אהלן, קודם כל תודה רבה!
יש לי קטע שאני מאוד מפחדת, המצב וכל החדשות גרמו לי שכשאני הולכת ברחוב לבד אני פשוט מתה מפחד, כל בן אדם שאני רואה אני ישר חושבת איך הוא ישלוף סכין או כל דבר אחר, אני מגזימה בטירוף! ואז אני אומרת לעצמי 'אל תפחדי, ה' שומר עליך' אבל אז נזכרת בכל האירועים המזעזעים שהיו (לדוג' אורי אנסבכר ה' יקום דמה) וזה גורם לי להרגיש שנכון שה' אוהב אותי ושומר עלי אבל הוא גם מעניש אותי לפעמים..או כועס עלי ויכול להיות שזה מה שיקרה לי..מה אני יכולה לעשות עם זה? אשמח לעצות.. תודה
שלום לך:)
קודם כל עצם זה שאת מודעת לכך שהפחדים הללו לא בריאים ומנסה למצוא דרכים אמוניות להתמודד איתם, ראוי להערכה!, ועוד יותר שאת גם מוכנה לנסות לשמוע עצות כדי להתגבר!, בעז"ה מקווה שאצליח לעזור.
חדשות ואסונות
אנחנו נמצאים במציאות מדהימה שבה כל המידע זורם במהירות ונגיש לכולם במרחק לחיצה, אבל יש לכך גם השלכות!. כמו שאת יודעת להעיד בעצמך, הפחדים שלך נובעים גם ואולי בעיקר בגלל החדשות. החדשות גורמות לנו לחיות בתודעה שהעולם תמיד מסוכן, שאי אפשר אף פעם לדעת מתי יקפוץ עלינו משהו או מישהו ויזיק לנו חס וחלילה. אבל חשוב לדעת שזו המטרה של החדשות- לחדש לנו מה מתרחש בעולם. יותר מזה- החדשות הקשות הן אלו שיסוקרו לרוב. לא ניכנס לסיבות שבגללן זה קורה אבל חשוב שנדע שהעובדה שיש בחדשות דברים רעים, לא מחייבת שזה יקרה לנו. יכול להיות ורוב הסיכויים (בעז"ה) שתעברי חיים שלמים בלי שתהיי מעורבת בסיכון קיצוני כמו זה שמדווח בחדשות.
פחד בבסיסו הוא בריא. מה לא בריא?- חזיונות שווא!
הפחד מוטמע בנו כמנגנון אזהרה. כמו שלדוגמה לא נושיט יד לאש כיוון שנפחד להיכוות. יש בנו מודעות בריאה שה' נטע בנו להיזהר מסכנות. את צודקת שיש מקרים מסויימים שמסוכן ברחוב ואנחנו צריכים לצאת החוצה במודעות של היזהרות (כמו למשל לא לצאת לבד בשעות מאוחרות מדי) אבל אסור לנו לתת לזה להשתלט לנו על החיים ולגרום לנו לדמיין כל מיני סיטואציות שרחוקות מלהיות אמיתיות.
בנוסף, שורש הפחד הוא דימיון. דמיון הוא חלק חשוב מאוד מאישיות האדם, אבל דווקא בגלל שהוא חשוב ואסור לוותר עליו צריך לשים לב שכשעולם הדימיון מאוד חזק הוא מביא איתו המון פחדים. הרי פחד הוא לא מה שקורה לנו עכשיו, הוא מה שאנחנו מדמיינים שיקרה לנו. לכן לכן אולי כדאי לך לנסות לאזן קצת את עולם הדמיון. לתת יותר מקום לכאן ועכשיו ולא לחשוב מה יהיה ומה יכול חס וחלילה לקרות. אני ממליצה לך לקרוא את הספר "קנה מידה" של הרב שי סבג. הוא מתייחס בפירוט לעולם הדימיון,מביא כלים שימושיים ומדבר גם על הפחדים שיכולים להיווצר מתוך כך.
