ש.התרחקתי מהדת וקצת קשה לי לחזור, מה אני יכול לעשות?
ת. ברצוני לחלק את התשובה לשניים.
החלק הראשון הוא לגבי ההתרחקות.
מספרים על אחד מגדולי הצדיקים (אם אינני טועה ה"חוזה מלובלין") שכשהוא היה רואה יהודי שחוטא הוא היה אומר "פלוני סולל דרך חדשה בעבודת השם" ובעומק באמת אף יהודי לא רוצה לחטוא, לפעמים הוא לא מצליח ולפעמים קשה לו וכו' אבל בעומק בפנים הוא רוצה רק להתקרב לה'. ודיברו כל גדולי הרבנים והצדיקים שיש לנו תמיד את האפשרות לעשות תשובה. וזה לא איזה קונץ שהמציאו, הקב"ה ברא את האפשרות הזאת עוד לפני שהוא ברא את העולם (איך? זאת כבר שאלה אחרת) יש כל מיני דרכים ודעות איך עושים תשובה אבל אגע בנקודות שעליהם כולם מסכימים. 1.הרצון לא לשוב ולעשות חטאים 2.והחרטה (צער) על זה שעשיתי. ורבי נחמן מברסלב ייעץ עצה, לייחד לזה זמן מוגדר ביום כדי שבשאר היום באמת נוכל להמשיך בחיים ולא רק לבכות על העבר.
ולחלק השני- איך חוזרים כשקשה?
הרבה פעמים הדבר שהכי גורם לנו את הקושי הוא הבושה על מה שעשינו או הפחד מאלוקים על מה הוא יעשה לנו.
אנחנו צריכים לדעת ולזכור ולהבין ואפילו לפעמים להזכיר לעצמנו שאלוהים אוהב אותנו מאוד (וחלק מזה זה שהוא נתן לנו את האפשרות לשוב בתשובה) כמו שאבא אוהב אוהב את הבן שלו וגם אם ילד קטן עושה בטעות במכנסיים אבא שלו עדיין אוהב אותו וינקה אותו ויביא לו בגדים חדשים (וגם אם הוא קצת מתעצבן זה כי הוא חושב שזה יעזור לכך שהבן שלו לא יעשה זאת שוב ). ואנחנו בני אדם, ולכן הגיוני שנעשה חטאים וטעויות לפעמים כי זה לא תמיד קל ללכת בדרך הדת.
עצות פרקטיות:
1. לדבר עם רב קרוב שאנחנו מתחברים לדרך שלו. (רק שייכנס לתודעה, רוב הרבנים שאני מכיר ממש יחבקו וישמחו לעזור, בעבר הייתי בטוח שהם יצעקו עלי על שהתרחקתי)
2. מאוד עזר לי להתקרב שוב לדת, לתפוס איזו מצווה אחת שאני כן מתחבר אליה שכלית או ריגשית(אצלי זה היה מצוות צדקה) וללמוד עליה ולעשות אותה עם כל ההבנה למה אני עושה את זה ועם כל הרגש בשמחה. מתוך שעושים אחת עד הסוף עם כל הלב והשכל לאט לאט זה מתפשט ומתחברים לעוד דברים.
ינון בר-לב