שלום לכם.
הייתי בקשר עם בחור מדהים(!) ואני מרגישה שזה ממש ממש ממש זה! הרגשה כזאת שלא משתחררת.
נפרדנו לפני כמה חודשים וזה מרגיש לי ממש מפוספס.
אני יודעת שמה ששלי שלי, ואם זה באמת זה- הקב"ה ידאג לכוון את זה.
אבל יש עניין להשתדלות שלנו,לא?!
שמיניסטית
ת.
אהלן (:
את לא לבד בתחושות האלה, למעשה הרבה מאלה שחוו קשר משמעותי ונפרדו מוצאים את עצמם בתהיות אם היה נכון להיפרד, או שהיינו צריכים להתאמץ יותר כדי למצוא דרך שאיתה אפשר 'להציל' את הקשר.
זה אוכל את הלב, לא משחרר את המחשבה ודי מתסכל.
בשלב הראשון אם צריך אפשר 'להתאבל' על הקשר, אבל אחרי כמה חודשים אנחנו אמורים להיות במקום אחר, יכול להיות שהקשר עוד יקפוץ לנו לראש מידי פעם אבל לא בצורה שאמורה להעיק עלינו ואפשר לנפנף אותו מהמחשבה בקלות.
בע"ה אני אנסה לגעת בשלוש נקודות, קבלת הפרידה, השתדלות, התחשבות בצד השני.
את מספרת שאת כבר כמה חודשים אחרי הקשר והוא עדיין יושב עליך, גם אם נכון לכם לחזור כדאי שתעבדי על ניתוק מהקשר, ומ'ה' אישה לאיש' ואם הבחור הזה הוא בעלך אז ה' ימצא לכם סיפור יפה לנכדים (:
קבלת הפרדה
לא כתבת למה נפרדתם, אבל את זוכרת למה? למרות כל הטוב שהיה, הייתה סיבה שהייתה מספיק חזקה בשביל להפסיק את הקשר.
הרגש עוצמתי וחזק, אבל הלב יושב מתחת לראש, השכל מנהיג ומקבל החלטות, אבל לפעמים הרגש פורץ למערכת קבלת ההחלטות ומנסה לבלבל אותנו, וכשהוא עושה את זה צריך לחזור ולהיזכר בסיבה שבגללה ניפרדתם.
כאן נכנס חלק מעניין ההשתדלות, האם שכלית נכון לחזור לקשר ההוא?
אם את חוזרת לסיבה והיא כבר לא רלוונטית, אז יש אפשרות לשלוח הודעה מפורטת לבחור, אם מתאים לו - מעולה, לא מתאים לו - את צריכה לקבל את ההחלטה שלו.
חזרת לסיבה והיא עדיין חזקה בשביל לא לחזור? אז מכאן מתחילה עבודה חדשה, להתנתק.
ושוב עניין ההשתדלות, להפך את הקשר ההוא לצמיחה בשבילך, שימי לב מתי היה לך טוב, מתי היה לך נעים, ולהפך איפה היו דברים שלא היו נעימים לך, דברים שהרתיעו אותך, תלמדי מהקשר הזה עליך, במקום לחשוב 'היה לי טוב איתו כי הוא היה...' תלמדי עליך 'התכונה הזאת שראיתי אצלו עוררה אותי', 'לי טוב ככה וככה' 'הנקודה הזאת שראיתי אצלו, אהבתי את זה כי זה שלי, אני כזאת' (גם אם עוד לא קניתי בעצמי את הדבר הזה).
החשיבה הזאת עוזרת לך לנתק את הדמות שלו מהחוויות שלך ומבררת לך מי את ומה מתאים לך.
כל קשר שאנו עוברים ובסוף לא מגיע לחתונה עניינו לבנות אותנו ולהכין אותנו לקראת בן הזוג האמיתי שלנו.
תזכרי שעכשיו תקופת קורונה וכולנו קצת 'ריקים' חברתית, אפילו כשאנחנו עם אנשים אנחנו יותר מרוחקים, המציאות הזאת קשה ומביאה אותנו לחפש קשרים שימלאו את הנפש, יכול להיות שעכשיו מאוד קשה לך להתמודד אבל זה בגלל המצב, ובעז"ה יהיה יותר קל בעתיד.
אולי בזמן הזה של הקורונה תחפשי לעשות דברים שימלאו לך את הזמן, לשבת עם חברות, לצאת לטייל (כל עוד אפשר), לעבוד ולעזור למשפחה, להתנדב לעזור למבוגרים, להתנדב לסייע למכולות וכד', לצאת להליכה קבועה עם מישהי שתוכלי לפתוח איתה את הקושי הזה וקשיים אחרים, ליצור שיח עמוק (באיזה שהוא מקום היא תוכל למלא את המקום בחלל שנוצר לך).
אם תמלאי את החוסר שנוצר לך אז יהיה לך הרבה יותר קל לעבור את התקופה.
(את יכולה לראות בתשובה 552 א. תשובה יפה שיכולה להוסיף למה שכתבנו כאן)
שלחת לאותו בחור הודעה, יכול להיות שהוא לא הגיב לך כי הוא רוצה לעבור הלאה ואם הוא יענה לך זה יפתח שיח שעלול לבלבל אותו, אולי לא הבהרת לו מספיק למה ראית שנכון לחדש את הקשר, אולי כן, והוא מעדיף שלא לחזור כרגע, אז תקבלי את הרצון שלו, לא נכון להכניס אותו לקשר כשהוא לא רוצה בזה, קשר כזה הוא די רעוע ויכול להתפרק כשיהיה קצת קשה.
אחרי כל הדברים כדאי לך להתייעץ עם מישהי שמכירה אותך ויכולה לעזור לך בדילמה, אחת הרבניות באולפנה, יועצת וכד', מישהי שמכירה אותך ושומעת את כל הסיפור יכולה לדייק יותר מה נכון לך.
המון המון הצלחה, ואם יש עוד שאלות, תהיות או מחשבות את מוזמנת לשלוח.
אליסף