ש. טוב אז זה הדבר הכי מוזר שאי פעם נתקלתם בו ולא חשבתם שמישהי תבוא עם דבר כזה אבל בואו ננסה.. אז ככה- ביסודי שלי עברתי חרם, הייתי נורא נודה ולא היה לי חברות, זה היה מאמצע כיתה ב' עד סוף ו' כשעזבתי.. אני חושבת שבהתחלה זה ממש השפיע עלי אבל בעזרת מדריכה שלי בכיתה ח' יצאתי מזה והפכתי להיות אדם שמח יותר.. עכשיו כשאני כבר בכיתה י' אני מסתכלת אחורה על החיים שלי ואני לא מצליחה להבין למה הייתי אמורה לעבור את כל זה? מה המטרה של החרם הזה?? שאני אסבול? אני לא מבינה את ה', איך זה יכול להיות שדווקא אני מכל הבנות שבעולם צריכה לעבור דבר כזה? אשמח לתשובה. תודה.
היי אני בן 15 ומדריך בני עקיבא בשבט מעפילים (עומדים להיות הרא"ה- הם בכיתה ח') שנה ראשונה. הרבה פעמים קורה לי שאני חושב על מה ההבדל בנינו לבין החניכים, כאילו זה בסך הכול שנתיים הבדל! אומנם יש לי יותר ניסיון ולפעמים יותר הבנה והעמקה, אבל בסופו של דבר זה לא הבדל כל כך משמעותי! יש לי חניך שעושים עליו סוג של חרם, אני לא בדיוק איך עושים עליו את זה, כאילו איך אתם יכולים לעשות חרם על ילד עם אתם בזומים ואתם פוגשים אותו פעם בשבועיים?!? לפני שבוע החניכים עשו מן ערב שבט משלהם (אין לנו אישור לעשות פעולות פרונטליות...) והם הזמינו אותנו. בסוף הערב ישבנו כמה מדריכים עם חניכות מהשבט, במהלך השיחה הם אומרות לנו שחלק מהבנים עושים סוג של חרם על ילד והם לא מדברים איתו, לא ידוע לי שהם עושים משהו מעבר לזה אבל הם פשוט לא מתייחסים אליו או שמדברים מאחורי הגב עליו. התאפקתי שלא לבכות שם, איך זה יכול להיות שהחניכים שלי עושים את זה?!! בסוף הערב חזרתי הביתה והתחלתי לבכות, מה אני עושה עכשיו איך לשנות את זה?! להפסיק את הפעולות ולהגיד להם לתקן את זה? לעשות להם פעולות על זה? איך אני אעביר להם שמה שהם עשו לא נכון? איך אני אעזור לילד? הפסקנו לעשות פעולות בזום כי הם לא נכנסים, אנחנו מחכים לאישור לפרונטלי, אבל בינתיים מה נעשה?! החניך שלי פשוט יתפרק בזמן הזה! דיברתי איתו למה הוא יצא באמצע הערב והוא אמר לי שזה בגלל שקשה לו עכשיו מבחינה לימודית וחברתית ושכרגע הוא עמוס, והוא ביקש ממני לא לעשות כלום! איך אני לא אעשה!? הילד הזה לא עשה כלום! זה לא כמו ילדים אחרים שתגיד שיש לו איזה בעיה גופנית או דיבור מוזר! זה לא החיצוניות אלא הפנימיות! יש לו דעות שונות, זה כל ההבדל! הוא ילד כזה מתוק ונחמד! איך אני אוכל להשפיע על השבט ככה? חוץ מזה שיש בינינו כולה שנתיים! לא עברנו הכשרה בשביל דבר כזה! אף אחד לא עבר!
ש. עברתי סוג של חרם ביסודי... ברוך ה' יצאתי מזה- עברתי לאולפנא חדשה והנחתי את כל מה שקרה ביסודי כאבני דרך לרגליי.. יש לי חברות עכשיו והרבה וטוב לי באמת עם כל אחת ואחת.. רק יש בעיה אחת, יותר נכון שתיים, שמלוות אותי מאז מה שקרה ביסודי.. האחת זה שאני נהייתי ממש רגישה והשנייה שקשה לי לסמוך על אנשים.. כשאני מספרת דברים לאנשים שהם ממש אישיים שלי אני חוזרת ומתרה בהם "אל תספרו לאף אחד!!" וזה גורם לאנשים להתרחק ממני קצת.. בנושא של הרגישה מכל דבר אני נפגעת, אני חושבת שכל הערה שאומרים לי זה רק לרעתי וזה ממש סיוט כי זה עושה לי רע להיפגע מאנשים.. אפשר עצה? איך עוברים את זה? בת 15