ממש קשה לי לסלוח, אני לא בן אדם שנפגע מאוד בקלות, אני ממש משתדלת "להחליק" על דברים שפוגעים בי ולסלוח מאוד מהר, אבל ברגע שמישהו פוגע בי/מעליב אותי/אומר מילה לא במקום שבאמת פגעה בי, אני יכולה לזכור לו את זה המון המון זמן בלי באמת לסלוח לו, לפעמים זה גם דברים שהבן אדם שפגע שכח כבר ורק לי זה עדין יושב על הלב. מה אפשר לעשות? עצות איך אפשר לסלוח?
אשמח להצעות/הדרכות איך להגיע ליראת שמיים. בדף היומי דובר הרבה על כמה שיראת שמיים חשובה, ושבלעדיה לימוד תורה "לא שווה", ואני חוששת שאין לי מספיק יראה...
אהלן! אני בשביעית, יצא לי בזמן האחרון להיות בתקופה קצת מוזרה מבחינה אישית. התנהגתי בדרך כלשהי, שקצת חששתי אם זאת הדרך שאני צריכה לנהוג בה, אחרכך הייתי שלמה עם עצמי בדרך שנהגתי, אחרכך הדחקתי את מה שעשיתי ועכשיו אני קצת כועסת על עצמי.. וכל זה בזמן קצר יחסית. למרות שלכאורה לא עשיתי שום דבר רע ולא חטאתי חו"ח. כשאני מסתכלת על זה במבט לאחור אז ברור שיש דברים שהייתי משנה, אבל בסוף ההתנהגות שלי הייתה נורמאלית וגם דיי סבבה. אני מנסה להתנתק מהכעס על עצמי ולא כל כך מצליחה ואני לא מבינה למה:( אשמח אם תפתחו לי כיוון למחשבה. תודה רבה!