אני חוזרת בתשובה ברוך השם ואני בעיר חילונית גם הצניעות- אני מרגישה לא קשורה לבנות מבחינת לבוש, וגם יש לי חבר טוב שהיה באמת כשהייתי צריכה וכאילו זה אסור... בכל פעם שיש מסיבות אני יושבת בצד כי אסור מעורב, אני רואה את כל הבנות שיש להם חברים טובים ואני מרגישה שאני באמת רוצה לעשות את זה מאהבה, אני פשוט מרגישה שאין לי תקווה כבר. יש לי עוד כמה שנים לסיים ואני לא רוצה לגמור בסבל, אני מרגישה שכל יום זה השרדות
שלום, לפני שנתיים חזרתי בתשובה ובזמן האחרון האמונה שלי פחתה לגמרי, אני יודע שלחוזר בתשובה יש ירידה אחרי תקופה מסויימת אבל עדיין יש לי ירידה יותר מידי חזקה, אני יודע שיש שכר ועונש ושיש עולם הבא, אני יודע שאת הכל יצר אלוקים, אבל אני לא מצליח לחזור לאמונה שהייתה לי שרק חזרתי בתשובה, אני מרגיש שכל יום אני חוזר עוד קצת ועוד קצת בשאלה-ואני לא רוצה שהדבר הזה יקרה, אני מאמין שחלק גדול מזה שזה קורה זה שיש לי עומס בחיי היום יום בגלל התפילות ואין לי אפילו זמן לעצמי או לאישתי או לדברי תורה. יש לי 3 ילדים קטנים ב"ה והיום שלי לחוץ ועמוס ממש ואין לי זמן לשום דבר חוץ מ3 תפילות ביום. סדר היום שלי הוא כזה:תפילה בבוקר(נץ)- עבודה- מנחה- עבודה- ערבית- חזרה הביתה ועזרה בטיפול הילדים- מקלחת אוכל- כבר השעה פה 22-23 - כבר מאוחר ואני כמה דקות מדבר עם אישתי והולכים לישון. אשמח לעצות כיצד לפעול בחוסר הזמן שיש לי לא לחזור בשאלה ולחזור לאמונה מלאה,
ש. אהלן! אני נערה דתייה בת 15, עלה אצלי כמה פעמים הדיבור על המצב שאנשים שחזרו בתשובה או התחזקו ולאחר תקופה הם חזרו לאותה מקום שהיו לפני כן. שאלתי את אבא שלי בעקבות מה החזרה בשאלה של חוזר בתשובה נובעת. הוא ענה לי "אורות בלי כלים." המשפט הזה תפס אותי חזק.לא הבנתי איזה כלים צריך בשביל שהאורות יחזיקו. מה אני צריכה שיהיה לי לפני שאני רוצה להתחזק כדי שאוכל לקבל אורות??
ש. היי דבר ראשון תודה רבה! אשריכם!:) בזמן האחרון אני חוטאת לפעמים ואז אני מנסה לחזור בתשובה ולבקש סליחה מהקב"ה אבל כל מה שאני עושה מרגיש לי מזויף... ואני כבר לא יודעת מה לעשות אבל אפילו כשיש דברים שמצליחים לי כשאני אומרת תודה לד' אני לא עושה את זה מעומק הלב.. ואני פשוט מרגישה רע עם עצמי שזה ככה.. אני לא אחת כזו שהולכת מתבודדת ומדברת עם ד' אני לא הטיפוס הזה.. ופשוט מאוד קשה לי שכל פעם שאני מדברת עם ד' זה מרגיש לי מזויף ושאני מנסה "להתחנף" אליו כי הוא עשה לי משהו טוב.. ופשוט קשה לי כבר להמשיך להיות ככה. בבקשה אשמח אם תענו, תודה רבה מראש!! בת 17
ש. שלום.. אני מרגישה מגעיל בטירוף. קרה איזה מקרה אצלי בבית ספר לא בשכבה שלי שלא קשור אליי, והפצתי את זה. אני בטוחה שאחרי שהפצתי זה הופך עוד והועברו מלא ביקורות על הילדה שזה קרה לה, וניסיתי להפסיק את זה ורק עשיתי את זה יותר גרוע. אני לא יודעת מה לעשות. איכשהו הרבה יותר חורה לי לשמוע לשון הרע מאשר להגיד, ועכשיו עשיתי את זה בממד הרבה יותר גדול וגרוע והרסתי הכל.. אני באמת משתדלת להקפיד על זה אבל אחרי שעכשיו זה קרה אני לא יודעת מה לעשות.. לכתוב פתאום תפסיקו זה נשמע צבוע ממש כי מה פתאום כשבנות מסתקרנות אני עוצרת הכל? באמת באמת הרגשה מגעילה.. בת 16