היי ממש תודה על כל מה שאתם עושים, אתם תמיד כל כך מדויקים ועונים את הדבר הנכון, וזה מדהים! אני יודעת שאולי היו שאלות דומות, אבל אני בכל זאת שואלת. יש ילד בשבט שלי שאני חושבת עליו יותר מידי, וזה מציק לי.. כשהיינו יותר קטנים (ח-ט) ידעתי מאיפה זה נובע, כי הוא מוכשר מאד וחכם מאד והוא הצדיק של השבט ואני הדוסית, והייתי די בודדה בשבט, אז חיפשתי בראש שלי מישהו בדמיון שיוכל להתאים (אולי) לי. אבל כבר עברו כמה שנים מאז, וזה עדיין חוזר. אני לא מרגישה בנוח לידו כמו כל שאר הבנים בשבט שלי, ואני תמיד "מרגישה" את העיניים שלו ואיפה הן נמצאות, וזה פשוט מגוחך מידי! אין לי שום שום שום כוונה להיות איתו בעתיד או משהו כזה, וזה בכל זאת לא מרפה, התחושה הזאת. הוא מוכשר, וחכם, אבל באישיות שלו יש הרבה דברים שמפריעים לי מאד, ואני לא מתכננת לנו שום דבר משותף... אבל עדיין הוא יכול לומר לי איזשהו משהו או לעשות איזה מעשה ואני אתרגש. ולפעמים אני יכולה להרגיש שאולי הוא דווקא מעוניין בי גם אבל מסתיר את זה, אבל זה חי בסרט מידי וברור לי שזה רק הראש שלי שמדמיין מה שהוא רוצה... והכי מגוחך זה שאני בכלל חושבת שהוא מתאים לחברה שלי, וממה שסיפרתי והיא קצת ראתה היא ממש רוצה (עם החסרונות שלו) ובקיצור אני פשוט רוצה להשתחרר מזה כבר. זה פשוט נהיה מוגזם, ומביך אותי מידי שזה כל כך נמשך
שלום לך!👋🏻נשמע באמת מצב מתסכל! מצד אחד כל הזמן מחשבות, מצד שני את יודעת שזה בכלל לא רלוונטי...
אתייחס לכמה מהדברים שאמרת, ומקווה שאצליח לעזור. אתחיל דווקא מהסוף:
🟦 לפעמים אני יכולה להרגיש שאולי הוא דווקא מעוניין בי אבל מסתיר את זה...את אומרת שאת לא מתכננת לכם שום דבר ביחד, אבל נשמע מכאן שדווקא כן יש בך איזשהו רצון שנשאר לקשר איתו, או לעניין מצידו. אז לפני שנעבור הלאה, ממליצה לך לעמוד מול עצמך ולהגדיר במדויק - מה באמת את מרגישה כלפיו? אולי המחשבות נובעות מכך שעדיין רוצה קשר כלשהו איתו? זה לא אומר שקשר כזה יווצר, אבל לפני שמתחילים תהליך נפשי כלשהו - חייבים לדעת לעמוד מול הרגשות שלנו, ולהכיר בהם.💓
🟧 וזה פשוט מגוחך מדי!
נשמה, ברוכה הבאה לעולם הרגשות. בשונה מהשכל, הרגשות שלנו לא תמיד הגיוניים (בהקשר הזה ובהקשרים אחרים). זה יכול להיות מתסכל לפעמים, ההגיון לא תמיד משתף פעולה ומעורב הרבה בלבול. אבל קודם כל את צריכה לקבל את זה שיש רגשות מבלבלים בחיים, ולנסות להוציא מזה את הטוב. בנוסף, העבודה שלנו היא להעביר את הרגשות דרך סינון השכל, ולהחליט במה אנחנו מעוניינים, ועל מה נעבוד כדי לאזן למקום הרגשי הנכון.
אז דבר ראשון - אל תכעסי על עצמך, למרות כל התסכול. תכילי את הבלבול שלך ותקבלי את זה שיש (או היו) כאן רגשות בלי להילחם בהם. הם נובעים מתוך מקום בריא וטוב! (גם אם לא מתאים עכשיו).
דבר נוסף שאת יכולה לעשות הוא לנצל את הרגשות האלו להיכרות עם עצמך. את יכולה ללמוד להכיל את עצמך יותר, את יכולה ללמוד איך את מגיבה במצבים מתסכלים, במצבים שבהם את מרגישה שלא בנח. את יכולה ללמוד מה את מעריכה אצל הבחורצ'יק, ומכך - מה תרצי שיהיה בעתיד אצל בעלך.
שימי 💓 - עם כל זה שאפשר ללמוד מהרגשות ולנצל אותם לטוב, עדיין זה לא אומר שאנחנו מעוניינים שימשיכו, או שנפעל על פיהם גם אם החלטנו שאנחנו לא רוצים בהם, ושהם לא נכונים.
🟩 ואני תמיד 'מרגישה' את העיניים שלו
ניתן כמה עצות פרקטיות:
☺️ את אומרת שאת תמיד מרגישה את העיניים שלו. אני מניחה שזה אומר שאת פשוט לא מרגישה בנוח, ומרגישה כאילו בוחנים אותך. אם כך העצה הראשונה שלי היא שבכל פעם שאת מרגישה ככה לכי הצידה עם חברה, או שתנסי להתמקד במה שאת עושה ברגע זה (מקשיבה לסיפור של חברה/ מספרת בעצמך), ולשכוח שהוא שם. זה יהיה קשה בהתחלה, אבל אחרי כמה פעמים את כבר תלמדי למקד את תשומת הלב שלך בדברים אחרים.
☺️ באופן כללי כשעולות המחשבות עליו, לא צריך להיבהל מהן. זה לא אומר שבאמת יקרה משהו (בהווה או בעתיד). אז קודם כל למרות שהמחשבות מתסכלות, אל תתרגשי יותר מדי, והתמקדי במחשבה אחרת/ תתחילי משהו שדורש ממך ריכוז מיידי (לדוג' לנגן/ שיחת טלפון או אפילו סתם תשבץ).
☺️ תזכירי לעצמך כל הזמן למה זה לא רלוונטי, אם זה כשאת מרגישה לא בנוח לידו, או כשהמחשבות עולות.
☺️ השתדלי להיות כמה שפחות בחברתו, ולדבר עליו כמה שפחות. לא באופן דרמטי, אלא אם יש לך אופציה לעשות דברים אחרים, או להיפגש עם חברות אחרות, תעדיפי את האופציה השניה.
☺️ ולבסוף העצה הכי שחוקה והכי נכונה בספר 📕 - תני לזמן לעשות את שלו... כי הוא יעשה את שלו לאט לאט, עם הנתק והפחתת המחשבות את תראי שזה יעבור.
מקווה שעזרתי ובהצלחה! 🤗