לדייק את המושגים
אמרת יפה בעצמך שהעובדה שה' אוהב אותך לא מבטיחה שלא יהיו קשיים או סכנות חלילה. אז מה כן אפשר להגיד לעצמנו כשאנחנו מפחדים?
-אני לא יודעת אם יש תשובה חד משמעית. לכל אחד יש את הדרך בה הוא יכול להירגע ולהפסיק עם הדמיונות. אולי תנסי להסתכל סביבך על אנשים שאת מכירה ותשאלי את עצמך כמה מהם מותקפים ברחוב כל יום? (מצטערת אם זה נשמע בוטה), אני מניחה שאת תעני לעצמך שכמעט ולא ואולי אף פעם. לכן בכל פעם שתצאי לרחוב תחשבי כמה זה לא סביר שזה יקרה לך.
הדרך השנייה שאת יכולה לנסות היא להחליף מחשבה, כמו שכותב רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן: “...כי אי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד כלל, ואפילו אם לפעמים הולכת מחשבתו ופורחת ומשוטטת בדברים אחרים וזרים, הוא ביד האדם לחזור ולהטותה בעל כורחה אל הדרך הישר..."
אני ממליצה לך לנסות- כשאת חושבת על מה שעלול אולי לקרות, תחשבי על דברים אחרים, תתמקדי במחשבות טובות, תחשבי אפילו על כמה שמיטיב ה' עם עולמו, תודי לו על כל מה שנתן לך, וממילא המחשבות הרעות יעברו (מחשבה יוצרת מציאות).
*כל עכבה לטובה"
החיים מביאים איתם ניסיונות וקשיים, אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים וזה יכול להיות מפחיד לא לדעת מה נגזר עלינו חלילה. אבל בעיניי העיקר הוא לחזק את האמונה שלנו בבורא עולם, להאמין באמת שהכל לטובה, גם אם זה לא נראה כך בטווח הקצר.הקב"ה הוא מהות הטוב. הוא אף פעם לא חפץ להעניש את האדם ולרצות להכאיב לו. כל מה שהוא עושה בעולם זה על מנת להיטיב איתנו. כשאדם מתנהג בצורה לא טובה הוא מקבל איזשהו עונש כתיקון לרע שהוא עשה והעונש הזה הוא כדי להיטיב, גם אם אנחנו בראייה המצומצמת שלנו כבני אדם לא רואים זאת מיד..
יש אירועים נוראיים כמו הרצח של אורי אנסבכר הי"ד ואנחנו לא יכולים להתיימר לדעת מדוע זה קרה. אנחנו כן יכולים להרבות בתפילות על עצמנו, על עם ישראל, שה' יעביר מעלינו כל גזירות קשות, וכשיש לנו אתגרים בחיים אנו צריכים לחתור למצב של "כשם שמברכים על טובה כך על הרעה" . זה קשה מאוד, רובנו נופלים בזה, אבל לשם אנחנו רוצים להגיע.
קראתי שהרב שלמה בן אליהו המליץ לקרוא כסגולה פרקי תהילים שיזכירו לנו את דוד המלך שלא ידע פחד, אלא רק אמונה והתגברות למרות כל מה שעבר. אולי כדאי לך לנסות:)
נקודה אחרונה וחשובה היא לדבר על הפחד
אני ממליצה לך לא להשאיר את הפחדים בראש, אלא לדבר עליהם ממש. בעיניי יכול ממש לעזור לך לפתוח את הנושא עם מישהו שאת סומכת עליו כמו הורים או חברות. תתפלאי כמה אנשים יזדהו עם הפחדים שלך ואולי אפילו יוכלו לתת לך עוד תובנות וטיפים מועילים:).
-אם החרדה /הפחד מתגברים ומשתלטים על כמה תחומים בחיים יכול לעזור לטפל בזה בעזרת שיטת טיפול של cbt.
מקווה שעזרתי, בהצלחה!
מור🤗