הי, (מקווה שהשאלה היא בגדרי הצניעות).
אני לא בגיל המתאים לשידוכים אבל יש לי חברות וקומונרית ודודות שעוסקות בנושא ומכירות את העולם הזה מקרוב.
אני ראיתי שהאופן שבו מתבצע השידוך הוא על ידי הודעה שמפרטת שם, עיסוק, רקע, תחביבים וכו' ותמונה.
אני לא מבינה למה שולחים ביחד עם ההודעה המפורטת הזאת גם תמונה. כאילו, אם לפי התיאור, היא נשמעת מושלמת אבל המראה הוא לא לטעמך, לא תצא איתה?
אני מבינה שאמורה להיות משיכה, אבל עדיין, זה לא הופך אותנו לקצת שטחיים?
תודה רבה
בת 15
ת
היי מה שלומך?😁
איזה שאלה מקסימה, האמת שהיא ממש העסיקה אותי אישית בימים האחרונים!
אז אני אשתף אותך קצת במחשבות שלי
באמת על פניו שליחת תמונה- בעצם אומרת בואו תסתכלו על החיצוניות שלי ואז תחליטו. אבל אם נחקור את זה קצת אולי נגיע למשהו שיספק אותנו.
את צודקת בהחלט שהחלטה כל כך חשובה כמו נישואין לא אמורה להיות בנויה רק על החיצוניות. אבל כשאת מגיעה לגיל שאת אמורה להיכנס לתוך זה את עוברת מלא תהליכים בינהם את מכירה יותר את עצמך ואת האישיות שלך.
אז באמת יש לנו את הבחינה של 'הבל היופי' - מדהים להיפגש עם בן אדם שממש לא נראה מי יודע מה, ומתוך התאהבות בעולם הפנימי שלו מתאהבים גם במראה שלו.
יכול להיות שאם הייתי בודקת תמונה לא הייתי נפגשת עם הבן אדם, אבל עכשיו הוא הכי יפה שיש..
המראה הוא דבר מתעתע. אם נתחיל לבחון לפי מראה חיצוני תמיד אפשר למצוא פגם. אותה 'פנטזיה' על גבר החלומות אינה שייכת לזוגיות בריאה והקמת בית בישראל. כדי להיות באמת בנשואים טובים ומאושרים, חשוב מאד איך אנחנו מסתדרים ולא איך אנחנו נראים. החיצוניות אינה דבר שולי, ואפשר וחשוב להיראות יפה ולבושה היטב, אבל בעניין הזוגיות? לא בהכרח בכלל.
ולמה? כי אם נשפוט לפי המראה בלבד לא נוכל להכיר את הבחור שיושב מולנו. אותו בחור ביישן או מצחיק שרצונו, כמונו, למצוא את אהבתו כדי להגיע מתחת לחופה. הסוד הגדול ביותר שכל אדם לומד לדעת: המראה החיצוני משתנה עם השנים, אבל ההבנה והאהבה רק גדלה...
כאשר אנו באים בידיעה כיצד הוא נראה, כל הדעות הקדומות והסטיגמות קופצות לראשנו. אם בעינינו הוא 'נראה טוב', מה שרצינו, האם אנחנו לא מגיעות לדייט במחשבה שהכול הולך להיות נפלא? לפעמים הבחור ממש לא מתאים לנו, אבל בגלל המראה אנחנו מנסות שוב ושוב, ולפעמים צריך לחתוך. אותו דבר גם להיפך: מהתמונה הוא לא 'נראה הטעם שלנו', וככה אנחנו מגיעות לדייט בחוסר רצון. גם אם הבחור נפלא, באמת בטוב טעם, והכי חשוב: מתאים לנו בצורה מושלמת, אנחנו לא נרצה אפילו להשקיע טיפת מאמץ.
אבל יש גם את הצד השני של העניין. את תתפלאי כמה את יכולה לגלות על עצמך מפגישה עם בחור אחד. הרבה שאלות צפות - מי אני באמת, מה אני מחפשת וגם אילו דברים קשה לי לקבל.
לכל אדם יש את הגבולות שלו בקשר. כשאני אומרת גבולות אני מתכוונת לדוגמה לאופי- שקט או קולני יוזם או לא וגם לנראות.
זה חשוב שהאדם שאיתו תצאי ימצא חן בעיניך , שתשמחי לראות אותו ושלא תהיה שום הפרעה ויזואלית שתציק עד כדי כך שיהיה קשה להתרכז באישיות של האדם.( המקרים האלה נדירים מאוד אבל בכל זאת קיימים)
בדרך כלל זה בדברים מינוריים שלא תמיד שמים לב אליהם אבל יש אנשים שזה משגע אותם לדוגמא אדם שלא מתחבר לבחורה עם שיער מתולתל👩🦱 . או בחורה שחייבת שבעלה לא ינעל שורש עם גרביים.🧦🥾
אני מאמינה שרוב האנשים לא פוסלים על זה אלא רק אם זה ממש מפריע עד כדי כך שקשה להסתכל אחד לשני בפנים. 😖
תמונה גם יכולה להיות סוג של 'לשון מאזניים' כשאת גם ככה מתלבטת - למשל, שמעת שהוא יותר מידי דומיננטי לטעמך, וגם בתמונה זה נראה ככה. או להיפך - התמונה יכולה קצת לעדן את הרושם שקיבלת בתיאור.
במקרים כאלה עדיף לפעמים מראש לחסוך אי נעימות 🙊
בנוסף תמונה היא לא רק בשביל ההחלטה, אלא גם סתם כדי לבוא בתחושה מעט יותר טובה ונינוחה לפגישה, כשאת לפחות יודעת איך הבחור נראה. זה יכול לתת ביטחון ואפילו יכול לחסוך פאדיחות😅
מקווה שעזרתי!
הודיה