש אלפי דגים בים, איך אדע למצוא דווקא את האחת שהכי תתאים לי. אז בנוסך, מסכן לשאלה המרכזית . 1. איך אוכל למצוא את הזיווג המתאים, ואלו דברים צריך לחקור או למצוא על מנת למצוא את האחת. 2. מה הן אחד מעיקרי התכונות שאני צריך למצוא באישתי לעתיד , או יותר נכון מה הן הדרכים למצוא את האחת הנכונה ביותר, ושוב.. שאחדד יותר, אלו תכונות הם מאסט שיהיו באישתי לעתיד.. תודה רבה! זכר 17